מליאת הכנסת אישרה הבוקר (חמישי) בקריאה שנייה ושלישית את החוק שמשנה את הרכב הוועדה לבחירת שופטים. החוק, שעבר ברוב של 67 תומכים מול מתנגד אחד, מחליש את כוחם של הגורמים המקצועיים בוועדה ומחזק את כוחם של הפוליטיקאים. זאת כחלק מהשינויים במערכת המשפט שמנהיג שר המשפטים יריב לוין וגורמים נוספים בקואליציה. חברי האופוזיציה נטשו את המליאה והחרימו את ההצבעה הסופית.
לפי הצעת החוק, שעוצבה בדמות פשרת סער-לוין, נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים יוחלפו בשני עורכי דין שייבחרו בידי חברי הכנסת - אחד לקואליציה ואחד לאופוזיציה. באופן כזה לקואליציה יהיו 4 נציגים בוועדה, ולאופוזיציה 2. הרוב הדרוש לבחירת שופטים יעמוד על 5, בתנאי שלפחות אחד מהם חבר קואליציה ואחד חבר אופוזיציה.
בכך, מחד יאבד הווטו של השופטים על מינוי ממשיכיהם, ומאידך לא ימונה לעליון שופט שלא בהסכמת האופוזיציה. הצעת החוק מוצגת כ"פשרה", אך למעשה מדובר בחוק שעליו הסכימו אך ורק בקואליציה ואינו מייצג הסכמה רחבה בכנסת. ראש האופוזיציה יאיר לפיד הבהיר, בהודעה משותפת עם כל ראשי המפלגות באופוזיציה כי "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל".
בהודעה שמסרו לפיד, יחד עם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ, יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן ויו"ר הדמוקרטים יאיר גולן, הם ציינו כי "ממשלת ישראל אישרה לפני זמן קצר חוק שמטרתו אחת – לוודא שהשופטים יהפכו להיות כפופים לרצון הפוליטיקאים. זה קורה כש-59 חטופים עדיין מוחזקים בעזה. במקום לרכז את כל המאמצים בהחזרתם ובאיחוי הקרעים בעם, הממשלה הזו חוזרת לעסוק בדיוק בחקיקה שפילגה את הציבור לפני ה-7 באוקטובר".
"הממשלה לא למדה דבר מהאסון, היא ממשיכה לפגוע בחוסן הלאומי, להעמיק את השסע ולהתעלם מהמשימות האמיתיות שלה: ביטחון, כלכלה ואחדות" הוסיפו ראשי הסיעות באופוזיציה. "בממשלה הבאה נדאג שהחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים יבוטל, ונחזיר את בחירת השופטים לוועדה הגונה ומקצועית".
עם אישורו בכנסת, האגודה לזכויות האזרח וגם לשכת עורכי הדין עותרות לבג"ץ בדרישה שיפסול את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד גיל גן-מור, נטען כי הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים שקודמה בשנת 2023 אינה שונה באופן משמעותי מהתיקון שהתקבל במרץ 2025. "המטרה של הממשלה, אז והיום, הינה להגביר את השפעת השלטון על בחירת השופטים, בבית המשפט העליון אך גם בכל שאר הערכאות, כדי שניתן יהיה לכפות מינוי של שופטים נאמנים, מטעמים שהם בעיקרם פוליטיים", נכתב.
לשכת עורכי הדין תעתור לבג״צ. לא ניתן לפוליטיקאים למנות לעצמם שופטים ונשמור על המבצר שלא ייפול! pic.twitter.com/hMtB2oeSVL
— ️עמית בכר Amit Becher (@BecherAmit) March 27, 2025
לפני ההצבעה, נאם שר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, ואמר כי "כאשר הצגתי את הרפורמה המשפטית בראשית 2023, אמרתי שלא כל החוכמה נמצאת במקום אחד, ושהכרחי לקיים שיח על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר. לצערי, כל פניותיי לאופוזיציה לקיום שיח כזה לא נענו. למרות זאת, ולאחר שהצעת החוק כבר הוגשה על ידי ועדת החוקה, ואושרה לאחר דיונים רבים בהכנה לקריאה השנייה והשלישית, מצאתי לנכון לבקש מיושב ראש ועדת החוקה להביא אותה לדיון חוזר, זאת נוכח מתווה הפשרה שגיבשתי יחד עם השר גדעון סער".
