אחרי כמעט חודשיים, מחר (חמישי), יתכנסו 11 שופטי בית המשפט העליון לדיון השני בעתירות נגד "חוק הנבצרות". לפני כשבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו שלח לבג"ץ תגובה רשמית וטען שהדיון בעתירות "משולות להתערבות חריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת - ולא אקט פרשני" - זאת לאחר שבית המשפט הוציא צו על תנאי ודרש מהמדינה לנמק מדוע שלא לדחות את החלת החוק. מי הם העותרים? מה הוא סדר הדוברים? ומה הן האפשרויות שעל הפרק? N12 עם כל מה שצריך לדעת לקראת הדיון
על מה הדיון?
זהו הדיון השני בעתירות שהוגשו נגד "חוק הנבצרות" על ידי התנועה לאיכות השלטון ומפלגת ישראל ביתנו. "חוק הנבצרות" הוא תיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", שקובע שניתן להוציא את ראש הממשלה לנבצרות מטעמים רפואיים בלבד - ורק במידה שההחלטה התקבלה ברוב גדול בממשלה. כך, למעשה, התיקון מנטרל את האפשרות להוציא את ראש הממשלה לנבצרות בידי גורם אחר, כמו היועצת המשפטית לממשלה למשל.
האפשרויות
בג"ץ הוציא צו על תנאי בעתירות, שמעביר את הנטל למשיבים – כלומר הממשלה וראש הממשלה. הצו לא הוצא ביחס לאפשרות של ביטול החוק, אלא רק ביחס לאפשרות של דחיית התחולה שלו למועד מאוחר יותר.
המשמעות היא שהתרחיש של ביטול החוק, כפי שדרשו העותרים, אינו על הפרק. בפני בג"ץ עומדות שתי אפשרויות – לדחות את העתירות או לקבוע שחוק הנבצרות יחול ממועד מאוחר יותר, בין אם מהכנסת הבאה, או מועד אחר שיקבעו השופטים.
לוחות הזמנים
הדיון עצמו יימשך כמה שעות, אך הוא צפוי להיות משמעותית קצר יותר מהדיון בבג"ץ הסבירות שנערך לפני כשבועיים, ונמשך כ-13 שעות וחצי. תחילה ישמעו טיעוניהם של המשיבים – ראש הממשלה, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. לאחר מכן יישמעו העותרים, ולבסוף תינתן למשיבים אפשרות להגיב.
לאחר הדיון השופטים יעברו למלאכת כתיבת פסק הדין. גם במקרה הזה, בדומה לבג"ץ עילת הסבירות, קיים דד-ליין לפרסום פסק הדין שיתפרסם לכל המאוחר באמצע חודש ינואר, כשלושה חודשים לאחר פרישתן של הנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון.
עמדת היועצת המשפטית לממשלה
תחילה, לפני שהוצא צו על תנאי, היועצת המשפטית לממשלה סברה שיש לבטל את החוק. אולם, לאחר שהאפשרות הזו ירדה מהפרק, בהרב-מיארה השיבה שלפחות ראוי לדחות את תחולת החוק "לכל הפחות לכנסת הבאה". לדבריה, "חוק יסוד אינו יכול לשמש כמעין משאב פרטי המסלק מן הדרך בעיות פרסונליות מתחום טוהר המידות והדין הפלילי".
עמדת נתניהו
תחילה ראש הממשלה טען שבג"ץ צריך לדחות את העתירות. עם הוצאת הצו על תנאי, הגיב רה"מ על הנושא דרך עורך דינו וטען שלבג"ץ אין סמכות להתערב בחקיקה, אף לא באמצעות דחיית התחולה של החוק. לדבריו, דחיית התחולה "משולה למעשה להתערבות תקדימית וחריגה בחקיקת היסוד של הרשות המכוננת בהסדר חוקתי קבוע, ולא אקט פרשני".
עוד טען נתניהו בתגובתו ש"עם כל הכבוד לעותרים", במדינת ישראל לא התקבל "שלטון האליטות של אפלטון" וכי "קולו של כל אחד מבוחרי סיעות הקואליציה - שווה לקולו של כל אזרח אחר", לדבריו.