מאז חשיפת פרשת המסמכים המסווגים נחשפות עוד ועוד פרשות שמסעירות את לשכת ראש הממשלה, וככל שמתקדמות החקירות הן הופכות סבוכות ומפותלות יותר. בית המשפט המחוזי בלוד דחה היום (שישי) את הערר שהגישה המשטרה, ואישר את ההחלטה לשחרר למעצר בית את דוברו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אלי פלדשטיין, החשוד במעורבות בפרשת הדלפת המסמכים המסווגים.

למרות שדחה את הערר שלהם, בית המשפט נעתר לבקשת המשטרה והשב"כ לעכב את ביצוע השחרור עד ליום ראשון. במקביל, המשטרה תבקש לערער לבית המשפט העליון.

גורמים המעורבים בחקירה אמרו ל-N12 כי ככל הנראה ביום ראשון הפרקליטות תודיע לבית המשפט שסיימה לחקור את הפרשה, תגיש הצהרת תובע ותבקש באותו המעמד להאריך את מעצר החשודים עד להגשת כתב אישום נגדם.

פרשת שינוי הפרוטוקולים

בתום כחמש שעות הסתיימה חקירתו באזהרה של צחי ברוורמן, ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו. ברוורמן נחקר במשרדי להב 433 - ומסר עדות פתוחה. התנאי לשחרורו הוא אי יצירת קשר עם המעורבים בפרשה.

החשדות נגד צחי ברוורמן (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
החשדות נגד צחי ברוורמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

החוקרים שאלו את ברוורמן מדוע דרש את הפרוטוקולים החסויים מהדיונים המסווגים. הנחקר השיב: "מתוקף תפקידי לעיין בישיבות הממשלה ובשיחות ביטחוניות - ולכן ביקשתי לעיין בפרוטוקול". עוד טען בתוקף: "לא שיניתי דבר בתוכן הפרוטוקולים".

"ברגע שהיועמ"שית הוציאה מכתב שצריך להחזיר את הפרוטוקולים ושאסור להוציא אותם ממקומם או לקחת אותם למשרדים, החזרתי אותם מיד", אמר ברוורמן. בהמשך החקירה נשאל על הדיווח של אבי גיל ליועמ"שית, לפיו ברוורמן פנה לקצרנית וביקש ממנה לתקן פרט מידע בפרוטוקול מדיון שנערך בבוקר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר.

לדבריו, ראש הסגל פנה אליה ואמר לה כי היא כתבה שראש הממשלה קיבל את הדיווח הראשון על המתקפה בשעה 6:40 וכי הדבר לא נכון והדיווח התקבל בשעה 6:29. בחקירתו ברוורמן עמד על כך שהקצרנית טעתה: "אני יודע שהשיחה הראשונה התקבלה ב-06:29, לכן התעקשתי לשנות". בהמשך אף אמר לחוקרים שהוא יכול להוכיח שהשיחה הראשונה התקבלה בשעה שציין.

ל-N12 נודע הבוקר כי המזכיר הצבאי אבי גיל לא התלונן על סחיטה, וכשנשאל על כך במשטרה אף אמר שלהערכתו אין מצב שהייתה כזו. פנייתו ליועמ"שית, בזמן אמת, הייתה ממוקדת בנושא שינוי מועד שיחת הטלפון בינו ובין נתניהו. מדובר במכתב ששיגר בכתב ידו לבהרב-מיארה ובו הגדיר את שינוי השעה כזיוף המעלה חשד לפלילים, אך הדגיש שאינו פונה כדי לעשות דבר מה אלא כדי לעדכן אותה, שכן לדעתו לא כדאי להתחיל את מחול השדים בזמן מלחמה.

פרקליטו של ברוורמן, עו"ד ז'ק חן מסר: "ראש הסגל, צחי ברוורמן, ענה לכל שאלות החוקרים וכבר שב לעבודתו. בניגוד לפרסומים, ראש הסגל פעל מתוקף סמכותו ובגדר תפקידו. כבר כעת ברור שלא 'בישול פרוטוקולים' ולא 'סחיטה' של קצין בכיר או זוטר. גם הטענה שנבדקת מתבררת כבר כעת כחסרת יסוד. כשיהיה ניתן לחשוף את פרטי החקירה, יחשפו הטענות השקריות שהכתימו את כבודו של ראש הסגל, עובד ציבור ישר ומסור".

האזהרה לסמנכ"ל במשרד רה"מ

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה גיל לימון שלח מכתב אזהרה חמור לאלון חליוה, סמנכ"ל במשרד ראש הממשלה המקורב למשפחת נתניהו. האזהרה נשלחה בעקבות דרישתו של חליוה מעובדי המשרד לעדכן אותו על כל פנייה מצד המשטרה וכל חקירה שתיפתח.

אלון חלווה, סמנכ"ל ביטחון במשרד רה"מ
אלון חלווה, סמנכ"ל ביטחון במשרד רה"מ

חליוה, האחראי על נושאי ביטחון וחירום, פנה ליועצת המשפטית של משרד רה"מ בבקשה לקבל עדכונים על התפתחויות בחקירות של גורמים שונים במשרד. הוא אף הנחה עובדים בלשכה לדווח לו באופן אישי על כל פנייה מצד חוקרי משטרה, גם כאשר הדבר נוגד את הוראות המשטרה.

במקרה אחד אף רשם חליוה הערה משמעתית לקצין ביטחון שלא דיווח לו על תשאול שעבר, למרות שהמשטרה הורתה לקצין שלא לשתף איש בפרטי החקירה. בתגובה, הדגיש לימון במכתבו כי אין לעובדים חובה לעדכן את חליוה בנושאי החקירות, והפציר בו להפסיק להתערב בהליכי החקירה.

פלדשטיין ישוחרר למעצר בית

נכון לעכשיו, למרות בקשת המשטרה להאריך בארבעה ימים את מעצרו של אלי פלדשטיין, הדובר בלשכת רה"מ, הוא ישוחרר למעצר בית. בנוסף, נשלחה בקשה להאריך בארבעה ימים את המעצר של חייל מילואים שאמר שהוא זה שהוציא מסמכים מצה"ל. במקביל, קצין המילואים שוחרר למעצר בית של 10 ימים בתנאים מגבילים. כעת מחכים להחלטת הפרקליטות אם להגיש כתב אישום נגד פלדשטיין וחייל המילואים.

אליעזר פלדשטיין (צילום: דובר צה"ל)
אלי פלדשטיין | צילום: דובר צה"ל

נזכיר כי אתמול בית משפט השלום בראשון לציון האריך את מעצרו של אלי פלדשטיין ביום אחד בלבד, ולא נעתר לבקשת המשטרה להאריכו בשמונה ימים. השופטת דורית סבן נוי קבעה כי "קצב התקדמות החקירה אינו משביע רצון", אך הבהירה כי "קיימת תשתית ראייתית מבוססת - אף ברמה של ראיות לכאורה הקושרות את החשוד לעבירות המיוחסות לו".

במקביל, מחלוקת סוערת התעוררה בין השב"כ, הפרקליטות והמשטרה. בשב"כ הגדירו מלכתחילה את מטרת החקירה כמניעת דליפות ואיתור מקור המסמכים, ואילו במשטרה טענו כי קיבלו הנחיה שלא לנהל את החקירה, וכי עירובם מלמד על כוונת הפרקליטות והשב"כ להגיע עד לכתב אישום.