"הנוסח הסופי המונח בפניכם שם סוף לשיטת חבר מביא חבר שנהוגה במינויים, מפסיק את ניגוד העניינים שנבע מחברותם של נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה, ולצד זאת נותן מענה מלא לחששות שהועלו על ידי מתנגדי הרפורמה, בפרט מהשתלטות של הממשלה והקואליציה על הליכי בחירת השופטים", הוסיף לוין. "אני מבקש לפנות ולהודות למיליוני אזרחיות ואזרחים יקרים שיש לי זכות ענקית לעמוד כאן בשמכם".
"היום, אחרי עשרות שנים, שקולכם לא נשמע, שהצבעתכם בקלפי נרמסה, אנחנו פותחים דף חדש", הדגיש לוין בנאומו במליאה. "ימי ההשלמה וימי ההשתקה חלפו לבלי שוב. מהיום הקול שלנו בקלפי בעל משמעות. השקפת עולמנו מכובדת. אנחנו והילדים שלנו נקבל הזדמנות שווה, גם במערכת המשפט. אזרחיות ואזרחי ישראל – אני גאה לעמוד כאן ולתבוע צדק, ואני עוד יותר גאה לעשות צדק".
סעיפים נוספים של החוק שהמליאה מצביעה עליו
- ניתן יהיה למנות כשופט עליון רק מי שמלאו לו 55 שנים, אלא אם ההחלטה על מינויו התקבלה פה אחד בוועדה.
- נקבע כי 2/3 משופטי בית המשפט העליון בכל רגע נתון יהיו שופטי מחוזי שנבחרו להיות שופטי בית המשפט העליון.
- הסדר מיוחד למקרה שבו ישנה קואליציה רחבה המונה מעל ל-80 ח"כים, שבמסגרתו נציגי הקואליציה בוועדה, שני שרים וח"כ יהיו משלוש סיעות שונות.
החשש המרכזי של המתנגדים למתווה הוא מפוליטיזציה של הוועדה לבחירת שופטים וממצב שבו שופטים ייבחרו לפי מבחני נאמנות לפוליטיקאים. "בית משפט ששופטיו צריכים למצוא חן – לא ימלא את תפקידו כמגן זכויות האדם", אמרה ל-N12 נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית בייניש, ומי שהייתה בעבר גם פרקליטת המדינה. "התפקיד של בית המשפט הוא לבקר את הממשלה כשצריך, להגן על זכויות אדם ועל זכויות מיעוטים. ההצעה הזו היא השתלטות פוליטית על הוועדה, היא גורמת לכך ששופטים יבינו שכדי להתקדם – עליהם להיכנע לממשלה".
יו"ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ נפגש אמש עם שר המשפטים לוין לפגישה בארבע עיניים, בניסיון לטעון בפניו את השלכות החקיקה המשפטית ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. בפגישה שארכה כשעה, ניסה גנץ לשכנע את לוין שהחקיקה שתובא לקריאה שניה ושלישית היא "טעות" ומקרבת אותנו למלחמת אחים - עקב דעת הקהל המקוטבת, המחאות המתגברות והלך הרוח הציבורי.
הפגישה מגיעה לאחר ששלשום, שלח גנץ מכתב אזהרה לנתניהו ולחברי הממשלה, יום לפני העלאת הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גנץ טען כי עם חידוש חקיקת המהפכה המשפטית נתניהו והשרים "גוררים למלחמת אחים", וקרא להסיר את החקיקה כל עוד יש מלחמה, למרות הרוב שיש לקואליציה.
שר המשפטים לשעבר, דניאל פרידמן, חושב אחרת מבייניש. לתפיסתו, אין שום סיבה שעורכי הדין בוועדה, הנחשבים כגורמים מקצועיים – ייבחרו דווקא על ידי לשכת עורכי הדין. לדידו, דווקא בחירת עורכי הדין בוועדה על ידי נבחרי הציבור היא לגיטימית ומבטאת הסכמה רחבה יותר של הציבור. "לשכת עורכי דין הם גורם מאוד אינטרסנטי שיש לו קשר הדוק לבתי המשפט. יש שאלות במתווה הזה לגבי איך בדיוק עורכי הדין הולכים להיבחר על ידי הפוליטיקאים, אבל בכל מקרה עדיף שפוליטיקאים ייבחרו אותם – שהם גם גורם אינטרסנטי, אבל לפחות עם אינטרסים הרבה יותר רחבים".
תגובות