שר המשפטים יריב לוין הודיע אתמול (שלישי) לחברי הוועדה למינוי שופטים כי הוא מתכוון לכנס את הוועדה בעוד שבוע בימים שלישי וחמישי – ושהיא תעסוק בהסתייגויות שהוגשו נגד המועמדים לנשיא בית המשפט העליון. השר ציין כי הוא מתכנן לזמן את מגישי ההסתייגויות לדון בפני הוועדה – מהלך חריג ויוצא דופן. מה לוין מנסה להשיג, למה המהלך שהוא מבצע נחשב לחריג והאם זה יאפשר לו לעכב את מינויו של נשיא בית המשפט העליון עד 16 בינואר - המועד שבג"ץ הציב לו לבחירת הנשיא? N12 מסביר

הרקע למהלך של לוין

מאז הדד-ליין שהציב בג"ץ לשר המשפטים לוין, לפיו עליו למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון עד 16 בינואר, עלתה השאלה מתי מתכוון שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות נשיא. בנוסף, התעורר חשש שלוין לא יקיים את הוראת בג"ץ. זאת, לאחר שנה ושלושה חודשים שבהם לוין נמנע מלהעלות להצבעה את זהות נשיא בית המשפט העליון.

בג"ץ קבע כי על לוין לכנס את הוועדה למינוי שופטים (צילום: יונתן זינדל וחיים גולדברג, פלאש 90)
בג"ץ הורה ללוין למנות נשיא לעליון עד 16 בינואר | צילום: יונתן זינדל וחיים גולדברג, פלאש 90

לוין, שמכהן גם כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים מתוקף תפקידו, אינו מעלה לסדר היום את ההצבעה. הוא מתנגד למינויו של ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית לנשיא, ומבקש למנות את השופט יוסף אלרון. בכך השר למעשה מבקש לשבור את שיטת הסניוריטי – השיטה הנהוגה שבה עד היום התמנו נשיאי בית המשפט העליון, לפי העיקרון של שופט הוותיק ביותר בקרב שופטי העליון – שזהו כיום השופט עמית.

לשר המשפטים אין רוב בוועדה למנות את השופט אלרון, ולכן הוא פשוט נמנע במשך כל התקופה הזו מלהעלות להצבעה את הנושא. לוין ניסה לעשות "דיל" עם חברי הוועדה – כך שהוא יעלה להצבעה את זהות הנשיא, ובתמורה יסכימו למנות אנשים ספציפיים בהם הוא תומך, לשופטים בעליון, וכן שיסכימו למינויים נוספים שביקש. חברי הוועדה מתנגדים ל"דיל" שמציע השר, כיוון שלהם יש רוב, ולכן הם לא נדרשים להתפשר. השופטים סבורים שסוגיית מינוי השופטים לעליון נפרדת משאלת מינוי הנשיא – ושעצם הניסיון לעשות "דיל" או מתווה פשרה, לאופן שבו מתמנה הנשיא, מייצר בקרבם ניגוד עניינים.

מ"מ נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
הוותיק בקרב שופטי העליון השופט עמית (ארכיון) | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

זאת משום שלפי השיטה, שלושת השופטים בוועדה – השופט עמית, השופטת דפנה ברק ארז והשופט נעם סולברג, צפויים "אוטומטית" בתורם, על פי הוותק, להתמנות לנשיאים, ולכן הם לא יכולים לדון בנושא שקשור בהם. שופטי בג"ץ שדנו בעתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד לוין שלא מכנס את הוועדה ומעלה את הנושא להצבעה, ביקשו מהשר לציין מועד שבו יעלה את הנושא להצבעה. ומשסירב לעשות כן – קבעו לו דד-ליין עד 16 בינואר. בעקבות הוראה זו הכריז לוין שהוא מחזיר לקדם את חוקי המהפכה המשפטית.

