המכון הישראלי לדמוקרטיה מפרסם היום (שלישי) את המדד השנתי וממנו עולה כי 54 אחוז מהציבור היהודי חושב שהדמוקרטיה בישראל נמצאת בסכנה. כאשר בודקים את ההשתייכות הפוליטית, במחנה השמאל רוב מובהק של 94 אחוז חרד לדמוקרטיה. מבין אלו שמחזיקים בעמדות מרכז פוליטי הנתון עומד על 71 אחוזים, ובימין 38 אחוז מהמצביעים חוששים לדמוקרטיה בישראל.
בשנה החולפת חלה ירידה דרמטית באמון הציבור במשטרת ישראל. מהנתונים שנמדדו באוקטובר האחרון עולה כי רק 37 אחוז מהמשתתפים בסקר שמהווה מדגם מייצג של האוכלוסייה - הביעו אמון במשטרה. זו היא ירידה דרמטית בהשוואה לנתון שנמדד מיד אחרי שבעה באוקטובר. באותה תקופה סיפורי הגבורה של השוטרים בעוטף עזה העלו את אמון הציבור במשטרת ישראל ל-55 אחוזים.
האמון הנמוך ביותר של הציבור הוא בממשלה, בכנסת ובמפלגות. לעומת זאת, צה"ל ממשיך להיות הגוף שמקבל את התמיכה הגבוהה ביותר של 77 אחוזים, אלא שמדובר בירידה של 2.5 אחוזים באמון הציבור בצה"ל, בהשוואה לממוצע של השנים הקודמות. במהלך המדידות שנערכו השנה, בחודש מאי ירד האמון בצה"ל לשפל של 69 אחוזים. בחודש זה החלה הפעילות של צה"ל ברפיח כחלק מהתמרון הקרקעי ברצועת עזה ו-36 לוחמים נהרגו.
אחרי המלחמה: יהודים פחות סומכים על המדינה
לאחר אירועי שבעה באוקטובר חלה עלייה בשיעור נותני האמון במשטרה (55% בדצמבר 2023), אך שנה בדיוק לאחר מכן ירד האמון דרמטית ל-37% בלבד. שיעור האמון בבית המשפט העליון שנתון למתקפות חוזרות ונשנות של חברי הקואליציה - נותר כמעט ללא שינוי. 39.5 אחוזים מהציבור הביעו אמון בבית המשפט העליון. רק רבע מכלל הציבור נותן אמון בתקשורת.
המלחמה חיזקה בקרב הציבור היהודי את תחושת הסולידריות כאשר 81 אחוזים מהיהודים הסכימו שניתן לסמוך על ישראלים אחרים בעת צרה. מנגד, חלה הידרדרות בתחושה שאפשר לסמוך על המדינה בעת צרה. לפני כשנתיים 37 אחוז מהציבור היהודי סמך על המדינה בזמן משבר, ואחרי מלחמת חרבות ברזל ירדה תחושת האמון של הציבור היהודי במדינה ל-25.5 אחוז בלבד. אצל הציבור הערבי חלה מגמה הפוכה - לפני שנתיים רק 52 אחוז מקרב המגזר הערבי האמין שאפשר לסמוך על המדינה בצרה ואחרי המלחמה זינק הנתון ל-61 אחוזים.
למרות המצב: מעדיפים להישאר בארץ
פחות מחמישית מהישראלים שהשתתפו במדד העריכו את מצבה של ישראל כ'טוב' או 'טוב מאוד'. למרות זאת בציון שנה למלחמה, יותר משני שלישים מהיהודים והערבים מעדיפים להישאר בישראל. פילוח לפי מחנות פוליטיים מראה כי ההבדלים בין המחנות משמעותיים ובכולם חלה עלייה בשיעור המעדיפים להישאר בארץ בין מאי לאוקטובר 2024. במחנה השמאל עלה הרצון להישאר בארץ מ-38% בחודש מאי האחרון ל-48% באוקטובר. במחנה הימין עלה הרצון להישאר בישראל מ-74% במאי ל-78% באוקטובר.
נשיא המדינה יצחק הרצוג מסר: "האמון בעצמנו, בעמנו, במדינתנו, היה תמיד אבן פינה עבורנו. כאשר האמון מתערער, כאשר היסודות מתערערים, האומה בסכנה. לכן, הירידה באמון הציבור בין האזרח הישראלי לבין מוסדות המדינה, אשר משקפת מגמה שבשנה האחרונה אפשר לחוש ביתר שאת, מטרידה אותי מאוד. בשעה שבה רבים מוטרדים משחיקת ערכי הדמוקרטיה בישראל, אני מבקש להדגיש: לדמוקרטיה הישראלית אין תחליף".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "האמון הקורס ברשויות השלטון ובמוסדות דמוקרטיים הוא תמרור אזהרה בוהק. אזרחים רבים בישראל מרגישים שהשלטון כבר אינו עובד כדי לקדם את טובתם ואת הטוב המשותף. בזמן שמקדמים חוק השתמטות, מתעלמים מיוקר המחיה ולא מספקים מענה לאוכלוסיית המפונים, אנו עדים לעיסוק אובססיבי בפירוק המערכות המקצועיות ובדריסת מסורות שנבנו במשך שנים, מתוך מטרה להסיר בלמים, לחזק כוח פוליטי ולקדם מקורבים על חשבון טובת הכלל".
פרופ' תמר הרמן, מנהלת מרכז ויטרבי לחקר דעת קהל ומדיניות במכון, אמרה: "התחושה שהדמוקרטיה הישראלית נמצאת בסכנה רווחת במיוחד בשמאל ובמרכז, אך גם במחנה הימין מיעוט גדול חשים שזה המצב. בנוסף נמדדה ירידה בתחושות הביטחון האישי בעיקר בציבור הערבי, המלוות גם בהערכה של חלק לא מבוטל מכלל הציבור כי גופי הביטחון אינם ניטרליים פוליטית. עם זאת ולמרות הכול, הרוב סבורים כי ישראל היא מקום שטוב לחיות בו ומעדיפים להישאר כאן, גם אם תוצע להם הגירה בתנאי דה לוקס".