הממשלה הצביעה אתמול (ראשון) פה אחד על תחילת הליך ההדחה של היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. מה חשיבות תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, מה המשמעות של הניסיון להדיח אותה, וכיצד זה עשוי להשפיע על כל אחד מאיתנו? N12 עושים סדר.
מה תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולמה הוא חשוב?
ליועצת המשפטית לממשלה ארבעה תפקידים עיקריים:
- ייעוץ משפטי לממשלה ולרשויות השלטון
- ייצוג המדינה בערכאות משפטיות
- עמידה בראש התביעה הכללית
- ייצוג האינטרס הציבורי ושמירה על קיום החוק
"היועצת המשפטית לממשלה, יחד עם כל מערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה, מבססים בעשרות אלפי החלטות, הנחיות, חוות דעת, פגישות ודיונים, את שלטון החוק בעבודת הממשלה", מסביר פרופ' יניב רוזנאי, ממרכז רובינשטיין לאתגרים חוקתיים, באוניברסיטת רייכמן. "זה בא לידי ביטוי בייעוץ שלהם לגופים הרגולטוריים, בליווי פעולות פיקוח ואכיפה, בגיבוש עמדת המדינה לעתירות ולתביעות המוגשות נגדה, בגיבוש הסדרים משפטיים, בחקיקה ראשית, בתקנות ובמתן חוות דעת להחלטות ממשלה.
היועץ המשפטי לממשלה עוסק בכל מה שנוגע למנהל תקין
במילים אחרות - אלפי החלטות ממשלה, תקנות, חקיקה, שמשפיעות על כל תושבי ואזרחי המדינה - עוברים תחת עיניה של היועצת המשפטית לממשלה, שצריכה לוודא שהיא פועלת לפי החוק.
"היועצת המשפטית לממשלה היא הבלם הפנימי, כפי שכתב יצחק זמיר, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר", אומר ד"ר גיא לוריא, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. "בישראל הבלם העיקרי על הממשלה הוא בג"ץ. צריך להבין שמה שמגיע לבג"ץ זה רק מה שעתרו עליו, רק בזה הוא יכול להתערב. היועץ המשפטי לממשלה, עוסק בכל מה שנוגע למנהל תקין ולחוקיות מהלכי הממשלה מבפנים. דברים שלציבור קשה לעקוב אחריהם ולא תמיד חשופים לאליו", מסביר לוריא.
בהקשר הזה, צריך לקחת בחשבון גם את ממד הזמן: כשמוגשות עתירות לבג"ץ, לוקח חודשים ארוכים ואף שנים - עד שניתן פסק הדין. כך שככל והתקבלה החלטה, חוק או תקנה שפוגעים באופן לא מידתי בזכויות - לוקח זמן רב עד שבג"ץ יוכל לתת סעד לפגיעה הזו.
"זה תפקיד שהוא קריטי במיוחד בישראל שיש בה מעט מאוד איזונים ובלמים על הממשלה, שאצלנו היא יחסית חזקה לשיטות משטר דמוקרטיות אחרות", מבהיר לוריא. "לכן, הסיכון בשיטת משפט כמו שלנו, שיש מעט בלמים לריסון הממשלה, או הפרה של הדין - היא שאם היועצת המשפטית לממשלה לא תהיה עצמאית ובלתי תלויה, אז הרסנים שיש על הממשלה - יוסרו".
פרופ' רוזנאי מדגיש: "בדמוקרטיות אחרות - יש כל מיני מנגנונים שאמורים לוודא שאין שימוש לרעה בכוח השלטוני. למשל, שני בתים בפרלמנט, גוף שמפקח באופן חזק על הרשות המבצעת או בחירות אזוריות. אצלנו גרעין השליטה הקואליציוני מצוי בידי חמישה-שישה פוליטיקאים שיכולים לכפות את עמדתם. הבלם היחיד מפני ניצול לרעה זה הייעוץ המשפטי לממשלה ואחריו בית המשפט. שני המוסדות שעכשיו הממשלה מבקשת לפגוע בהם".
מה המשמעות של הדחת היועמ"שית?
גם אם המהלך שמקדמת הממשלה להדחת היועצת המשפטית לממשלה ייצא לפועל, עדיין מחליפה יצטרך לפעול לפי תפקידי היועץ המשפטי - לוודא שהממשלה פועלת על פי החוק ולהיות הפרשן המוסמך של החוק בפני הממשלה, כל עוד בית המשפט לא פסק אחרת. ואולם, הדחה שכזו, עלולה לאותת מה "גזר דינו" של יועץ שלא יכשיר כל מהלך של הממשלה.
"החשש הוא שתיווצר פה מוסכמה חדשה, או כלל חדש שהממשלה יכולה להדיח יועצת משפטית לממשלה כי היא עומדת על דרישות הדין, והיועץ המשפטי הבא יהיה פחות עצמאי", אומר לוריא. "כל המקרים שפורטו בהצעת החלטת הממשלה לגבי בהרב-מיארה, הם מקרים שבהם היועמ"שית עמדה על כך שהממשלה תפעל על פי החוק".
