בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בדיון שהועבר בשידור חי בעתירה הקוראת למנוע מראש הממשלה נתניהו למנות את נציב שירות המדינה. בחודש אוגוסט אישרה הממשלה לשנות את הליך המינוי של הנציב כך שימונה על ידי ראש הממשלה. ההסתדרות, התנועה לאיכות השלטון והיועמ"שית מתנגדים לשינוי שיטת המינוי מחשש לפוליטיזציה ותומכים בהקמת ועדת איתור כדי למנות נציב. החלטת בג"ץ בתום הדיון: "על הממשלה להודיע עד 28.10 האם בעקבות הדיון שנערך היום היא מוכנה לקבל החלטה אחרת על הליך מינוי נציב שירות המדינה".
אחד העותרים לבג"ץ הוא עו"ד גלעד ברנע שטען בפתח הדיון: "השינוי הוא מצב בו לממשלה יהיה כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן, הפרה של האיזונים והבלמים. לבית המשפט יש כוח מרסן וכאשר הממשלה פועלת בצורה לא חוקית, בית המשפט צריך לבוא ולומר את דברו. הפיל שבחדר הוא עמדת היועצת המשפטית לממשלה. הממשלה לא יכולה לפעול בניגוד לעמדת היועצת - אי אפשר לומר: 'שמענו ואנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים'".
עו"ד רותם בבלי דביר מהתנועה לאיכות השלטון הצטרפה אליו: "יש פה פגיעה קשה בשירות הציבורי ובתפיסה שלו כשירות ממלכתי. ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שקבעה באופן ברור שיש מניעה משפטית לבחור כך את נציב שירות המדינה. כלומר היועצת קבעה שאסור והממשלה בכל זאת הלכה ועשתה את זה".
הערות השופטים, וטיעוני נציגי נתניהו
השופט נועם סולברג הקשה על העותרים: "איך אפשר לומר שמצד אחד לא סביר למנות כך נציב שירות המדינה כשבד בבד באותו האופן נגיד בנק ישראל ממונה כך? (על ידי ראש הממשלה). אפשר לטעון שיש חשש שימונה אדם שיקריס את הכלכלה של מדינת ישראל. למה הנגיד כן ונציב שירות המדינה לא?", שאל את העותרים. לאחר מכן, הבהיר השופט סולברג: "אני לא נוקט עמדה, רק שואל".
נציגת היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שוש שמואלי, הסבירה את עמדתה: "אם יוצע מחר סטודנט לכלכלה שנה ג' לתפקיד נגיד בנק ישראל, תעלה שאלה על סבירות מינוי כזה. לא זו הדרך. הליך המינוי צריך להלום את התפקיד שהוא הבכיר ביותר בשירות המדינה. נאמר כאן ש'חזקה שראש הממשלה יבחר טוב' - הטענה הזו הופרכה. מי מבטיח לנו שהמועמד ייבחר על בסיס כישוריו ולא על בסיס קשריו?".
עו"ד דוד פטר, המייצג את הממשלה באופן פרטי, לאחר התנגדות היועמ"שית ציין: "16 מינויי קבע לנציב שירות המדינה בוצעו מאז קום המדינה. איש מהם עד היום לא מונה באמצעות ועדת איתור. עד שנת 1993 החוק החלוט היה הנורמה והממשלה היא זו שקבעה כיצד למנות את הנציב". על כך העיר השופט יצחק עמית: "מאז זרמו מים בקישון"
בתגובה, השופטת דפנה ברק ארז העירה לנציג הממשלה: "אי אפשר לחזור בזמן לשנת 1993 במנותק מהקשרים אחרים. אתה מנסח את הדברים כאילו יש כאן עתירה של היועצת המשפטית לממשלה להקמת ועדת איתור. זה לא המצב. יש החלטת ממשלה שתהיה ועדה מייעצת בלבד וזה הנושא בו צריך להתמקד".
השופט סולברג פנה לבא כוח הממשלה: "למה לא להסכים לוועדת מינויים אם ראש הממשלה יבחר במועמד טוב? למה לא? אם המינוי ייכשל בבית המשפט העליון מה הרווחתם? לא הרווחתם שום דבר! הסכימו לוועדת מינויים". עו"ד דוד פטר, המייצג את הממשלה באופן פרטי השיב: "אני רק אומר שאני לא ראש הממשלה".
בקשת השופטים מנציג נתניהו, והציטוט של נועה קירל
השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה בדיון: "ככל שאדוני מדבר, כך יותר מדאיג אותי. דבריך מזכירים לי את האמירה המפורסמת 'מה שווה הנציבות אם אנחנו לא יכולים לשלוט עליה?' אתה בעצם אומר: 'אנחנו רוצים מינוי פוליטי' וזה מאוד בעייתי. אני ממש לא מצליח להבין, אם ועדה מייעצת זה כל כך טוב בעיניכם למה אתם מציעים אותה כהליך חד פעמי? ברור לכם שאתם מחזירים אותנו 31 שנים אחורה לשנת 1993. לא התקדמנו מאז?"
השופטת דפנה ברק ארז: "זה לא לחזור 31 שנים אחורה אלא הרבה יותר מכיוון שאנחנו לא חוזרים לתנאים של שירות המדינה כפי ששררו בשנת 1993. לחזור אחורנית - רק במה שנוח".
עו"ד פטר טען: "עצם העובדה שמינוי על ידי הממשלה מצביע על פגם, על חוסר, או על כרסום בדמוקרטיה - זו גישה פסולה מן היסוד. מה היועצת המשפטית לממשלה איננה עצמאית? מי ממנה אותה? אני רוצה להעיר על האבסורד שבטיעון הזה. היועצת המשפטית לממשלה איננה עצמאית רק כי קונספטואלית יש מתווה לפיטוריה? אין שום קשר בין שאלת העצמאות לבין שאלת המינוי".
בסוף דבריו, אמר עו"ד פטר: "אסיים בדברים של המשוררת נועה קירל: 'למה זה מרגיש כמו דז'ה וו?'" השופטת דפנה ברק ארז ענתה לו בבדיחות: "חשבתי שאדוני רוצה לומר שנציב שירות המדינה הוא יוניקורן".