יו"ר המחנה הממלכתי, שר הביטחון לשעבר בני גנץ נפגש היום (רביעי) עם שר המשפטים לוין לפגישה בארבע עיניים, בניסיון לטעון בפניו את השלכות החקיקה המשפטית ושינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים. בפגישה שארכה כשעה, ניסה גנץ לשכנע את לוין שהחקיקה שתובא לקריאה שניה ושלישית היא "טעות" ומקרבת אותנו למלחמת אחים - עקב דעת הקהל המקוטבת, המחאות המתגברות והלך הרוח הציבורי. הפגישה מגיעה לאחר שאתמול, שלח גנץ מכתב אזהרה לנתניהו ולחברי הממשלה, יום לפני העלאת הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים. גנץ טען כי עם חידוש חקיקת המהפכה המשפטית נתניהו והשרים "גוררים למלחמת אחים", וקרא להסיר את החקיקה כל עוד יש מלחמה, למרות הרוב שיש לקואליציה. למכתב האזהרה של גנץ 

"אני פונה אליך כמי שנושא באחריות לפעול למען כל אזרחי המדינה. אנו מצויים בשעה קריטית ומטלטלת עבור עמנו", כתב גנץ לנתניהו. "החברה שלנו פצועה ומדממת, שסועה כמו שלא הכרנו מאז ימי 6 באוקטובר. 59 אחינו ואחיותינו עדיין שבויים בעזה, וחיילנו מכל העמדות הפוליטיות לוחמים במספר חזיתות", כתב גנץ.

"החזרה לריב ומדון סביב שינויים חוקתיים בעת הזו היא הפקרות לאומית. אני קורא לך, לעצור את הבאת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים למליאת הכנסת. כפי שחבריי ואני אמרנו לא פעם, מהלכים גדולים ושינויים משטריים יש לעשות בהסכמה רחבה. הדרך שבה אתם פועלים, ולפיה הרוב הפרלמנטרי יאשר חקיקה שחוצה את העם באופן חד-צדדי, תפגע ביכולת לייצר רפורמה רחבה המתייחסת למכלול, תוביל לקיטוב ותגדיל את חוסר האמון גם ברשות המחוקקת וגם ברשות המבצעת". 

הפגנות נגד פיטורי ראש השב"כ רונן בר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
הפגנה בירושלים, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

 

לדבריו של גנץ, "ההתקפה המתמשכת על משרדי הממשלה, עובדי המדינה וראשי המערכות, מערערים את יציבותנו ורומסים את הברית שבין העם לבין הנהגתו, בייחוד בעת מלחמה ובמציאות שבה אויבינו ממתינים
לפגוע בנו ונותנת דלק לשאיפותיהם. גם אם אנחנו חלוקים עמוקות, אני מאמין באמונה שלמה שתפקידה של כל ממשלה הוא לייצג ולשרת את כלל אזרחי מדינת ישראל. במעשיכם, אתם פוערים קרע עמוק ומסוכן בלב האומה, קרע שיהיה קשה לאחות בזמן שאנו נאבקים באיומים מבחוץ".

"לא תוכל להגיד אחר כך 'לא ידעתי', 'לא הבנתי את גודל הסערה הצפויה'. זה במשמרת שלך, והאחריות על ראשך", התריע גנץ. "אני קורא לך ולכל שרי ממשלת ישראל ה-37, אל תביאו את הצעת החוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים להצבעה בעת הזו, זכרו את אחריותכם ושימו את טובת המדינה והעם בראש סדר העדיפויות. אתם גוררים אותנו למלחמת אחים". 

בתגובה על מכתבו, שמצטרפת להצהרה החריגה שנשא במשותף עם חבר מפלגתו גדי איזנקוט השבוע, כמה שרים תקפו את גנץ ויש שטענו כי דווקא התנהלות מערכת המשפט כפי שהיא כיום "תוביל למלחמת אחים", וכי ייתכן ששיקול אחר מוביל אותו ולא "חרדה לדמוקרטיה".

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין ושר החוץ גדעון סער הגיבו במשותף על מכתבו של גנץ: "דבריו של גנץ מגוחכים. כזכור, כשהמתווה פורסם לקח לגנץ כמה ימים להגיב עליו וגם אז הוא לא פסל אותו. יתרה מכך - לו היה מוכרז חופש הצבעה בסיעת המחנה הממלכתי, רוב חבריה היו מצביעים בעד המתווה, כולל כאלה שהתבטאו בעדו במפורש בפומבי".

