שר המשפטים יריב לוין הודיע היום (חמישי) יחד עם שר החוץ גדעון סער, על מתווה של הקואליציה לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ולחקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיגביל את בג"ץ לבטל חוקים. מה השינוי עליו הסכימה הקואליציה, כיצד הוא ישפיע על מאזן הכוחות בוועדה? כיצד חקיקת חוק יסוד החקיקה תשנה את המצב כיום? ואיך הגיבו במערכת המשפט? N12 עושים סדר.
מה הרכב הוועדה לבחירת שופטים כיום?
הוועדה כיום מורכבת מתשעה חברים, שבראשה עומד שר המשפטים: שלושה שופטי עליון, בהם נשיא בית המשפט העליון, שני נציגים של לשכת עורכי הדין, שר המשפטים, שר נוסף, ושני חברי כנסת. במשך השנים היה נהוג כי אחד משני חברי הכנסת הוא מהאופוזיציה, אך בשנים האחרונות המנהג הזה התערער ונבחרו שני חברי קואליציה. בוועדה הנוכחית העיקרון כן נשמר – כשח"כ קארין אלהרר היא אחת משני חברי הכנסת שבוועדה, לצד ח"כ יצחק קרויזר מהקואליציה. הרכב הוועדה נבנה באופן שמבקש לאזן בין הגורמים המקצועיים לפוליטיים. כיום שופטים לבית המשפט העליון מתמנים ברוב של שבעה מתוך התשעה, ושופטים בערכאות הנמוכות יותר, מתמנים ברוב רגיל של חמישה.
מה המתווה שסוכם עליו בנוגע לוועדה?
לפי המתווה, הרכב הוועדה ישונה כך ששני נציגי לשכת עורכי הדין יוצאו מהוועדה, ושהם יוחלפו בשני עורכי שייבחרו על ידי חברי הכנסת – כך שיהיה עורך דין אחד מטעם הקואליציה ועורך דין אחד מהאופוזיציה. המתווה גם מעגן את זה שאחד מחברי הכנסת בוועדה יהיה חבר אופוזיציה – מה שעד היום היה רק נהוג, אך לא מחייב בחוק. משכך, מאזן הכוחות בוועדה יהיה באופן הבא – שלושה שופטי עליון, שלושה חברי קואליציה – שני שרים וח"כ אחד, נציג מטעם הקואליציה בלשכה, נציג אחד מטעם האופוזיציה.
בנוסף, לפי המתווה, שופטי העליון ייבחרו בהסכמה של לפחות נציג אחד מהקואליציה ונציג אחד מהאופוזיציה – כלומר ברוב רגיל של חמישה. במקרה שבו לא נבחרו במשך שנה מינויים של שני תקנים פנויים בבית המשפט העליון בשל מחלוקות, נקבע מנגנון מיוחד. לפי המנגנון, נציגי הקואליציה והאופוזיציה יציגו כל אחד שלושה מועמדים, והצד השני יבחר מתוכם, יחד עם השופטים, מועמד אחר. בערכאות הנמוכות יותר – שופטים ייבחרו בדומה לשופטי העליון (ללא המנגנון המיוחד), אך בנוסף לכך תידרש הסכמה של אחד השופטים בוועדה. מוצע שהשינוי ייכנס לתוקף רק מהכנסת הבאה.
מה השינויים שהמתווה יוצר בהרכב הוועדה ובאופן שבו ממונים שופטים?
אחד מהשינויים הוא הגדלת המשקל הפוליטי בוועדה. נציגי לשכת עורכי הדין בוועדה נבחרים על ידי המועצה הארצית של הלשכה. כלומר, הם לא נבחרים בידי הקואליציה או האופוזיציה. בכך, המצב הנוכחי לא הבטיח לאף אחד מהצדדים אוטומטית, כי הלשכה תצביע איתו בוועדה. על אף שחברי הלשכה נהגו להצביע יחד עם השופטים, שרת המשפטים איילת שקד הצליחה לשבור את המסורת הזו, והקואליציה הצביעה יחד עם חברי הלשכה. כעת, בשינוי המוצע, עורכי הדין שייבחרו יצביעו, כפי הנראה, לפי הגורם הפוליטי שבחר אותם.
בנוסף, בהצבעות על מינוי שופטים לעליון לשופטים כבר לא יהיה וטו אוטומטי – שמחייב פשרה מצד כל חלקי הוועדה. עד כה, למינוי שופט עליון נדרש רוב של שבעה מתוך תשעה, שחייב לפחות הסכמה של אחד משופטי העליון לבחירה. באופן פרדוקסלי, דווקא גדעון סער הוא זה שקבע בחוק את הרוב המיוחד לבחירת שופט עליון, על מנת שבחירה כזו תחייב הסכמה רחבה, שתאפשר להתחשב בכל הצדדים בוועדה. כעת – לוין וסער משנים את העיקרון המאזן שדווקא סער הכניס. המתווה אומנם כן מחייב שלפחות חבר אופוזיציה יסכים למינוי, אך אינו מחייב הסכמה מצד השופטים.