לוריא מחדד: "כשהממשלה אומרת שהיא רוצה להדיח אותה בגלל המקרים האלה, היא אומרת אנחנו רוצים שהיועמ"שית תהיה נאמנה קודם כל ורק לממשלה, וזה חוסר הבנה של תפקיד היועמ"שית שצריכה לעזור לממשלה להגשים את מדיניותה אבל זאת במסגרת החוק - הנאמנות העליונה שלה צריכה להיות לשלטון החוק, לוודא למשל שפעולות הממשלה הן ללא שיקולים זרים וללא ניגוד עניינים".
פרופ' רוזנאי מתעכב על סוגיית ניגוד העניינים, בשל העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה, כתובעת הכללית, היא למעשה התובעת של ראש הממשלה בנימין נתניהו בתיקי האלפים בהם הוא מואשם. "זה לא רק לפטר, אלא את מי הם ימנו? את מי שייתן צ'ק פתוח לממשלה לקדם דברים שהיא רוצה וגם לעכב או לעצור, למשל את משפט ראש הממשלה".
אם ההדחה אכן תצא לפועל - כיצד זה יכול להשפיע עלינו?
שינוי במדיניות התביעה, הוא תרחיש סביר במקרה כזה, כיוון שהיועצת המשפטית לממשלה עומדת בראש התביעה הכללית. "אם היועץ המשפטי הבא יהיה פחות עצמאי - זה יכול לבוא לידי ביטוי בתחום התביעה הפלילית למשל, נגיד, אם הממשלה לא הייתה מרוצה ממדינות התביעה של בהרב-מיארה בנוגע לחופש הביטוי של מפגינים - עלולה להיווצר פגיעה עתידית בעניין הזה, שהיועץ המשפטי הבא יהיה פחות בלתי תלוי בשמירה על חופש ההפגנה", מסביר לוריא.
כמו כן, עלול להיות שינוי בייעוץ המשפטי מבחינת מינויים בתפקידים בשירות המדינה. "היועץ המשפטי הבא עלול להרשות מינויים לא כשרים, לא מקצועיים ופסולים, בגלל שהוא מכיר את הדוגמה של מה שקרה עם מיארה" - שהיא, כזכור, התנגדה למינוי של רואי כחלון לממלא מקום נציב שירות המדינה, או לחזרה של בן גביר לתפקיד השר לביטחון לאומי.
פרופ' רוזנאי מדגיש את החשיבות של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לחלוקת התקציב. "כל הרגולטורים של הרשות המבצעת כפופים להחלטות היועץ המשפטי לממשלה, במיוחד בנושא תקציבים ואפליה תקציבית. אנשים יוכלו להרגיש את זה בכיס, למשל בנוגע לסבסוד לגנים. הרי הם רוצים לפטר את היועמ"שית כי היא בולמת אותם לעשות דברים שהם בניגוד לדין, חוק ההשתמטות שברור לכולם שהוא לא שוויוני, להעביר כספים למי שלא מתגייסים למרות שהם לא פטורים מגיוס".
הוא מדגיש גם את החשש לזכויות אדם כמו הזכות להפגין, הזכות לחירות ואפילו הזכות לקניין. "מה אם מחר ירצו להגביל הפגנות ואת חופש הביטוי? להפקיע קניין של אנשים באופן לא מידתי או למען תכלית לא ראויה? לשים אנשים במעצר או מאסר? הייעוץ המשפטי לממשלה הוא מגן הזכויות שלנו לפני שמגיעים לבית המשפט. הוא הערובה לזכויות האלה".
לצד זאת רוזאי מדגיש שיש לראות את ניסיון ההדחה של בהרב-מיארה כחלק מהמהפכה המשפטית שהממשלה מקדמת במרץ והחלשת שומרי הסף: החוק שעבר לשינוי הדרך שבה ממונה נציב התלונות על שופטים, החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שיעלה השבוע לקריאה שנייה ושלישית - חוק שמביא לפוליטיזציה מלאה של מינוי שופטים לבית המשפט העליון, וכן הדחתו של ראש השב"כ, רונן בר.
"בסוף נראה שהמטרה של השלטון היא להחליש את שומרי הסף - להביא אנשים שיהיו סוג של יס-מנים שיעשו מה שהם (הממשלה) רוצים, ושלא יהיו עצמאיים. בסוף המפכ"ל, ראש השב"כ וגורמי הייעוץ המשפטי, הם אלה שיהיו אמונים על התשובה למי צריך לציית? להנחיה של השר לביטחון לאומי או של היועמ"שית? והחוק שמבקש לשנות את הרכב הוועדה למינוי שופטים - איזה שופט שיודע שהקידום שלו תלוי בפוליטיקאים יוכל להיות עצמאי? אין לנו הרבה בלמים בשיטה שלנו. לכן הסרה של בלם כל כך מקצועי, כמו היועץ המשפטי לממשלה ואי התלות שלו - היא סכנה לדמוקרטיה שלנו".
תגובות