חילופים במשרד המשפטים בין גדעון סער ליריב לוין (צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ)
סער ולוין: "דבריו של גנץ מגוחכים" | צילום: מיכאל דימנשטיין, לע"מ

"גנץ, אם אתה מפחד מיאיר גולן ומכמה מפגינים קיצוניים ולא יכול להיות פרטנר לשום מתווה הסכמה, לפחות אל תפריע למי שעושה זאת", המשיכו סער ולוין. "וחשוב מכול, חדל לאלתר מהשיח חסר-האחריות המאיים במלחמת אזרחים שמטרתו היחידה היא לייצר לך מראית-עין של רלוונטיות. זאת ועוד, כמי שהיה רמטכ"ל ופעמיים שר הביטחון בשנים הקריטיות - אינך נמצא במקום שמאפשר לך לנסות לגלגל את האחריות על אחרים".

גם שר ירושלים ומסורת ישראל, מאיר פרוש (יהדות התורה), ענה לחה"כ גנץ: "כולנו אחים פה, גם בני החברה החרדית הם אחים בעם ישראל, ועליך לדעת שאתה מחויב לפעול למניעת מלחמת אחים בין אלו שלא יאפשרו לנתקם מלימוד התורה שכל כך יקרה להם לבין אלו שנאבקים בלומדיה". 

השר פרוש הגיב באזהרה משלו, וטען: "ההתנהלות של מערכת המשפט בנוגע להסדרת מעמד בני הישיבות והרדיפה של היועמ"שית נגד לומדי התורה, עשויה חלילה להוביל למלחמת אחים. צר לי שהביטוי מלחמת אחים הפך לשגור כל כך מהר בפיהם של אנשי מחאת השמאל בישראל, לאחר שמייסד ההפיכה המשפטית מר אהרן ברק הכניס אותו בימים האחרונים לשיח הציבורי, ואני מופתע שאדם כמוך, אשר בדרך כלל משתדל להיות מתון ומחושב ולהוביל לפיוס והרגעת הרוחות, בוחר להשתמש במינוח קשה זה".

"אך מכיוון שהדבר הפך כבר לנושא בשיח הישראלי, אין לי אלא להסכים איתך ולהזהיר בפניך כי המשך ההתנהלות הנוכחית של מערכת המשפט תוביל חלילה למלחמת אחים", כתב פרוש והתריע: "ההתנהלות החמורה, שהחלה בפסיקת בג"ץ לביטול מעמד בני הישיבות, וממשיכה במתקפה מתוזמרת של היועמ"שית נגד לומדי התורה, בחורי הישיבות ואברכי הכוללים, עשויה בהכרח לגרור אותנו למלחמת איש באחיו. זכור, אני הזהרתי". 

שר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד) השיב על מכתבו של גנץ: "קראתי את מכתבך בנושא התיקון המוצע לחוק יסוד השפיטה בנושא הוועדה לבחירת שופטים, כמו גם את הגדרתך את המהלך כ"הפקרות לאומית", ותהיתי - האומנם החרדה לדמוקרטיה מדירה שינה מעיניך?"

"באוקטובר 2022 בשעה שכיהנת כשר הביטחון בממשלת לפיד, סיפקתם לנו שיעור מאלף בדמוקרטיה", טען דיכטר ופירט. "כממשלת מעבר לאחר שיצאנו לבחירות, החלטתם למסור שטח ריבוני ישראלי בהיקף של 10 קמ"ר מול ראש הנקרה לידיו של ארגון הטרור חיזבאללה, קבלן הטרור של איראן. עשיתם זאת מבלי שטרחתם כלל להביא זאת לדיון בכנסת (על העברת הדבר בחוק, הס מלדבר...).

השר דיכטר תקף: "תוצאות המהלך התקבלו אצלנו בדמות מתקפת רקטות וכטב"מים מלבנון מבית היוצר של חיזבאללה, כשמדינת לבנון, זו שעימה באופן רשמי חתמתם על מסירת שטח ריבוני ישראלי, מילאה את פיה מים וכאלה היו לה בשפע מהשטח הריבוני שמסרתם לה". 

