עימות פומבי בין שר הביטחון כ"ץ לצה"ל לאחר שכ"ץ הורה היום (רביעי) לרמטכ"ל הרצי הלוי "לשתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה". לאחר מכן פרסם צה"ל הודעה חריפה נגד שר הביטחון ולאחר הודעה זו ענה כ"ץ לצה"ל שוב וכתב: "דובר צה"ל שוב חרג מסמכותו, התנצלות הפעם לא תספיק".
בהודעה שפרסם כ"ץ לתקשורת, שמשקפת עימות נוסף בין שר הביטחון לרמטכ"ל, כתב כ"ץ כי "לא ייתכן מצב בו יצטייר שצה"ל חושש מביקורת ומשקיפות ציבורית נדרשת נוכח חומרת האירועים שאירעו ב-7 באוקטובר בעת שפיקדת על צה"ל".
לאחר העימות הפומבי, צה"ל פרסם הודעה חריפה נגד שר הביטחון: "פתרון הסוגיות צריך להתקיים בשיח בין שר הביטחון לרמטכ״ל ולא דרך התקשורת".
"צה"ל מנהל מערכת תחקירים מקיפה לשיפור ההגנה על המדינה ואזרחיה. התחקירים מתקדמים לפי עומס הלחימה - המפקדים שמנהלים את הקרבות הם גם אלה שמבצעים את התחקירים. קשב פיקודי חסר בלחימה, עלול לעלות בחיי אדם", הוסיף דובר צה"ל.
צה"ל משתף פעולה באופן מלא עם מבקר המדינה, למרות שמעולם לא נערכה ביקורת כזו במהלך מלחמה. כבר בימים אלה מתקיימות 18 ביקורות מבקר בצה״ל. תחקירים איכותיים הם בסיסי חשוב מאוד ללמידה וביקורת המבקר. התחקירים יועברו למבקר בשקיפות מלאה בסיומם. צה״ל מחויב לאיכות התחקירים לפני מהירות עשייתם ויעשה הכל לסיימם באופן מקצועי מהר ככל שניתן"
עוד נמסר מצה"ל: "יש לציין כי לשכת הרמטכ״ל והרמטכ״ל לא המליצו לאף גורם צבאי לפנות לייעוץ משפטי. זהו הליך קבוע של הסנגוריה הצבאית, שביצעה אותו מתוקף תפקידה ועצמאותה מבלי צורך לבקש לכך אישור. נדגיש כי לא ישב אף משפטן בתחקירי צה״ל ואף לאנשי הפרקליטות הצבאית אסור לנכוח על-פי חוק חיסיון התחקיר. תהליך המינויים בצה״ל הוא מקצועי וענייני, אחריות לאירועי השבעה באוקטובר נבחנת לעומק והיכן שאין בהירות, ההחלטות נדחו. צה״ל מחויב להמשיך בתהליך מינויים מקצועי למען משרתיו הנלחמים כבר שנה ושלשה חודשים ברצף".
לאחר הודעת צה"ל ענה כ"ץ ואמר כי "דובר צה"ל, שהתנצל לא מכבר על שחרג מסמכותו, ותקף את הדרג המדיני - שוב חורג מסמכותו, תוקף ומטיף מוסר לדרג המדיני. התנצלות הפעם לא תספיק". מדובר בהודעה חריגה כאשר כ"ץ למעשה דורש את פיטוריו של דובר צה"ל.
בהודעתו של כ"ץ, שהופצה לכלי התקשורת, הורה שר הביטחון לרמטכ"ל לאפשר למבקר המדינה גישה לכל חומר שיידרש, ולשתף פעולה באופן מלא עם הליך הביקורת. "לא ייתכן מצב שבו יצטייר שצה"ל חושש מביקורת ומשקיפות ציבורית נדרשת נוכח חומרת האירועים שאירעו ב-7 באוקטובר בעת פיקודו של הרמטכ"ל על צה"ל".
"בנוסף לכך, שר הביטחון מזכיר לרמטכ"ל את הנחייתו לסיים את התחקירים שמבצע צה"ל עד לסוף החודש הנוכחי ולהציג לו בקצב מהיר יותר את התחקירים שכבר מוכנים, כדי שיוכל לבחון אותם ולעמוד על השפעתם על סבבי המינויים המתוכננים בצה"ל".
כ"ץ ציין גם שלא יאשר מינויי בכירים בצבא, גם בדרגים הנמוכים יותר מדרגת אלוף "בשל העיכוב בהצגת התחקירים והעובדה שלא הוצגו עד כה תחקירים מהותיים". לדבריו, "ישנו קושי גדול לאשר גם מינויים בדרגים נמוכים יותר להם השפעה כוללת על פעילות צה"ל, ולפיכך החליט לאשר בשלב זה רק מינויים עד דרגת אל"מ שיוצגו בפניו וייבחנו על ידו ובכוונתו לזמן את הרמטכ"ל לפגישה כדי לדון בנושא".
הרקע לפרשת המבקר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שלח שלשום מכתב חריף לרמטכ"ל, בו טען כי התנהלות הצבא משבשת את עבודות הביקורת שלו על מחדל ה-7.10. הוא כתב כי התנהלות הצבא מעבירה "מסר של הרתעה והפחדה" כלפי דרגי שטח וקצינים, באופן שעלול להוביל בסופו של דבר "לסיכול חשיפת האמת בפני מבקר המדינה ולפגיעה חמורה ביותר בהליכי ביקורת המדינה". משכך, כתב אנגלמן – אם המצב לא ישתנה, הוא ישתמש בסמכויות חקירה כלפי אנשי צבא שלא ישתפו פעולה עם צוותי הביקורת.
בעיצומה של המלחמה, שלושה חודשים לאחר 7.10, הודיע מבקר המדינה על כוונתו לפתוח בביקורת על סוגיות הנוגעות למלחמה ועל תפקוד הצבא. ואולם, הצבא התנגד לבדיקת המבקר, בנימוק שביקורת בזמן הלחימה תפגע בתפקודם של כוחות הביטחון. היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב־מיארה, תמכה אף היא בעמדת הצבא. התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ הגישו עתירה נגד מבקר המדינה, בטענה שאין לערוך ביקורת כל עוד לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית שתחקור לעומק את מחדלי 7.10.
שופטי בג"ץ שדנו בעתירה, נמנעו מלהכריע בסוגיה – וסברו שנכון יותר שצה"ל ומבקר המדינה יגיעו למתווה מוסכם, שיאפשר למבקר לבדוק סוגיות הנוגעות ל-7.10. בתום משא ומתן ממושך, הגיעו המבקר והצבא למתווה מוסכם בנוגע לבדיקת המבקר – אותו הגישו לבג"ץ בנובמבר האחרון. במסמך שהגישו, נכתב כי "המתווה ייבחן על ידי הצדדים במשך שלושה חודשים". בג"ץ נתן תוקף של החלטה למסמך הזה, אך יש לציין כי העתירה עדיין תלויה ועומדת בפני בג"ץ, כך שייתכן שיחולו התפתחויות נוספות בה.