עם פתיחת כנס הכנסת בשבוע הבא, נראה שהזירה הפוליטית הכלל-ישראלית מתחילה להתעורר שוב, בעוד שהמפלגות הערביות מנמנמות להן, כבר כמעט שנה. ובכן, במפלגות הערביות מסבירים שזהו פשוט "השקט שלפני הסערה".
מאז תחילת המלחמה הפעילות הפוליטית, והפרלמנטרית בפרט, של חברי הכנסת הערבים רשמה שפל חסר תקדים ביחס לשנים האחרונות - שנים שבהן המפלגות הערביות היוו לא פעם את לשון המאזניים בהפלת או הקמת קואליציות. יש שיגידו שמאז שבעה באוקטובר הנכונות של המפלגות היהודיות לשתף פעולה עם חברי הכנסת הערבים ירדה דרמטית, ומאידך אפשר לטעון שהמפלגות הערביות הסתגרו והקשיחו עמדות על רקע המלחמה.
הביקורת של חברי הכנסת הערבים מופנית כלפי הקואליציה וגם כלפי האופוזיציה, כיוון ששתיהן מסכימות על הצורך בהמשך המלחמה, גם אם בדרכים שונות. כך או כך, על עובדה אחת אין חולק: השפעתם של הפוליטיקאים הערבים על המצב הפוליטי בישראל נחלשה באופן משמעותי. אפילו נעלמה.
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
במקביל, ישנן סוגיות רבות בפתחה של הקואליציה, כבר עם חזרתה של הכנסת מהפגרה. בראשן העברת התקציב, שנתקלת בקשיים בימים אלה בגלל חוסר ההסכמות עם הסיעות החרדיות לגבי חוק הפטור מגיוס. לאופוזיציה, כרגיל, אין תוכנית - במיוחד אחרי הרחבת הממשלה וצירופו של יו"ר הימין הממלכתי גדעון סער לממשלה. "גם אם נתניהו ייתקל בקשיים עם חלק מהחרדים, יש לו את סער כדי להעביר את התקציב ולשמר את ממשלתו", אומר אחד מראשי האופוזיציה, שמתקשה להסביר מה האסטרטגיה שלהם במצב של שרידות ממשלת נתניהו בשנתיים הבאות.
הדעה הרווחת היא שבעקבות ההישגים הצבאיים של ישראל לאחרונה, מחיסולו של חסן נסראללה ועד יחיא סינוואר, הקואליציה מלוכדת יותר מאי פעם בעניין ניהול המלחמה. איתמר בן גביר לא מאיים יותר, בצלאל סמוטריץ' נראה שבע רצון מתמיד, וגם לחרדים יש הרבה מה להפסיד מחוץ לממשלה הנוכחית. המצב הזה הוא בדיוק מה שהאיץ תהליכים דומים בקרב המפלגות הערביות.
לאחר כמה ניסיונות ויוזמות של גורמים רבים להביא לפריצת דרך במשא ומתן בין כלל המפלגות לצורך איחוד והקמה מחודשת של הרשימה המשותפת, ישנה הבנה שהפערים בין רע"מ לחד"ש, לתע"ל ולבל"ד נותרו גדולים ולא ניתנים לגישור. למה זה בכלל מעניין איך המפלגות הערביות ירוצו במצב של הקדמת הבחירות או בבחירות שיתקיימו במועד שלהן? כי המספרים מראים, ברוב הסקרים שנערכו לאחרונה, שתמונת הגושים לא השתנתה מהמצב שהיה לפני המלחמה. כך, למרות כל הטלטלות שעברה החברה הישראלית, גוש נתניהו וגוש מתנגדיו לא מצליחים להרכיב ממשלה בקונסטלציה הפוליטית הנוכחית.
בימים האחרונים ישנה יוזמה חדשה שטרם הבשילה, אך נשקלת בכובד ראש בהנהגת רע"מ. סקרי דעת קהל בחברה הערבית מציגים שחיבור בין שני היריבים עד לא מזמן, מנסור עבאס ואחמד טיבי, יכול להכפיל את כוחה של רע"מ ולכפות על חד"ש ובל"ד איחוד של חוסר ברירה, כדי לא לחזור על הטעות של הבחירות האחרונות - שבהן בל"ד שרפו קרוב ל-140 אלף קולות כשלא הצליחו לעבור את אחוז החסימה.
לפי הגורמים שמעורים בפרטי היוזמה הפוליטית הזו, הייצוג הערבי בכנסת עשוי לעבור את השיא הקודם של המשותפת (15 מנדטים), ובכך הערבים יסכלו כל סיכוי של "ממשלת ימין על מלא" בבחירות הבאות. "המצביעים הערבים יגמלו לביבי וממשלתו על המלחמה בעזה ועל ההתעללות של בן גביר וסמוטריץ' בחברה הערבית", אומר בכיר ברע"מ.
במרכז-שמאל מודאגים מאוד מתסריט כזה. החיבור אומנם ימנע מנתניהו להגיע ל-61 מנדטים, אך גורמים באופוזיציה סבורים שחיבור בין בל"ד לחד"ש מצד אחד ומצד שני בין טיבי לעבאס יוציא את המפלגות הערביות ממעגל השותפות הפוליטית שבאה לידי ביטוי בשנים האחרונות - בין אם זה בהמלצה על מועמד לראשות הממשלה או במתן רשת ביטחון ושותפות בפועל בקואליציה. במצב שכזה, הלחץ רק יגבר על חלק ממפלגות המרכז-שמאל להיות שוב חלק מקואליציה שעומד בראשה נתניהו או להיכנס שוב לסחרור הפוליטי של מערכות בחירות ללא הכרעה בין שני המחנות.
בכל אופן, בליכוד דווקא לא מודאגים מכל היוזמות האלו. "השותפים הערבים של גנץ ולפיד, שהתנגדו למלחמת התקומה בשעתה הקשה של מדינת ישראל, הם ההוכחה שראש הממשלה נתניהו צדק לכל אורך הדרך בנוגע לממשלת בנט-לפיד עם האחים המוסלמים", אומר גורם בכיר בליכוד. לפי כל התסריטים של מפלגות הקואליציה הבחירות כלל אינן קרובות, ועד למועד שלהן יהיה ניתן לשקם את מצבן בדרך חזרה לשלטון גם בבחירות הבאות. שנה אחרי 7 באוקטובר, הממשלה לא רק שורדת, אלא מתכננת קדנציה קדימה.
