חבר הכנסת יואב גלנט (הליכוד) הודיע אמש (רביעי) על התפטרותו מהכנסת, חודשיים בלבד לאחר שפוטר על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקיד שר הביטחון – בפעם השנייה בתוך פחות משנתיים. גלנט, שכיהן כשר הביטחון בעת מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר וניהל יחד עם נתניהו מלחמה בשבע חזיתות, מצא עצמו בסופו של דבר מחוץ לממשלה לאחר חודשים של חילופי מהלומות בין שני הקברניטים.
דרכו הצבאית של גלנט החלה כלוחם בשייטת 13, משם התקדם לפקד על היחידה, וכיהן בהמשך כמפקד חטיבת מנשה ואוגדת עזה. לאחר שכיהן כמזכירו הצבאי של ראש הממשלה אריאל שרון, מונה למפקד פיקוד הדרום והוביל את מבצע "עופרת יצוקה". הקריירה הצבאית שלו נקטעה ב-2011, כשמינויו לרמטכ"ל בוטל בעקבות פרשת השתלטות על קרקעות במושב עמיקם, שהגיעה עד לשולחנו של מבקר המדינה.
לאחר פרישתו מצה"ל, גלנט פנה לעסקים ולאחר מכן לפוליטיקה. ב-2015 הוא הצטרף למפלגת כולנו בראשות משה כחלון, הוצב במקום השני ומונה לשר השיכון. ב-2019 הודיע על הצטרפותו לליכוד, החל לכהן כשר העלייה והקליטה, ולאחר מכן כשר החינוך בממשלת נתניהו-גנץ.
מי שלא רצה אותו כרמטכ"ל - קיבל אותו כשר הביטחון
מינויו לשר הביטחון בדצמבר 2022 סימן שיא בקריירה הפוליטית שלו, אך מיד עם כניסתו לתפקיד גילה כי חלק מסמכויות משרדו הועברו ליו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. גלנט בחר שלא להתעמת על כך עם ראש הממשלה, אך מהר מאוד התגלו סדקים ביחסים בין השניים.
המשבר הגדול הראשון בין נתניהו לגלנט פרץ במרץ 2023, בשיא הסערה הציבורית סביב המהפכה המשפטית. גלנט כינס מסיבת עיתונאים שבה הזהיר מפני "סכנה מיידית לביטחון המדינה" והתריע כי השסע בחברה חודר לצה"ל. למחרת פיטר אותו נתניהו, אך נאלץ לחזור בו מההחלטה בעקבות גל מחאות המוני שכונה "ליל גלנט" ואיום בשביתה כללית במשק. מבלי להודיע על כך רשמית, נשאר גלנט בתפקידו, אך היחסים בין השניים נותרו צוננים.
מתקפת הפתע של חמאס ב-7 באוקטובר לא הצליחה לגשר על הפערים בין המנהיגים לאורך זמן. כבר בימים הראשונים למלחמה, ב-11 באוקטובר, הציע גלנט לצאת למתקפת מנע על חיזבאללה כדי למנוע את הצטרפותו למלחמה. ראשי מערכת הביטחון, ובהם הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד וראשי אגפי המודיעין והמבצעים, תמכו בהצעה. גלנט טען כי חיזבאללה "מהווה איום גדול יותר מחמאס", אך נתניהו, בצל לחץ אמריקני, נמנע מלתמוך במהלך.
"בביטחון אני יודע מה אני אומר": העימות האחרון בקבינט
המתיחות בין השניים התעצמה סביב המגעים להשבת החטופים. בעוד נתניהו התנגד בתוקף לנסיגה מציר פילדלפי כחלק מעסקה, גלנט תמך באפשרות של נסיגה זמנית. באחת מישיבות הקבינט במאי 2024, ניסה שר הביטחון לשכנע את ראש הממשלה בטענה שזו חובתם המוסרית כמי שכיהנו בתפקידיהם ב-7 באוקטובר.