המהלך של לוין

שר המשפטים הודיע כי יכנס את הוועדה בשלישי הבא – אך הוא לא צפוי להעלות בה להצבעה את מינויו הקבוע של נשיא בית המשפט העליון. הוא הודיע כי הישיבה תעסוק בהסתייגויות שהוגשו "נגד המועמדים השונים". לוועדה הוגשו אלפי הסתייגויות, ולוין ציין כי יזמן את מי שהגישו אותן לוועדה. כך שלא ברור כיצד תתנהל הוועדה ואיך תדון בכל ההסתייגויות שהוגשו נגד המועמדים לנשיאות העליון. בנוסף, לא בהכרח ברור מי המועמדים השונים.

שר המשפטים יריב לוין מכריז על הרפורמה בכנסת (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)
שר המשפטים הודיעה כי הישיבה תעסוק בהסתייגויות. לוין (ארכיון) | צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90

לפני כמה חודשים העלה לוין את כל שמות שופטי העליון כמועמדים לנשיאות – אף שהם כלל לא הציעו את עצמם כמועמדים ואף ביקשו להסיר את שמם מהמועמדות. גם נגדם הוגשו הסתייגויות. בכל מקרה, המועמדים "האמיתיים" הם השופט עמית והשופט אלרון. 

מי מבין המסתייגים יוזמן לוועדה?

שר המשפטים מתכנן לזמן חלק ממי שהגישו את ההסתייגויות, ומתכוון לפרסם את רשימת השמות לפני כינוס הוועדה. עם זה, לא ברור כמה אנשים יבחר לוין לזמן לוועדה, הרי נגד עמית לבדו הוגשו כ-2,800 הסתייגויות. יש לציין כי חלק גדול מההסתייגויות חזרו על אותו נוסח. לוין הדגיש כשפרסם את השמות כי "כל אדם רשאי לפנות לוועדת הבחירה בבקשה מנומקת שלא לבחור במועמד מסוים".

בכל מקרה, מי שהגישו הסתייגויות נגד השופט עמית הם גם חה"כ שמחה רוטמן, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, ופרופ' טליה איינהורן – שאותם לוין כבר זימן לוועדה הקודמת בתור מומחים שישמיעו את קולם נגד שיטת הסניוריטי. שר המשפטים מתכוון לזמן את מגישי ההסתייגויות שיבחר, לנמק את הסתייגותם בפני הוועדה - מה שנראה שייקח זמן רב.

יצחק עמית, יריב לוין, יוסף אלרון (צילום: פלאש 90)
המועמדים "האמיתיים" הם השופט עמית והשופט אלרון | צילום: פלאש 90

למה מדובר בצעד חריג?

לא נהוג לזמן גורמים חיצוניים לוועדה למינוי שופטים, שכן מדובר בוועדה סגורה. זו גם אחת הסיבות שבפעם הקודמת שהוועדה התכנסה – השופטים יצאו במחאה על כך שלוין זימן גורמים חיצוניים לוועדה, וחזרו אליה רק כשאלה יצאו. בנוסף, מעולם לא הוגשו כל כך הרבה הסתייגויות לוועדה - אחת הסיבות לכך היא כנראה המאבק של לוין לפרסם את כל השמות, וההתנגדות הפומבית שלו לשופט עמית. ככל הידוע, מעולם לא זימנו את המסתייגים עצמם בפני הוועדה.

הוועדה למינוי שופטים נוהגת לדון בהסתייגויות לגופן, לאחר שחברי הוועדה קיבלה אותן מראש, ולאחר שנבחן האם בעבר נציב התלונות על שופטים טיפל בתלונה שעלתה בהסתייגות. בנוסף, הוועדה מקבלת את התייחסותו של השופט שנגדו הוגשה הסתייגות. לכן הצעד של לוין לזמן את המסתייגים בפני הוועדה, הוא צעד חריג וככל הנראה גם חסר תקדים.