חוק יסוד: החקיקה – מה המשמעות?
כיום אין חוק שמסדיר את יכולת בג"ץ לפסול חוקים, את גודל ההרכב שדן בכך והרוב הדרוש לפסילת חוק, ואף אין חוק שמסדיר את הרוב הדרוש לכנסת לחקיקת חוק יסוד. בכך, נוצר מצב שבית המשפט קנה את סמכותו לפסול חוקים מכוח פסיקה, ושהכנסת מצמידה לחוקים את המילים חוק יסוד – אפילו אם הוא לא עבר ברוב גדול. יש לציין שחקיקת חוק יסוד שיסדיר את מערכת היחסים בנוגע לחקיקת חוקי יסוד ולפסילת חוקים בידי בית המשפט העליון – הייתה לאורך השנים קונצנזוס. המחלוקת הייתה על פרטי החוק – כלומר איך נכון לעשות זאת באופן שיבטיח באופן הנכון ביותר, איזונים ובלמים שלא יאפשרו כוח גדול מדי בידי אף אחת מהרשויות.
מה המתווה שהסכימו עליו לוין וסער ומה המשמעות שלו בפועל?
המתווה קובע כי חוקי יסוד יעסקו בנושאים מוגדרים – זהות המדינה כמדינת הלאום של העם היהודי, ואופייה הדמוקרטי, זכויות אדם וסדרי המשטר. בנוסף, המתווה קובע כי "הליכי חקיקה של חוקי יסוד יהיו שונים מאלו של חוקים רגילים – במטרה להבטיח שלא ניתן יהיה לחוקק חוק יסוד במחטף או בשל דרישות קואליציוניות". ואולם, המתווה לא מפרט מה יהיו הליכי החקיקה – כלומר מה יהיה הרוב הדרוש ומה יבטיח שלא יהיה מחטף קואליציוני. כמו כן, לא עולה מהמתווה איזשהו מנגנון שמחייב הסכמה רחבה, גם של האופוזיציה בקביעת חוקי יסוד – שאמורים להיות חוקים עקרוניים, שעוסקים בדמותה ואופייה של המדינה. לכן – לא ברור מה המשמעות של זה בפועל כרגע.
כמו כן, רכיב נוסף וחשוב שנקבע במתווה הוא בנוגע ליכולת של בג"ץ לפסול חוקים. לפי ההצעה, הביקורת תהיה ברוב של כלל שופטי בית המשפט – וברוב של לפחות מחצית מכלל שופטי בית המשפט העליון. עם זאת, נקבע כי בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד, למעט חוקי יסוד שפוגעים בשוויון בבחירות. זאת, בניגוד לפסיקת בג"ץ מלפני שנה – לפיה בג"ץ יכול לפסול חוק יסוד כאשר הוא פוגע פגיעה קשה בגרעין הזהות של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. הפסיקה, שעסקה בפסילת סעיף בחוק יסוד: השפיטה בנוגע לביטול עילת הסבירות, התקבלה ברוב משמעותי של 12 מתוך 15 שופטי בג"ץ – 80% מהשופטים. דעת הרוב סברה כי ביטול עילת הסבירות, יפגע מהותית בעקרונות הפרדת הרשויות ושלטון החוק, מאפיינים יסודיים בכל דמוקרטיה, ועל כן פסלו את הסעיף הזה בחוק היסוד.
איך הגיבו במערכת המשפט?
גורם משפטי בכיר מאוד התייחס להצעה של לוין ותקף בחריפות. לדבריו, "מדובר בתרגיל של פוליטיקאים, אחיזת עיניים - ולא פשרה או פתרון - שמעמיק את הפער והקרע בין הרשויות". "מדובר על פוליטיזציה של הוועדה, הוצאת הגורם המקצועי בפועל והחלשת השופטים חברי הוועדה עד כמעט היעדר השפעה על חשבון הגדלה לא פרופורציונליים של כוח פוליטיקאים במסווה של גורם מקצועי", הוסיף הגורם המשפטי הבכיר.
לפי הגורם המשפטי, זהו למעשה "קביעת מנגנון פוליטי למינוי שופטים שיאפשר בהכרח מינוי מועמדים של פוליטיקאים לשפיטה – כמעט ללא יכולת התנגדות של השופטים. עוד הדגיש הגורם המשפטי ש"ביטול אפשרות מבג"ץ יכשיר כמעט כל מה שיוגדר כל חוק יסוד. אין התייחסות לעצמאות המוסדית הנדרשת לרשות השופטת".