השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר טען הערב (ראשון) כי ראשי הקואליציה הסכימו על הדחתה של היועמ"שית גלי בהרב-מיארה: "בפגישת ההמשך מחר אוודא כי ההחלטה על פתיחת התהליך תובא לישיבת הממשלה ביום ראשון הקרוב". האישור לכאורה של בן גביר - למרות שהישיבה בנושא הסתיימה ללא החלטה.
בישיבת ראשי הקואליציה מוקדם יותר, עלה לדיון הקריאה של שר המשפטים יריב לוין לקדם מחדש את חוקי המהפכה המשפטית. הדיון מגיע לאחר שאמש לוין שיגר הודעה תקיפה שבה הצהיר כי "בית המשפט בחוסר אחריות ניצל את התנהלות הממשלה - כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה". למרות ההצהרה והדיון המהיר, נראה ששר המשפטים יצטרך להתמודד עם שורת מהמורות שיקשו עליו לקדם את החקיקה.
הישיבה עצמה הסתיימה ללא החלטות קונקרטיות, ומבלי שראש הממשלה נתניהו ישתתף בדיונים. בעקבות ההתנגדות של המפלגות החרדיות לחדש את החקיקה לפני שיעבור חוק השתמטות, לא נלקחה אף החלטה בנוגע להמשך החקיקה של לוין. מי שהביעו התנגדות לחידוש הרפורמה הם שר החוץ סער, שר האוצר סמוטריץ' ואריה דרעי - שלשיטתם המהלך ייבלם בכל מקרה.
עמדת החרדים והרוב בקואליציה להמשך החקיקה:
- עמדת החרדים: המפלגות החרדיות כבר אמרו בעבר שלא יאשרו כל חוק הקשור למהפכה המשפטית לפני שעובר חוק גיוס. כבר החלו דיונים על חוק גיוס חדש אחרי החלפת שר הביטחון, וספק רב אם עמדת החרדים תשתנה. העמדה הזו שלהם היא אחד המוקשים העיקריים של לוין מול הניסיון לקדם שוב את החקיקה.
- רוב בקואליציה: עוד כשקודמה המהפכה המשפטית ב-2023, הקואליציה החליטה לקדם רק את עילת הסבירות ולא להמשיך ליתר החוקים. אחת ההערכות הייתה שיש חשש שלא יהיה רוב ליתר החוקים, גם בלי קשר לאיומי החרדים. גם כיום, יש ח"כים בקואליציה שסבורים שזו לא העת למהלך, גם אם הם חושבים שנכון לקדמו.
עמדת סער: ההתנגדות, והיכן חושב שיש מקום לשינוי
נזכיר כי צירופו של סער ומעבר הקואליציה ל-67 מנדטים לא בטוח שיסייע כי סער התנגד לפחות לחלק מהמהלך ממושבו באופוזיציה. בזמן קידום המהפכה המשפטית ב-2023, היו דיווחים שסער ולוין במגעים מתקדמים למצוא פשרה בנוגע לחקיקה. בהסכם הקואליציוני של סער עם הליכוד נכתב כי לסיעה שלו יש חופש הצבעה בנוגע לחוקי המהפכה המשפטית.
סער פרסם לפני זמן קצר את עמדתו בסוגייה. "סער תמך ותומך בקידום רפורמות מושכלות במערכת המשפט", נמסר מטעמו. "השר סער מתנגד לחזרה לחקיקה שהוצעה ב-2023 בעניין הוועדה לבחירת שופטים. ניתן לבחון ולקדם שינויים בנושא זה, אך לא לפי הצעת 2023 ובוודאי לא שינויים בעלי תחולה רטרואקטיבית".
עוד נמסר: "השר תמך ותומך בפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע להעברת סמכויות היועץ לגבי חקירה והעמדה לדין של נבחרי ציבור, בהתאם למתווה ההצעה שגיבש ב-2022 בנושא. השר סער סבור כי בעת הזאת נדרשת אחריות רבה להמנע מהחרפת המתחים בחברה הישראלית וכל מהלך צריך להיות שקול ולקחת בחשבון את האתגרים הביטחוניים והמדיניים האדירים עימן מתמודדת ותתמודד ישראל בתקופה הקרובה".
- מחסום בג"ץ: כאמור, החוק היחיד מחוקי המהפכה שעבר ב-2023 היה עילת הסבירות שנפסל בידי בג"ץ. ניתן להעריך שככל שחוקים נוספים יעברו, בג"ץ לכל הפחות ידון בהם, שכן בוודאות יוגשו עתירות.
ספציפית לגבי חוק הוועדה לבחירת שופטים, שנועד לשנות את הרכב הוועדה ולהשיג לקואליציה רוב, אחת ההערכות שאם בג"ץ יאשר אותו, הוא יגביל את החלתו רק מהכנסת הבאה. זאת ועוד, כבר הוקמה ועדה לבחירת שופטים בכנסת הזו, כך שגם אם החוק יעבור נשאלת השאלה אם יחול באופן מידי, אז עולה השאלה מה למעשה מנסה שר המשפטים להשיג.
הדיון שעתיד להתקיים היום מגיע לאחר שאמש השר לוין שיגר הודעה תקיפה שבה הצהיר על ניסיונותיו לחדש את חקיקת המהפכה המשפטית, לאחר שבג"ץ הורה לו למנות נשיא קבוע לבית המשפט העליון בתוך חודש. לוין מסר כי "הממשלה פעלה באחריות ועם פרוץ המלחמה השעתה כל עיסוק ברפורמה. בית המשפט בחוסר אחריות החליט לנצל זאת כדי להמשיך ולהשתלט על סמכויות הכנסת והממשלה. זו מציאות שאין לקבלה. בית המשפט דוחק אותנו בלית ברירה לפעול. אני עצרתי, הם המשיכו ביתר שאת. הם לא הותירו בידינו ברירה. זה לא יכול להימשך כך, גם לנו יש זכויות".