עינב צנגאוקר, אימו של מתן צנגאוקר שחטוף בעזה כבר 500 ימים, אמרה היום (שני) בוועדת הכספים של הכנסת: "אני מקנאת במשפחות שמחבקות את היקירים שלהם בשבתות האחרונות. מעולם לא התגאיתי ברגש הזה, היום אני גאה". 

צנגאוקר פנתה לשר אבי דיכטר שהשתתף בדיון, ואמרה: "אפשרו לנו את החמצן הזה. תהיו עם אצבע על הדופק שחמאס לא מפר עסקה, תתעקשו להציל חיים, תצמצמו את לוחות הזמנים. לא שלושה בשבוע, אתם לא עושים טובה. יש לנו רה"מ שהביא עלינו הסכם טפטופים כמו הדירקטיבה שלו שהוא ניהל את הטפטופים בדרום במשך עשרות שנים. אני לא רוצה להיות אימא שכולה שהבנות שלי יהיו אחיות שכולות". 

"מה ששלח לי חמאס ביום שבת זה לא טרור פסיכולוגי, זה אות חיים", הוסיפה צנגאוקר. "אות חיים ממתן ומכל הגברים הצעירים ומהחיילים שלנו – מכל מי שבחיים. הזמן אוזל אז אני רוצה לראות עכשיו את החכמולוג שיגיד שאני עובדת אצל חמאס. אין למתן זמן, זה לא חדש. אין זמן לאף אחד מהחטופים שנשארו שם בחיים. הם מורעבים במכוון, הם מקבלים מכות".

בנוסף התקיימו דיונים בוועדת נוספות. בוועדה לביקורת המדינה ערכו דקת דומיה לציון 500 ימים שבהם החטופים בשבי; ובוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת השתתף אחיו של קית' סיגל ששוחרר מהשבי, שאמר: "קית' ביקש מאיתנו סליחה על זה שהיה בשבי. אפשר להבין את זה בכלל?"

 

"יומיים אחרי שקית' חזר הוא ביקש להתעדכן במה שקרה בכפר עזה: מי נרצח? מי נחטף? ומה הוא יכול לעשות כדי להחזיר אותם", אמר אחיו של קית' סיגל. "הוא ביקש סליחה מאיתנו, המשפחה, על כך שהיה בשבי, כי הוא ידע מה עובר עליו ואנחנו לא ידענו מה עובר עליו. על כך הוא ביקש סליחה. מישהו יכול להבין את זה בכלל שהוא זה שמבקש סליחה? קית' היה ברשימה הנכונה, אבל חבריו מקיבוץ כפר עזה, גלי וזיו ברמן, לא ברשימה הנכונה, ואני צריך להסביר לו את זה. צריך שהחטוף האחרון יגיע הביתה בסוף החודש".

רינת, דודתו של שגיא דקל חן ששוחרר משבי חמאס אחרי 498 ימים, אמרה בדיון בוועדת החינוך: "שמחתי לא שלמה בלי שכולם יהיו פה. אנחנו היינו ברכבת הרים וירדנו ממנה. עכשיו הרכבת דוהרת קדימה ובכל שבוע יורדים ממנה שלושה חטופים, אבל מהו תאריך היעד שלה? עד מתי?"

בהמשך, משפחות חטופים הכריזו בוועדה לקידום מעמד האישה על פתיחת צום בן 500 דקות. בדיון מיוחד זעקו אימהות ונשות החטופים: "תחזירו את כולם הביתה". לישי מירן, אשתו של עמרי שחטוף בעזה, אמרה בדיון: "התווסף לי כינוי חדש, לא רק אשת חטוף, אלא גם אישה שלב ב' ולאישה שלב ב' אין אופק".

"אני מתעוררת בכל לילה לשאלה של רוני מתי יחזירו את אבא מעזה?" אמרה לישי מירן-לביא, אשתו של עמרי שחטוף בעזה. "רוני שואלת אותי אם הצלחתי להחזיר את אבא מעזה ואני צריכה להשיב לה על השאלות האלה ומקבלי ההחלטות בבניין הזה צריכים לענות לה ו-500 ימים אף אחד לא מחזיר לי תשובות. התווסף לי כינוי חדש, לא רק אשת חטוף, אלא גם אישה שלב ב', ולאישה שלב ב' אין אופק. אני צריכה להגביר את המאבק שלי אחרי 500 ימים, למרות שאין לי כוחות כבר, אבל אני לא אוותר, כמו שהבנות שלי לא מוותרות על אבא שלהם".

