היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הערב (שני) את תגובתה לבג"ץ בנוגע לבקשות להמשיך להשהות את פיטוריו של ראש השב"כ רונן בר. בהרב-מיארה כתבה בפתח הדברים, כי היא ביקשה להשאיר את הצו הארעי שהוציא בג"ץ להשהיית הפיטורים על כנו, עד לדיון בעתירה ב-8.4.25, וכי היא מבקשת להגיב לבקשה לצו ביניים שימשיך את השהיית הפיטורים, ולעתירות שביקשו לפסול את ההחלטה להדיח את בר – באותה הזדמנות, 72 שעות לפני הדיון בבג"ץ.
אולם, כבר בשלב זה היא כותבת שניתן לומר כי "החלטת הממשלה לוקה בפגמים מהותיים היורדים לשורשה של הפעולה המנהלית, וזאת הן ביחס להליך קבלת ההחלטה" וכן ביחס ל"שיקול הדעת שהופעל במסגרת קבלת ההחלטה".
לצד זאת, היא הדגישה את החשיבות במניעה מהממשלה לאפשר את תחילת הליכי הבחירה והראיונות של ראש שירות חדש או ממלא מקום, שיש בה כדי לקבוע עובדת בשטח, עוד לפני החלטת בית המשפט, "באופן שיפגע ביציבותה של המסגרת הארגונית ההיררכית של שירות הביטחון הכללי".
לצורך ייעול ההליך, הציעה היועצת המשפטית לממשלה בתגובתה לשופטי בג"ץ, שעליהם לשקול הסדר דיוני שיאפשר להכריע בעתירות בהקדם, למשל באמצעות בקשה לקבלת הסכמת הצדדים לדון בעתירות כאילו ניתן בה צו על תנאי, או לחלופין להוציא צו כזה כבר כעת. היא עמדה על כך שיש חשיבות בשימור המצב הקיים – של הצו הנוכחי של בג"ץ שמקפיא את הפיטורים עד להחלטה אחרת – שכן הוא "מונע שינוי במצב הדברים באופן בלתי הפיך, בטרם הכרעה בבקשות למתן צווי ביניים. ברור כי כנסיתו לתפקיד של ראש שירות חדש, תקשה עד מאוד להשיב את הגלגל לאחור, אם תתקבלנה העתירות בסופו של יום".
היועמ"שית עמדה על כך שהסוגיות שמתעוררות בעתירות, הן "תקדימיות ובעלות השלכות משמעותיות על כהונתם ועל תפיסת תפקידם של נושאי משרה בכירים במערכת הביטחון, מערכת אכיפת החוק ובשירות הציבורי בכלל, על עצמאותם בהפעלת סמכויות הנתונות להם מכוח חוק, ועל נאמנותם הציבורית, אל מול נאמנות אישית לגורם הממונה".
תגובת היועמ"שית הגיעה לאחר שרה"מ נתניהו הגיש הערב תשובה לעתירות לבג"ץ בעניין הדחתו של ראש השב"כ, שבה טען כי כפיית המשך כהונתו של בר "אינה מתקבלת על הדעת", וכי הסוגיה אינה שפיטה שכן "אחריות הממשלה על השב"כ היא חלק מאחריותה לביטחון המדינה". "בלי אמון, אי אפשר לכפות עבודה איתו", טען.
בתשובה לבג"ץ טענו בממשלה כי "הנפגע העיקרי מההחלטה", כלומר רונן בר, "בחר שלא להופיע בפני הממשלה ולהציג את טיעוניו, ואף בחר לא לעתור לבג"ץ בעניין. בעבר נקבע בבג"ץ כי אין לדון בעתירה של עותרים ציבוריים בעניין שבו יש נפגע אישי, ישיר ומובהק שבחר שלא לעתור לבג"ץ שכן "הם מתעברים על ריב לא להם".
בנוסף, טענו כי יש לדחות את העתירה על הסף, וכך גם את הבקשה לצו הביניים, מטעמים של היעדר זכות עמידה – מכיוון שלא בר הוא זה שהגיש את העתירות, והוא הגורם "היחיד היכול לייצג את עניינו באופן המובהק ביותר".
עוד טענו עורכי הדין בשם הממשלה כי מכתבו של ראש השב"כ לממשלה שבו הודיע שאין לו אמון בממונים עליו הוא "הבעת חוסר אמון בממשלה הנבחרת ובהחלטותיה. מן הראוי היה כי מכתב זה יסתיים בהודעה על התפטרותו מתפקידו, שעה שאין בו אמון בגרון האחראי עליו ואין הוא אף טורח לבוא בפניו ולהציג את טיעוניו. אולם, ראש השב"כ, בניגוד לעקרונות סיוד של המשטר הדמוקרטי, בחר להטיח ביקורת חמורה בדרג הנבחר ולהיוותר כפוף פורמלית למרותם – שאותה בפועל הוא בבירור אינו מקבל. התנהלות זו איננה מתקבלת על הדעת ודי בה כדי לחייב את פיטוריו".
תגובות