יכול או לא יכול להתערב במהפכה המשפטית? היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שוקלת לאפשר לראש הממשלה בנימין נתניהו לעסוק בשינויים במערכת המשפט – אלא שבעבר הלא רחוק היא דווקא הסבירה מדוע עליו להימנע מכל התערבות בסעיפי הרפורמה בשל ניגוד העניינים שבו הוא מצוי על רקע משפטו.
שלשום פרסמנו ב"המהדורה המרכזית" כי בהרב-מיארה הבהירה שאם תצומצם הרפורמה, היא תאפשר לנתניהו לעסוק בה למרות הסדר ניגוד העניינים שעליו חתם. כמו כן, בהרב-מיארה סבורה שאין סנקציה אמיתית שאפשר לנקוט על הפרת הסדר ניגוד עניינים, מלבד העובדה שהציבור יראה וישפוט.
במכתב ששלחה לנתניהו לפני חצי שנה פירטה היועמ"שית איך המהפכה המשפטית על חלקיה השונים יכולה לסייע לנתניהו במשפטו. משמעות הדברים שראש הממשלה לא יכול לעסוק גם בניסיונות לתווך בין הצדדים לצורך הגעה לפשרה.
מטעם היועמ"שית נמסר אז כי היא שלחה לנתניהו מכתב "בעניין יישום חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים שנערכה לו בתקופת כהונתו הקודמת, ביחס ליוזמות לשינויים במערכת המשפט". לפי ההודעה, "מכתבה של היועצת המשפטית לממשלה גובש, בין היתר, על רקע פניות שהתקבלו ומעלות טענות בדבר חשש לניגוד עניינים בשל מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמות האמורות, ועל רקע תמונת מכלול יוזמות החקיקה בנושא".
"בתמצית, עמדת היועצת המשפטית לממשלה היא כי יישום המגבלות שאושרו בפסק הדין של בג"ץ, בנסיבות הנדונות, מוביל למסקנה כי על ראש הממשלה להימנע ממעורבות ביוזמות הנוגעות לשינויים במערכת המשפט", נמסר אז מטעם בהרב-מיארה. "זאת, בשל קיומו של חשש סביר לניגוד עניינים בין ענייניו האישיים הנוגעים למשפט בו הוא נאשם, לבין רכיבים מהותיים ביוזמות, בהתאם לאמות המידה שפורטו בחוות הדעת ואושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים מ-2021".
לפי היועמ"שית, "מניעות זו חלה גם על מתן הנחיה ישירה או עקיפה באמצעות גורמים אחרים בכל הנוגע לקידום היוזמות. יישום הקביעות בעניינו של ראש הממשלה מפורט בחוות דעתו של המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון, שאושרה ע"י היועצת המשפטית לממשלה, ומהווה מסמך מחייב באשר לאופן יישום המגבלות שנקבעו בהסדר, כל עוד לא נקבע אחרת בעקבות שיח שאמור להתקיים בעניין זה בין ראש הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה".
במכתבה שפורסם ב-2 בפברואר פירטה היועמ"שית כיצד סעיפי הרפורמה המשפטית צפויים להשפיע באופן ישיר על תיקי האלפים וענייניו האישיים הנוגעים למשפט שבו נאשם:
שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה
"השינוי המתואר בהרכב הוועדה לבחירת שופטים עתיד להביא להפרת האיזון הקיים בוועדה בין נציגי שלוש הרשויות", הבהירה אז היועמ"שית. "בכך הדבר עשוי להוביל לשליטה מכרעת של הממשלה ושל נציגי הקואליציה בוועדה על זהות השופטים שייבחרו לכהונה ועל מהלך כהונתם". עוד ציינה כי "מעורבותו של ראש הממשלה ביוזמה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים וסמכויותיה עומד בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדיון בעתירות ניגוד העניינים. שינוי שכזה נוגע לאינטרסים אישיים של ראש הממשלה".
צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת ההתגברות
"צמצום הביקורת השיפוטית וחקיקת פסקת ההתגברות מאפשרים חופש פעולה רחב ביותר לחקיקת חוקים המשפיעים על עצם ההליך הפלילי, על אופן ניהולו ועל תוצאותיו", פירטה בהרב-מיארה במכתבה מפברואר. "מכאן, שמעורבותו של ראש הממשלה בתפקידו או תוך שימוש במעמד המוקנה לו מכוח תפקיד זה, ביוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד עומדת בסתירה למגבלות שאושרו בפסק הדין בעתירת ניגוד העניינים".
ביטול עילת הסבירות
היועמ"שית ציינה כי "בדומה לניתוח שנערך לעיל בקשר ליוזמה להגבלת הביקורת השיפוטית על חוקים וחוקי יסוד, גם בשינוי הנוכחי של ביטול עילת הסבירות יכול להסיר מגבלות חוקיות שקיימות במצב המשפטי הקיים ביחס להחלטות, שראש הממשלה מנוע ממעורבות בהן".
מכאן, הסבירה, עולה כי "אם תבוטל עילת הסבירות, בית המשפט לא יוכל לבקר את סבירות מינויים של גורמים בכירים במערכת אכיפת החוק, שמחזיקים בסמכויות ביחס להליך הפלילי". עוד כתבה כי "בנוסף לכך, ביטול עילת הסבירות עלול להסיר הגבלות החלות בעניינו ביחס לאפשרות למלא תפקידים מסוימים ברשות המבצעת, לצד כהונתו כראש ממשלה".
שינוי במעמד היועמ"שית
בהמשך, התייחסה היועמ"שית לכוונת שר המשפטים לחולל שינויים במעמד הייעוץ המשפטי לממשלה: "מדובר בשינוי הנוגע למעמדה של שהיועצת המשפטית לממשלה, לעומת המצב המשפטי שנוהג במדינת ישראל, כפי שהוא מעוגן בפסיקה רבת שנים של ביהמ"ש העליון", כתבה. "בהקשר זה חוות הדעת למניעת ניגוד עניינים קובעת כי על ראש הממשלה 'להימנע ממעורבות בכל עניין הנוגע באופן פרטני למעמדם ולמילוי תפקידם של בעלי התפקידים במערכת אכיפת החוק', בהם גם היועצת המשפטית לממשלה".
היועצת המשפטית לממשלה סיכמה את מכתבה בקביעה חד-משמעית ולפיה "ראש הממשלה מנוע מהתערבות בקידומן של היוזמות שתוארו לעיל לשינויים במערכת המשפט העליון. כמו כן, "ראש הממשלה אינו רשאי להנחות גורם אחר מטעמו כיצד לפעול בנושאים שבהם הוא מנוע מלטפל, לרבות שרים בממשלה".