ועדת החוקה של הכנסת בראשות ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) התכנסה הבוקר (שני) לדיון בהשתתפות קרובי חטופים. מטה משפחות החטופים ביקש מהיו"ר לפתוח את הדיון עם הסרטון מהשבי של החטוף סשה טרופנוב - אך הוא סרב לבקשה.
"נתבקשתי על ידי מטה משפחות החטופים להקרין את סרטו של החטוף סשה טרופנוב שצולם וככל הנראה גם בוים על ידי ארגון הטרור חמאס", מסר רוטמן. "אני משתתף בצערם ובכאבם של כל משפחות החטופים, ובכללם כמובן משפחת טרופנוב, אבל לא אוכל לאפשר בוועדת החוקה הפצה של מסרי תעמולת החמאס. כמובן שמשפחות החטופים והמשפחות השכולות, יוכלו גם היום, כבכל יום שני, לדבר בוועדה ולהשמיע את קולם".
בשבוע שעבר פרסם הג'יהאד האיסלאמי שני סרטונים של טרפונוב שנחטף מקיבוץ ניר עוז לפני 409 ימים. בסרטון האחרון שפורסם נראה טרופנוב פונה ישירות ליו"ר ש"ס אריה דרעי, בטקסט שככל הנראה הוכתב לו בידי שוביו, ומבקש: "אל תרשה לנתניהו ולממשלה להפקיר אותנו ולגנוב את חיינו".
כפי שאמר רוטמן, קרובי חטופים כן הגיעו לאולם וניתנה להם רשות הדיבור. הם הניפו את תמונות החטופים וקראו לדרג המדיני לקדם עסקה שתביא לשחרורם משבי חמאס.
"אנחנו כועסים", אמרה קרובת משפחתו של החטוף שגיא דקל חן, "אנחנו באנו עם כעס ששוב ושוב אין שום מו"מ בדרום מול החמאס. אף אחד לא מנסה לשחרר אף חטוף. "כולם אומרים לנו 'כן אנחנו כולנו בעד החטופים' אבל אף אחד לא עושה כלום. אף אחד לא מנסה באמת לקדם משהו. נראה לי שקשה לכם לבוא ולהגיד לציבור את האמת ובמה אתם מאמינים. האם אתם אנשים שמפקירים? או אנשים שמשחררים?".
אחותו של ירדן ביבס, עופרי ביבס, גם השתתפה בדיון: "אני פה כדי להזכיר שבעסקה שכל הנשים והילדים היו אמורים להשתחרר שני ילדים (כפיר ואריאל ביבס) נשארו מאחור. תכף תעבור שנה מאז שהסתיימה העסקה, מאז שהיא התפוצצה. מאז שחמאס פרסם הודעה ששירי והילדים נהרגו. שנה שאנחנו לא יודעים אם זה נכון. חוסר וודאות שאני לא יכולה אפילו להסביר כמה זאת תחושה בלתי אפשרית לחיות איתה ואני רוצה שוב. יש שם 2 ילדים שאתם מחויבים להם. 2 ילדים שעל פניו באותו ערב גורלי בקבינט, מאחר שלא יכלו לשחרר אותם אז בשמם חזרנו ללחימה. שנה אחרי אני חושבת ששנה אחרי צריך לסיים את הלחימה ולהחזיר אותם הביתה".
"אני פה כדי להגיד לכם שיש דבר אחד שלא ניסיתם", המשיכה עופרי, "עוד לא ניסיתם לסיים את המלחמה ולסגת מעזה תמורת כל החטופים וכל החללים. בואו נראה מה תהיה תשובת חמאס. אני יודע שהתשובה לזה זה 'חמאס עדיין בשלטון'. אני יודעת שעברה שנה שאני לא יודעת אם לא ניסיתם או לא הצלחתם למצוא חלופה מדינית לחמאס, אבל לילדים האלה ולהורים שלהם ולעוד 97 חטופים אין עוד זמן לחכות".
"ביומיים האחרונים קמנו ל-3 'הותרו לפרסום'. אני לא יודעת איך אתם קמים בבוקר אבל לי זה כמו סכין בלב. אני כבר 409 מרגישה כל יום ש'הותר לפרסום' עלול להיות על השמות של המשפחה שלי וכל 'הותר לפרסום' כזה הוא סכין בלב. ואני רוצה שכולכם תדמיינו מה יקרה אם כולנו נקום לבוקר של 101 'הותר לפרסום'. 3 שוברים לנו את הלב, לא מאפשרים לקום בבוקר. אנחנו לא יכולים לאפשר ל-101 חטופים לחזור 'הותרו לפרסום'".
יעקב סוקול, אחיו של החייל ישראל סוקול ז"ל שנהרג מטיל RPG שהוביל לקריסת המבנה הממולכד שבו שהה, קרא להמשיך בלחימה עד להשמדת חמאס. "צריך להמשיך את המלחמה למען החיים שלהם ולמען החיים שלנו", אמר סוקול, "כל פעם מחדש אנחנו לא מנצחים עד הסוף ואנחנו לוקחים את הסיכון שלצערנו לפעמים מתממש כמו שקרה ב-7 באוקטובר. כל פעם מחדש אנחנו נכנסים ועושים פשיטה, יש הצהרות יפות של גורמים בצה"ל ובממשלה ואז שוב חיילים צריכים להיכנס לג'באליה ולג'נין. התוצאה היא שאנחנו לא מצליחים לנצח, שאנחנו לא יכולים לחיות ושאנחנו משלמים בדם".
יזהר ליפשיץ, בנם של יוכבד ליפשיץ שנחטפה ושוחררה ועודד ליפשיץ בן ה-83 שעדיין חטוף בעזה, השיב לדבריו של סוקול: "אני כמו ידידי מאז 1967 מתפלל לניצחון המוחלט למגר את הטרור וזה עוד לא הגיע, אבל אולי הפעם כמו מהמר כפייתי זה יצליח".
"צריך להחליט לאן אנחנו רוצים ללכת", המשיך ליפשיץ, "כשאין לנו מטרה והיא באופק, אנחנו מתקרבים והיא מתרחקת - כמו האופק. בלבנון אנחנו עומדים לסגור הסכם שישאיר את חיזבאללה חזק מלא בטילים, אף אחד לא מדבר על להישאר שם, על התיישבות עתידית, על מטרות סמויות אחרות. גם לא סללנו שם כבישים שחורים כמו בפילדלפי ואנחנו גם לא מקימים מוצבים. שם אנחנו מתכוונים אחרי שנה ומשהו להגיע להסדר ולסגת. בעזה יש אינטרסים שונים שאנחנו מקבלים אותם על חשבון חטופים חיים שאנחנו לא נפדה אותם. אם אנחנו רוצים להישאר שם אז צריך להגיד את זה מהתחלה. אבל מה שעושים זה מתעללים במדינה שלמה ובמשפחות החטופים בכלל".