על רקע שיעור המתגייסים החרדים הזניח - למרות שליחת יותר מ-3,000 צווי גיוס מתחילת המלחמה - החל צה"ל אתמול (ראשון) להוציא בהדרגה את אלף צווי הגיוס הראשונים מתוך 7,000 הצווים לחרדים שעליהם הורה השר המפוטר יואב גלנט. בעוד הסיעות החרדיות קיבלו את ההחלטה בזעם, דווקא צה"ל ספג ביקורת על יעדי הגיוס המזעריים שהציב השנה: 4,800 חרדים בלבד מתוך כ-90 אלף חייבי גיוס.
בעזרת ד"ר גלעד מלאך, חוקר החברה החרדית במכון הישראלי לדמוקרטיה, ריכזנו את התשובות לשאלות המרכזיות בנוגע למהלך שמאיים לטלטל את הקואליציה: מהם התנאים והקריטריונים לגיוס? מה צפוי למי שלא יתייצב? והאם הממשלה תוכל לבטל את הצווים רטרואקטיבית?
למה הוחלט לשלוח את צווי הגיוס דווקא עכשיו?
הצורך המבצעי עומד כיום על 20,000-10,000 חיילים לוחמים ותומכי לחימה, והאוכלוסייה המשרתת אינה יכולה עוד לשאת בנטל לבדה. המהלך מגיע גם על רקע פקיעת פרק הפטור בחוק הגיוס ביוני 2023, שמשמעותה החלת חובת גיוס שווה על כולם.
מדוע הצווים נשלחים בפעימות?
בשלב הראשון נשלחו 3,000 צווים, בעיקר לחרדים עובדים, מתוך הנחה שיהיה קל יותר לגייסם. הציפייה הייתה שכאלף יתייצבו בכל שליש של השנה. בפועל, פחות מ-300 התייצבו ורק עשרות בודדות התגייסו. לכן הוחלט להרחיב את היקף הצווים ל-7,000.
כמה חרדים גויסו בשנת הגיוס הנוכחית?
916 חרדים בלבד התגייסו מתחילת שנת הגיוס (יולי-יוני), המהווים רק 19% מיעד הגיוס השנתי. מתוך 3,000 צווי התייצבות שנשלחו לאחרונה לבני ישיבות, רק 273 התייצבו בלשכות הגיוס, ומתוכם התגייסו בפועל 48 בלבד.
מדוע נבחר המספר 7,000?
למרות שיש כ-90 אלף חייבי גיוס חרדים, לצה"ל אין יכולת לטפל בכולם במקביל. היועמ"שית הנחתה לשלוח את רוב הצווים בחודשיים הראשונים כדי לבחון את שיעורי ההתייצבות. אם אלה יישארו נמוכים, המספר עשוי לגדול מעבר ל-7,000 עד סוף פברואר או תחילת מרץ.
כמה צווים נשלחו בתחילת השבוע?
כ-1,000 צווים ראשונים נשלחו ביום ראשון, מתוך 3,000 צווים שצה"ל מתכנן לשלוח בחודשיים הקרובים. הצבא נערך לבחון בתום התקופה אם יש צורך להגדיל את כמות הצווים כדי להגיע ליעד של 4,800 חיילים חרדים חדשים בשנת הגיוס 2024. על פי בג"ץ, מדובר ביעד התחלתי בלבד.
מדוע צה"ל מסתפק ב-4,800 מתגייסים חרדים?
צה"ל טוען כי 4,800 מתגייסים הוא המספר המקסימלי שביכולתו לקלוט השנה. מדובר ביעד שמהווה רק כ-5% מתוך 91,500 חרדים החייבים בגיוס - 63,000 בני ישיבות שהפסיקו לקבל דחיית שירות, ועוד 28,500 צעירים שהגיעו או יגיעו לגיל 18 עד יוני 2025.