בישיבת קבינט המלחמה לקראת אחת מפסגות המשא ומתן בקטאר, טען גלנט כי כישלון העסקה יגביר את הסיכוי למלחמה אזורית. הדברים הודלפו, ולשכת ראש הממשלה מיהרה להגיב בחריפות: "המדליפים הסדרתיים טענו במשך חודשים שחמאס לעולם לא יסכים לוותר על סיום המלחמה כתנאי לעסקה, והציעו להיכנע לדרישת החמאס. הם טעו אז – והם טועים גם היום".
המשבר העמיק בסוף אוגוסט, כשנתניהו העלה להצבעה בקבינט החלטה שצה"ל יישאר בציר פילדלפי בכל תרחיש. גלנט היה היחיד שהצביע נגד והאשים את חברי הקבינט בהפקרת החטופים. "אני רוצה לשחרר את החטופים לא פחות ממך", נזף בו נתניהו. גלנט השיב: "בפוליטיקה אני אולי חלש, אבל בביטחון אני יודע מה אני אומר". יומיים לאחר מכן, כשנודע על הוצאתם להורג של ששת החטופים, דרש גלנט לכנס את הקבינט ולשנות את ההחלטה.
המתיחות הגיעה לשיא בדיון בוועדת החוץ והביטחון באוגוסט, כשגלנט תקף את השימוש במונח "ניצחון מוחלט" וכינה אותו "קשקושים". נתניהו הגיב בזעם והאשים את גלנט ב"אימוץ הנרטיב האנטי-ישראלי". כחודש לאחר מכן ניסה נתניהו לפטר את גלנט ולמנות במקומו את גדעון סער, אך תוכניתו נבלמה בשל מתקפת הביפרים, שהחלה שלב חדש של לחימה אינטנסיבית בצפון.
הקש ששבר את גב הגמל
המשבר האחרון, שהיה גם זה שחתם את כהונתו במשרד הביטחון, התרחש סביב חוק הגיוס. גלנט התעקש על קידום חוק שיזכה להסכמה רחבה, כולל תמיכה מהאופוזיציה, בעוד המפלגות החרדיות דרשו פטור גורף לבחורי הישיבות. במהלך פגרת הקיץ, כשל נתניהו בגישור על הפערים, והפתרון שהוצע – חוק המעונות שיממן את אי-הגיוס – נתקל בהתנגדות נחרצת של גלנט.
ההחלטה של גלנט להוציא 7,000 צווי גיוס חדשים לחרדים והתנגדותו ל"חוק מימון ההשתמטות" היוו את הקש ששבר את גב הגמל. כשהתברר שהקואליציה איבדה את הרוב לחוק סבסוד המעונות, נתניהו פיטר את גלנט במסגרת עסקה עם המפלגות החרדיות, שהבטיחה האצת תהליך חקיקת חוק גיוס המותאם לדרישותיהן.
בהצהרה לאחר פיטוריו, גלנט מנה שלוש סיבות להדחתו: התנגדותו לחוק הפטור מגיוס, דרישתו לוועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר ועמדתו בנוגע לעסקת חטופים. בסביבת נתניהו האשימו אותו בתפקוד כ"חותמת גומי של צה"ל" והתנגדות למהלכים אסטרטגיים כמו הכניסה לרפיח וחיסול נסראללה.
התפטרותו של גלנט מהכנסת חתמה פרק בקריירה פוליטית סוערת. מי שהיה מועמד לרמטכ"ל, שר בכמה משרדים ולבסוף שר ביטחון בתקופה הקשה ביותר שידעה ישראל מאז הקמתה, מצא עצמו בסופו של דבר מחוץ למערכת הפוליטית. ההתנגשויות עם נתניהו, שהחלו סביב המהפכה המשפטית והתעצמו במהלך המלחמה, הובילו בסופו של דבר לסיום דרכו הפוליטית – לפחות בינתיים.