חבר הכנסת אבי דיכטר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
דיכטר: "אין דבר שיוכל לייצר מלחמת אחים בינינו" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

"חששך 'שהרוב הפרלמנטרי יעביר חקיקה' כפי שכתבת, זה חשש מוזר, הרי כך נוהג כל פרלמנט בעולם
כשהוא נדרש לחוקק חוק, ובמקרה זה נדרש רוב של 61 ח"כים לפחות בהיותו תיקון לחוק יסוד. את העברת השטח הריבוני לחיזבאללה חששתם להביא לכנסת פן לא יהיה לכם את הרוב הפרלמנטרי, ולכן בברכת היועצת המשפטית לממשלה, זו שהממשלה הנוכחית החליטה לפתוח בהליך הדחתה, נמנעתם מלהביא זאת לכנסת למרות שאפילו היועמ"ש לממשלה מסרה שרצוי כן לעשות זאת".

"שנים רבות צעדנו יחד בנתיבי הביטחון, ובשנים האחרונות שנינו צועדים בנתיבים פוליטיים כשרים וכח"כים. אני משוכנע שגם אתה מבין כמוני שכאחים אין דבר שיוכל לייצר מלחמת אחים בינינו, לא בין ימין ושמאל, ולא בין יהודים החיים בארץ ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי", חתם דיכטר.

השר יצחק וסרלאוף (עוצמה יהודית) הגיב: "ראשית אבקש להודות לך על פנייתך ועל הדאגה הכנה שאתה מביע לעתידה של מדינת ישראל. גם בעת מחלוקת יש ערך רב לדיאלוג אחראי ענייני וממלכתי וביתר שאת בתקופה קשה זו".

"עם זאת, חשוב לי להבהיר שהסכמה ופשרה דורשות התגמשות והתפשרות של כל הצדדים", כתב וסרלאוף. "לא ניתן לבקש מהקואליציה לבצע שינויים אך ורק מתוך הסכמה, כאשר הצד שמנגד, כלומר האופוזיציה וגורמים נוספים בעלי השפעה, אינו מוכן להסכים על שום פשרה אמתית. מציאות שבה צד אחד שומר לעצמו את זכות הווטו המוחלטת על כל תיקון או שינוי אינה דמוקרטית, ואינה יכולה להוות בסיס יציב וכן להסכמה לאומית רחבה. אין חולק כי לא ניתן להשאיר את המצב הקיים במערכת המשפט כיום על כנו. מערכת המשפט בישראל זקוקה לשינויים, ולאיזון מחודש שיחזיר את האמון הציבורי בה. זוהי דרישה אמיתית של ציבור רחב, ולא ניתן להתעלם ממנה, ולבטלה כלאחר יד". 

יצחק וסרלאוף ואיתמר בן גביר (צילום: פלאש 90)
וסרלאוף: "הסכמה ופשרה דורשות התגמשות והתפשרות של כל הצדדים. לא ניתן להתעלם מהדרישה לשינוי" | צילום: פלאש 90

"בבחירות הדמוקרטיות וההוגנות שנערכו בישראל באוקטובר 22, המפלגות המרכיבות את הקואליציה ניצחו באופן ברור. האופוזיציה לא הצליחה להשיג את הרוב הדרוש לה לשמור על ממשלת השינוי, כיוון שהעם בחר אחרת. בדמוקרטיה העם בוחר את נציגיו. כמי שצמח מהשטח, והיה פעיל בהפגנות רבות, אני מברך על כל הפגנה שנעשית באופן דמוקרטי וחוקי. חופש הביטוי הוא ערך נעלה. יחד עם זאת, אני נחוש כפי שנחושים יתר חבריי לממשלה ולקואליציה, לבצע את רצון העם, רצון הבוחרים שבחרו בי לייצג את עמדתם, כפי שזה בא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות האחרונות".

וסרלאוף המשיך: "אנו מחויבים להמשיך לפעול באחריות, מתוך הבנה שעתידה של המדינה מחייב אותנו למצוא פתרונות ופשרות, ולשמור על זכויות אזרחי המדינה שלא בחרו בקואליציה ובממשלה הקיימת, אך יחד עם זאת, להביא לידי ביטוי גם את רצון הרוב שכן בחר בקואליציה ובממשלה. נמשיך לפעול בשיח כן, אך גם בנחישות, כדי להבטיח שינויים הכרחיים במסגרת החוק, בתוך שמירה על עקרונות היסוד של הדמוקרטיה ומילוי רצון העם".