הממשלה תתכנס הערב (חמישי) להצביע על פיטוריו של ראש השב"כ, רונן בר – בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, לפיה אין אפשרות לפטר אותו בעת הזו, לפני קבלת המלצת הוועדה למינוי בכירים. בכך, הממשלה מתעלמת מחוות הדעת של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, ומתכוונת להעלות להצבעה את הסוגיה, מבלי לכנס את הוועדה. מה המשמעות של החלטת הממשלה לעשות כן, האם ההדחה תצא לפועל, ואיך זה ישפיע על הכרעת בג"ץ בעתירה שתוגש לאחר שתתקבל ההחלטה? N12 עושים סדר.
למה צריך את המלצת הוועדה למינוי בכירים?
לפי חוק שירות הביטחון הכללי, "הממשלה רשאית להפסיק את כהונתו של ראש השירות לפני תום תקופת כהונתו". ואולם, האופן שבו יושמו סמכויות אלה נקבע בידי הממשלה בהחלטותיה לאורך השנים. בהחלטת ממשלה משנת 2016, נקבע כי הפסקת כהונה לפני תום הקדנציה של נושא משרה שנבחר לתפקידו לאחר המלצת הוועדה המייעצת למינוי בכירים, תיעשה על פי המלצה של ועדה זו.
מכיוון שהוועדה המייעצת למינוי בכירים היא זו שממליצה לממשלה על מינוי ראש השב"כ, לפי ההחלטה מ-2016, היא זו שאמורה גם להמליץ על סיום כהונתו. מכאן נובעת עמדת היועצת המשפטית לממשלה, שנסמכת על החלטת הממשלה עצמה.
כיצד הממשלה מצדיקה את זה שהיא אינה נדרשת לקבל את המלצת הוועדה?
בהצעת ההחלטה להדיח את ראש השב"כ, שהגיש ראש הממשלה בנימין נתניהו, ניתנה התייחסות קצרה לסוגיה זו - לפיה החלטת הממשלה לקיים את ההצבעה על הדחת ראש השב"כ גוברת על כל החלטת ממשלה קודמת.
בנוסף נכתב: "הממשלה אינה סבורה שיש החלטת ממשלה תקפה ביחס לקיצור כהונת ראש השירות המחייבת בחינה מקודמת של הוועדה המייעצת למינוי לתפקידים בכירים או כל הליך נוסף אחר, וכי דרכי קיצור כהונת ראש השב"כ קבועות בבירור בחוק השב"כ", זאת לפי ההצעה. "בשל דחיפות ההחלטה, אופייה והשלכותיה".
במכתב ששלח היום מזכיר הממשלה יוסי פוקס ליועמ"שית עלה טיעון נוסף. לפי פוקס, מפרשנות של החלטות הממשלה לאורך השנים, ההחלטה מ-2016 לא תקפה לגבי תפקידו של ראש השב"כ.
מה תהיה משמעות ההחלטה לכנס את הישיבה מבלי לקבל את המלצת הוועדה?
הסוגיה הזו תיבחן בבג"ץ, כאשר יוגשו עתירות נגד פיטוריו של ראש השב"כ בר. עד כה, העתירות הוגשו נגד כינוס ישיבת הממשלה, לאור עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה כי לא ניתן לפטר אותו עד לבירור התשתית העובדתית והמשפטית להחלטתו להדיח את בר, ואפשרותו של נתניהו לעסוק בנושא, בשל חשש לניגוד עניינים. זאת, בשל חקירת פרשת קטארגייט, שבה לפי החשד מעורבים גורמים בלשכת ראש הממשלה.
שופטי בג"ץ דחו עתירות אלה על הסף, בטענה כי הן הוגשו מוקדם מדי – בטרם הודח בר, וכי בישיבת הממשלה תוכל היועצת לחוות את דעתה המשפטית בנוגע לפיטורים, וכי השרים יוכלו לשקול אותה. משכך, נראה כי הסוגיה הזו תיבחן בבג"ץ רק לאחר ההחלטה של הממשלה להדיח את בר.
האם ההדחה תצא לפועל?
גם אם הממשלה תצביע היום על הדחת רונן בר – בג"ץ יוכל לבלום את ההדחה, לאחר שיוגשו אליו עתירות חדשות, ובהן יתבקש צו ביניים להקפיא את ההדחה עד לקבלת הכרעה בעתירה או צו ארעי עד לדיון בעתירה. אם בג"ץ יוציא צו ביניים או ארעי, ההדחה תוקפא, וצפוי להתקיים דיון דחוף בנושא. אם הם לא יוציאו צו כזה, ההדחה תצא לפועל ובר יפוטר.
האם החלטת הממשלה שלא לקבל את המלצת הוועדה למינוי בכירים תיבחן בבג"ץ במסגרת העתירה?
ישנה אפשרות שהשופטים יראו בהחלטה הזו בעייתיות משפטית, מכיוון שהיא נוגעת לראש שב"כ מסוים ונועדה לאפשר את ההדחה שלו ספציפית. החלטת הממשלה ב-2016, נועדה להסדיר באופן כללי מינוי והדחה של נושאי משרה שהתמנו לאחר המלצה של ועדה למינוי בכירים.
לצד זאת, השופטים יבחנו בעיקר את הנימוקים שעל בסיסם קיבלה הממשלה את ההחלטה להדיח את בר, על איזו תשתית ראייתית היא הסתמכה, האם ניתנה הזדמנות לבר להשמיע את טיעוניו, וכן יבחנו את סוגיית ניגוד העניינים: האם נתניהו היה יכול לעסוק בנושא הזה.
תגובות