על קביעת יעד זה נמתחה ביקורת ציבורית חריפה והוגשה עתירה לבג"ץ, בטענה שהצבא צריך למצוא פתרונות מיידיים לקליטת מספר גדול יותר של חרדים. הביקורת מתחדדת במיוחד לנוכח פסיקת בג"ץ, שקבעה כי על הצבא לפעול בעניין הגיוס לפי עקרון השוויון ובהתאם לצורכי כוח האדם שלו - צרכים שהתעצמו משמעותית מאז פרוץ המלחמה.
כיצד נבחרו מקבלי הצווים?
על פי הנחיית היועמ"שית, הצווים צריכים להישלח בשני מסלולים: הרוב באופן אקראי, עם דגש על צעירים, וחלק קטן יותר למי שהצבא מעריך שסיכויי גיוסם גבוהים יותר - בעיקר חרדים עובדים או סטודנטים. זאת למרות שמבחינה חוקית, כיום אין משמעות להבחנה בין לומדי תורה לאחרים.
החלוקה הגילית שקבע צה"ל:
- 50% מהצווים לגילאי 18-21 (כ-4% מקבוצת הגיל).
- 40% לגילאי 22-23 (כ-5% מקבוצת הגיל).
- 10% לגילאי 24-25 (כ-3% מקבוצת הגיל) כאשר 15% מסך המיועדים לגיוס הם נשואים.
הדגש על גיוס צעירים נובע משיקולים מערכתיים: צה"ל זקוק ללוחמים שיכולים לשרת רחוק מהבית, וגיוס צעירים חוסך בתשלומי משפחות. זאת בהתחשב בכך שגברים חרדים מתחתנים בממוצע בגיל 23 והופכים לאבות בגיל 24.
עם זאת, על אופן בחירת המיועדים לגיוס נמתחה ביקורת משפטית. בג"ץ קבע כי על צה"ל לפעול לפי עקרון השוויון, והמשנה ליועמ"ש דרש לקבוע קריטריונים חדשים שיבטיחו שוויון גם בתוך קבוצת בני הישיבות.
מה צפוי למי שלא מתייצב?
התהליך מדורג: תחילה נשלחת התראה שנייה, שכבר הגיעה ל-2,000 חרדים. מי שמתעלם ממנה מקבל התראה אחרונה לפני פקודת מעצר - התראה כזו נשלחה כבר ל-1,000 חרדים.
חשוב להבהיר: אין מדובר בצווי מעצר אקטיביים שבעקבותיהם מגיעה משטרה צבאית לבתים. המשמעות המעשית היא בעיקר מניעת יציאה מהארץ, או העברת המשתמט לידי צה"ל במקרה שנתפס בביקורת משטרתית.
מה לגבי החרדים שלא קיבלו צווים?
עקרונית, כל מי שדחיית השירות שלו הסתיימה חייב להתייצב גם ללא צו אישי. בפועל, הצבא לא מצפה להתייצבות ספונטנית ומדיניותו היא לקרוא באופן אקטיבי למתגייסים. לפי פסיקת בג"ץ והכרעת היועמ"שית, למרות שלא ניתן לתקצב בחורי ישיבות, הם לא נחשבים למפירי חוק אם לא התגייסו מיוזמתם.
האם אפשר לבטל את צווי הגיוס שכבר נשלחו?
לדברי ד"ר מלאך, ביטול רטרואקטיבי של הצווים ייתכן רק במסגרת מהלך חקיקתי.
האם הופעלו בעבר אמצעי אכיפה כלפי חרדים שלא התייצבו?
בעבר היו מקרים בודדים של מעצרי חרדים שלא התייצבו, בעיקר בביקורת גבולות. חלק מהמקרים, בפרט של אנשי הפלג הירושלמי, הובילו להפגנות סוערות, אך רוב המקרים עברו ללא תהודה ציבורית. לדברי ד"ר מלאך, העובדה שהצבא נקט בגישה פסיבית בלבד - כלומר לא יזם מעצרים אקטיביים - מעידה שאכיפת הגיוס על הציבור החרדי לא הייתה בראש סדר העדיפויות שלו.