"עלמה היתה בת ערובה בגיל חצי שנה ובעוד חודש היא חוגגת שנתיים", הוסיפה מירן. "התפקיד שלכם זה להעביר את המסר הזה. אני לא צריכה מענקים וטיפולים. לא רציתי להגיש לי ולבנות שלי נכות והייתי צריכה לעשות זאת. מבחינתכם לא מספיק שהן היו בנות ערובה. אחרי 500 ימים אני רוצה לדעת מתי יחזירו את אבא של רוני ועלמה הביתה".

משפחות חטופים בוועדה לקידום מעמד האישה (צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת)
משפחות חטופים בוועדה לקידום מעמד האישה | צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

חירות נמרודי, אימו של תמיר שנמצא בשבי חמאס, אמרה בדיון: "אני פה כאימא לילד שנחטף בגיל 18. לצערי זה נפל במשמרת של בני, חייל לא קרבי, מש"ק חינוך שיושב על הגבול עם עזה ללא נשק, מופקר, ילד שכותב לי 20 דקות לפני שהוא נחטף 'אמא אני בטח עוד מעט חוזר הביתה. הטילים לא מפסיקים'. 'תשמור על עצמך תמיר', אני משיבה לו, 'אני אשתדל' הוא כתב לי דקות לפני שנחטף. בתי בת ה-14 נחשפה לחטיפת אחיה באינסטגרם והוא ללא משקפיים, יחף ומתחנן על חייו. אני לא מתעסקת בשאלה כרגע איפה היה הצבא".

"הדחיפות המיידית היא לחלץ אותם משם", הוסיפה נמרודי. "הילדים, בני הזוג, הנכדים נמקים שם. 500 ימים שאין בוקר, צוהריים או ערב, בכל בוקר אני קמה ל-7 באוקטובר. בני צריך להיות בן 20 היום. אין לי סימן מה קרה לבני. אף אחד מהשבים לא ראה אותו. אם הוא שורד הוא שורד לבד".

ניבה ונקרט, אימו של עומר המחוזק בשבי החמאס: "אני מבנות המזל שבנה נמצא ברשימה. מה זה להיות אימא של חטוף, זה לחיות 500 ימים בפחד מוות בכל שנייה. אם הכלבה נובחת אז אולי יש מישהו בשער שמגיע. אני 500 ימים בתוך המלחמה האיומה הזאת ולכולם ברור שהגענו להישגים אדירים שבה בזכות החיילים הגיבורים שלנו. היום בנקודת הזמן הזאת אפשר להניח את הנשק ולהחזיר אותם הביתה".

עידית אהל אמא של החטוף אלון אהל, אמרה בדיון: "עם הסלקציה של הרשימות הרגשתי כאזרח סוג ב'. מתי אני אקבל תאריך לבן שלי? מתי אדע שבני מקבל כל מה שהוא צריך בשביל לשרוד? ממשלת ישראל היא זאת שבוחרת בדרך הלא הגיונית הזאת. מה זה אומר עלינו. סבא רבא של אלון יצא 30 ק"ג מאושוויץ, ואנחנו היום ב-2025".

דבורה עידן, אימו של החטוף צחי עידן, זעקה בפני הוועדה: "אני רוצה לשאול איזה שיקום ואיך אפשר לחיות ככה והם מחכים לנו ואולי צחי יצא. צריך לתקן את המציאות הבלתי נורמלית הזאת. זה מצב הזוי שכולנו חטופים ואנחנו נמצאים במצב של עינויים 500 ימים. צריך לשחרר את כולם. אין לי מילים להסביר את המציאות הנוראית הזאת".

עוד לפני כן דנו בוועדת הבריאות של הכנסת בהליך הקליטה והטיפול בשורדי השבי. בדיון נחשף כי שורדי שבי ירדו לפחות 20 ק"ג והם סובלים מתת-תזונה, וכי במקרה של שורד השבי עופר קלדרון, הוא אכל ירקות רקובים וחצי פיתה עם גבינה.