שרים בממשלה וח"כים בקואליציה נחושים להדיח את היועמ"שית גלי בהרב-מיארה, כאשר יש מי שגיבש "ראיות" להדחתה. בין ההסברים: "המניע להחלטותיה לא מקצועי - אלא פוליטי", ושורת דוגמאות נוספות שנאספו מהחודשים האחרונים. בתיק שגובש בידי הממשלה, יש עשרות דוגמאות, והוא מוכן להגשה אם זה אכן יגיע לכדי החלטה ביום ראשון.
כך למשל, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שגם אתמול טען שהושגה הסכמה בקואליציה להדחתה של מיארה, שלח ב-18 בנובמבר מכתב עם "ראיות" מפורטות לשר המשפטים יריב לוין.
"בחרתי להעלות על הכתב מקבץ דוגמאות משלל נושאים ותחומים, אשר ממחישות היטב את התנהלותה הלעומתית של היועצת המשפטית לממשלה, פעמים רבות באמצעות נציגיה השונים, אשר מנעו ממני, פעמים רבות, לממש את מדיניותי ובכך למעשה נפגעו כלל אזרחי ישראל", כתב בן גביר.
כמה מ"הראיות" שציין השר בן גביר:
-
מינויים: בן גביר טוען להתערבות בהחלטות מקצועיות שלו ושל המפכ"ל בעניין המינויים במשטרה. הוא ציין את המקרים של מינוי אבשי פלד, עמי אשד ומאיר סויסה.
-
מעצרים מנהליים: "היועצת המשפטית לממשלה התנגדה התנגדות נחרצת לעשות שימוש נקודתי ובמקרים ייחודיים ולבקשת משטרת ישראל".
-
חוק הפרוטקשן: "לאורך כל הדרך נציגי היועצת התנגדו להסדר הייחודי של הצעת חוק הפרוטקשן של סיעת עוצמה יהודית - לענישת המינימום, לקביעה החזקה, לחילוט האזרחי ועוד".
-
שינוי הוראות פתיחה באש במקרים מיוחדים: "למרות שהגענו להסכמה על נוסח, היועצת חזרה בה מההסכמה ומנעה ממני לעלות את ההצעה לממשלה".
כמה מ"הראיות" שציין השר שיקלי:
גם השר עמיחי שיקלי שיגר בחודש יולי מכתב לראש הממשלה בנימין נתניהו, ובו קרא "להפסקת כהונתה של היועצת המשפטית לממשלה".
-
"בקרב רבים מחברי הקואליציה רווחת ההכרה בכך שהמניע להחלטותיה השונות של היועמ"שית אינו מניע מקצועי בעיקרו, אלא פוליטי".
-
"ייצוג המדינה בפני בג"ץ: בסדרת החלטות בחרה היועמ"שית שלא לייצג את המדינה בעתירות שנדונו בפני בג"ץ, פרשת הרוגלות, מרבית העתירות שליוו את הרפורמה המשפטית, מינוי נשיא לבית המשפט העליון וגיוס בני ישיבות".
- "מניעה משפטית: גם במישור זה, בולטת הלעומתיות שמגלה היועמ"שית לפעולות הממשלה
בדרישתה להימנע מהובלת מהלכים שלטוניים או מינויים בשירות הציבורי".
גם שר התקשורת, שלמה קרעי, שיגר מכתב ליוסי פוקס, מזכיר הממשלה: "היועצת המשפטית לממשלה פועלת באופן שיטתי כמעט בכל נושא. התנהלות זו כוללת סיכול החלטות ממשלה, התנגדות ליוזמות חקיקה ולעתים חציית גבולות המנדט המשפטי המוקנה לה".
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, גם הביע תמיכה במהלך. בביטאון של מפלגתו "הדרך" הבוקר הוא צוטט: "אם לוין יביא הצעה להדיח את היועמ"שית, ש"ס תצביע בעד. היועמ״שית פוגעת בדמוקרטיה, היא לא נותנת לעבוד בשום דבר".
המסלול להדחת היועמ"שית
הפרוצדורה להדחת יועץ משפטי לממשלה נקבעה מכוח חוק שירות המדינה ומכוח המלצות ועדת שמגר, שמונתה בממשלת נתניהו הראשונה ב-1997 בעקבות פרשת בר-און חברון.
לפי ד"ר גיא לוריא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הדחת יועץ משפטי לממשלה מחייבת התייעצות עם ועדת האיתור לבחירת יועמ"ש - אותה ועדה שממליצה על מינוי היועמ"ש אחראית גם לדון בהדחתו. זהו מנגנון שהקים נתניהו עצמו, ונועד למנוע הדחה שרירותית ולשמור על עצמאות התפקיד.
לצורך הדחתה, שר המשפטים נדרש לפנות לוועדת האיתור; השרים יציגו ראיות לחילוקי דעות עם היועמ"שית, שלאחריו יתקיים דיון בוועדת האיתור - בהשתתפות היועמ"שית. בהמשך היועמ"שית תזומן לשימוע בפני הממשלה או ועדת שרים מיוחדת - ולבסוף תתקבל הכרעה: הממשלה תצביע על הדחה, שלאחריה הממשלה תידרש להצדיק בפני בג"ץ את סבירות המהלך.