ההסבר לצעד של לוין

לוין טוען שכוונתו לדון בהסתייגויות נעשית על מנת לתת לציבור הזדמנות להביע התנגדות ושראוי שלציבור תהיה הזדמנות להשמיע את קולו בנוגע לזהות הנשיא. חשוב לציין שהשופטים יוצאים מהדיון כאשר דנים בהסתייגות נגדם, אבל נראה שהזימון הזה יכול להיהפך בקלות למעין "שימוע ציבורי" של השופטים, בעיקר לשופט עמית, בנוגע לפסיקה שלהם. זאת משום שחלק גדול מההסתייגויות הוגש בנוגע להשקפותיו בפסיקה.

שמחה רוטמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
בין מגישי הסתייגויות נגד השופט עמית גם חה"כ שמחה רוטמן יו"ר ועדת החוקה (ארכיון) | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

עם זאת, מצב כזה יכול לפגוע בעיקרון עצמאות שיקול הדעת השיפוטי – וגם יש לציין שהוועדה אינה משמשת כ"ערכאת ערעור" על פסיקה מסוימת. כמו כן הצעד הזה מאפשר ללוין להכניס "בדלת האחורית" את המומחים שביקש להביא בפעם הקודמת לוועדה שיביעו את דעתם נגד שיטת הסניוריטי. הצעד הזה מסייע ללוין פוליטית – שכן הוא מראה לבוחריו כיצד הוא נלחם עד הרגע האחרון כדי למנות את מי שהוא מעוניין בו. לוין נתפס בעיני בוחריו כמי שממשיך לקדם את תפיסת עולמו, גם כשמעליו תלוי צו בג"ץ.

שר המשפטים יריב לוין (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
לוין מצטייר בעיני בוחריו כמי שנלחם עד הרגע האחרון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

בנוסף, הצעד הזה דוחק עוד יותר את השופטים ואת המתנגדים למהלך של לוין בוועדה – לשכת עו"ד וחה"כ קארין אלהרר מיש עתיד – ונועד כנראה לא פחות להוציא להם את הרוח מהמפרשים, בתקווה שאולי יסכימו לפשרה. בעזרת המהלך הזה ייתכן והוא מבקש ללחוץ אותם גם תחת האיום שיעלה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ככל ולא יגיעו לפשרה עד 16 בינואר. ואולם, יש לציין שכרגע נראה שללוין יש קושי פוליטי להמשיך עם קידום המהפכה המשפטית וספק רב אם האיום הזה באמת משפיע על יתר חברי הוועדה.

האם המהלך של לוין יעכב את מינוי הנשיא הבא לעליון?

לפי שעה לא נראה שהמהלך של שר המשפטים צפוי לעכב את מינוי הנשיא הבא לעליון, שכן גם אם בישיבה שלוין קבע הוא לא יעלה לסדר היום את זהות הנשיא – הרי שנותר לו עוד שבוע לכנס את הישיבה שוב ולעשות זאת. לכן נראה שהשר בעיקר מבקש "למשוך זמן" ולהראות לציבור בוחריו שהוא נלחם עד הרגע האחרון על מנת לנצח במאבק שלו מול השופטים ובוועדה.

ישנה אפשרות שגם חברי הוועדה יבקשו בישיבה להעלות על סדר היום את ההצבעה על הנשיא, דבר שרמז עליו יו"ר לשכת עורכי הדין עמית בכר אתמול כשכתב בעקבות הודעתו של לוין: "שר המשפטים יריב לוין ממשיך לנצל את הליך בחירת הנשיא לטובת מסע השפלה וביזוי של שופטי העליון. אני קורא לכל חברי הוועדה לשים סוף למשחקים של מחוללי ההפיכה המשטרית ולהתכנס בישיבה הקרובה להצבעה על בחירת נשיא לעליון". ולמרות זאת, סביר מאוד שחברי הוועדה ימתינו עם הסוגיה עד 16 בינואר – בהתאם לדד ליין שקבע בג"ץ.