מכתב מטעם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה נשלח הבוקר (שלישי) ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הילה ארליך-עמר, ובו הוצגה עמדת היועמ"שית ולפיה על הממשלה לקדם סנקציות אישיות על משתמטים מגיוס. 

במכתב שנשלח ליועצת המשפטית של משרד הביטחון הוצגו צעדים שונים שהוצעו על ידי גורמי המקצוע, שאותם ניתן לנקוט מיד כדי למלא את שורות הצבא. למכתב מטעם היועמ"שית

בין הצעדים המידיים שהוצעו: שלילת הטבות בתחום הדיור כמו סיוע בשכר דירה וברכישת דירה, שלילת הטבות של משרד הכלכלה לעסקים קטנים ובינוניים, והתניית הנחות בארנונה בכך שהמבקש איננו משתמט משירות צבאי.

במכתב הוצג הצורך שכבר עלה בישיבה לפני כשבועיים, ולפיו הצבא נדרש בהגדלת היקף המשרתים. "לשם כך עלה כי נדרשת הגברת צעדי האכיפה כלפי בני הציבור החרדי חייבי הגיוס, המסרבים למלא אחר צווי ההתייצבות הנשלחים אליהם, במטרה למלא את שורות הצבא ולעמוד בצורכי הביטחון הדוחקים", נכתב. 

"על פי הנתונים שהציג הצבא, בהיעדר צעדי אכיפה אפקטיביים, שיעור המתייצבים מקרב קבוצה זו הינו זניח. כתוצאה מכך, מוכבד נטל השירות הצבאי הנובע מצורכי המלחמה, המוטל על ציבור המשרתים בסדיר ובמילואים", טען הייעוץ המשפטי לממשלה. "מעבר לכך שמדובר בפגיעה קשה ביותר בשוויון, הצבא ניצב בפני חוסר משמעותי בכוח אדם הנדרש לו לשם מילוי משימותיו. ההשתמטות השיטתית והנרחבת מחובת השירות הצבאי פוגעת אפוא בביטחון המדינה". 

"על רקע זה ציינה היועמ"שית בפני שר הביטחון את החשיבות בכך שיפעל לקבל החלטות מיידיות, בראי צורכי הצבא, לשיפור האכיפה ולהטלת סנקציות אישיות כלפי משתמטים, שאינן מחייבות חקיקה חדשה, ושניתן לאמצן בהחלטות מינהל או ממשלה". עד כה, השר לא השיב על מכתבה של היועמ"שית".

ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר נפתלי בנט הגיב על האישור הצפוי של "תקציב ההשתמטות" לדבריו: "כל חייל שנקרא על ידי צה"ל, חייב להתייצב להגנת המדינה שלנו. בזמן שהממשלה הזו שולחת לוחמים לקרב, לא ייתכן שהיא מעבירה מיליארדים לעידוד השתמטות חרדית המונית".

"עידוד ממשלתי להשתמטות ממוסדת בזמן לחימה הוא מהלך בלתי מוסרי שדגל שחור מתנוסס מעליו. אני דורש מחברי הכנסת שלא להרים יד בעד תקציב ההשתמטות בזמן לחימה. מי שיתמוך בכך יישא על מצחו אות קין".

לאחר שהציג השבוע את עקרונות חוק הגיוס החדשים בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שר הביטחון ישראל כ"ץ כתב בסוף השבוע כי שליחת צווי הגיוס לחרדים הביאה לתוצאה הפוכה: "זה הביא למצב עגום שבו רק אחוזים בודדים מהחרדים מתגייסים".

"עקרונות חוק הגיוס שהנחתי בפני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מבוססים על שני יסודות מרכזיים: קביעת יעדים לשירות צבאי של ממש של הציבור החרדי בצה"ל, כולל סנקציות ברורות במקרה של אי-עמידה ביעדי הגיוס, לצד שמירה ומניעת פגיעה בעולם התורה היהודי, שהוא יסוד חשוב לקיומנו כאן כמדינה יהודית", טען כ"ץ.