שופטי בית המשפט העליון קבעו היום (חמישי) כי יש לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולהחליט על מינוי נשיא ושני שופטים חדשים. השופטים קראו לקיום הידברות עד ה-8 באוגוסט, ולהגיע להסכמות רחבות בנושא. במהלך הדיון, תהו השופטים כיצד לא מונה נשיא לביהמ"ש עד כה: "עוד שלושה חודשים לא יהיה אפילו ממלא מקום לנשיא. יכול להיות ששר המשפטים לא רואה שיש למנות נשיא לעליון?".
השופטים החליטו לתת את הארכה למינוי הנשיא והשופטים, במהלך דיון בעתירה שבה דורשת התנועה לאיכות השלטון לחייב את שר המשפטים יריב לוין לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, כדי לבחור נשיא ושופטים חדשים לבית המשפט.
עוד בנושא - סיקור N12
- לוין הציע למנות את השופט אלרון לנשיא בית המשפט העליון
- היועמ"שית נגד אי מינוי נשיא קבוע לעליון: "חסר תקדים"
- לוין ביקש ייצוג עצמאי בעתירה על הוועדה לבחירת שופטים - היועמ"שית אישרה
עו"ד ציון אמיר, המייצג את שר המשפטים לוין בייצוג פרטי אמר במהלך הדיון כי "אומרים שהשר חדל מלעשות מעשה, שהוא נמנע מלעשות פעולה ולהביא להצבעה את המועמדים לשיפוט. הוא לא חדל. הוא לא מפסיק לעשות. כשאתם מבקשים להתערב בשיקול הדעת שלו זה לא נכון עובדתית". השופט גרוסקופף השיב: "אם חסרים שופטים וכולם יודעים שחסרים שופטים - אולי יש טעם להתניע את ההליך".
עו"ד ציון אמיר קבע כי מדובר ב"מציאות לא בריאה. לדבריו, "המציאות האידיאלית היא שכל מכונה עובדת באפס תקלות, אבל זה לא המצב. הגישו את העתירה הזו כדי לשסות רשות אחת באחרת". השופט גרוסקופף הבהיר כי "אנחנו דנים בשאלה של כינוס הוועדה לבחירת שופטים". השופטת וילנר: "לשר יש שיקול דעת, השאלה האם הוא יכול להחליט שמטעמים מסוימים הוא לא מכנס את הוועדה?".
השופט עופר גרוסקופף: "אני מניח שגם שר המשפטים מבין שחייבים למנות נשיא לעליון. הצורך הזה הולך ונעשה יותר מוחשי ככל שהזמן מתקדם. עוד שלושה חודשים לא יהיה אפילו ממלא מקום לנשיא. יכול להיות ששר המשפטים לא רואה שיש למנות נשיא לעליון?".
השופטת וילנר ציינה כי "חלפו חודשים רבים מתחילת המלחמה. האם עמדתו של שר המשפטים היא שאנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה, ולכן הוא מבקש הסכמה רחבה למינוי שופט?". עו"ד ציון אמיר השיב כי "זה נתון לשיקול דעתו של שר המשפטים. שיקול הדעת שלו הוא לא בלתי מוגבל, אבל הוא גם לא אפסי. יש מחלוקת ציבורית ופוליטית קשה מאוד מאז הרפורמה המשפטית. מאז ועד היום נקלעה החברה הישראלית למצב של מחלוקת נוקבת קשה שקורעת את החברה בגלל השאלות שאנו דנים בהן כעת".
הוא הוסיף כי "המלחמה ב-7 באוקטובר הביאה את המחלוקות לקצה. האדם הבכיר ביותר במערכת המשפט אומר (הכוונה ללוין): כמדיניות בתקופה הרת גורל זו אני לא מוכן להיכנע ללחצים שיכפיפו את הרשות המבצעת לרשות השופטת". השופט גרוסקופף הבהיר כי בעוד 3 חודשים יפקע המועד של ממלא מקום נשיא העליון. "אין ממלא מקום לממלא המקום - מי ימנה מחליף למחליף?", תהה השופט. עו"ד אמיר: "אז אנחנו נעביר חוק למינוי מחליף לממלא מקום, ואז אתם תגידו שאנחנו משנים את כללי המשחק באמצע המשחק".
השופט גרוסקופף הקשה: "מה יקרה בינתיים? אנחנו בית משפט, אנחנו צריכים לתת שירות לאזרח. מה יקרה לבית המשפט העליון בלי שיהיה אדם שעומד בראשו?". עו"ד אמיר: "אם אתם מקבלים את העתירה - אין משא ומתן. העתירה הזו רוצה לשנות את כללי המשחק באמצע המשחק". השופט גרוסקופף הבהיר כי אין כאן "שינוי של כללי המשחק", וציין כי "שר המשפטים הוא האחראי על מערכת המשפט. השאלה היא האם יהיה גורם כל שהוא שיהיה נשיא או ממלא מקום נשיא, ויעמוד בראש המערכת. בעוד 3 חודשים העליון יצטרך לתפקד בלי שעומד אדם בראשו".
עו"ד אמיר: "אני לא רואה כל קושי בכך שמערכת תתפקד עם ממלא מקום או מחליף לממלא המקום". השופט גרוסקופף: "ומי יהיה המחליף לממלא המקום אם הוועדה לא ממנה?". עו"ד אמיר: "יש את השופט יצחק עמית, ותיק השופטים". השופט גרוסקופף: "טוב להבין שזאת עמדת השר". עו"ד אמיר: "אולי הוא ייבחר". השופט גרוסקופף: "הוא לא ייבחר אם השר לא יכנס את הוועדה".
עו"ד ענר הלמן ממחלקת הבג"צים, שמייצג את היועצת המשפטית לממשלה בדיון, אמר כי "יש הסכמה כללית שהחוק מחייב על מינוי שופטי עליון. הסכמה רחבה היא טובה תמיד, בוודאי בבחירת שופטים. המלחמה מעצימה את הרצון להגיע להסכמות - אבל בסוף זה רק שיקול אחד. אנחנו נמצאים במצב היסטורי: מעולם לא היה מצב ש-9 חודשים אין נשיא לעליון. הנשיא הוא ראש הרשות השופטת, ואחד מסמלי השלטון. עברנו מזמן את הצורך לפעול במהירות הראויה למינוי. עכשיו הצורך למינוי גובר עוד יותר - יש דחיפות".
"בהינתן המצב שבו אנחנו נמצאים אתה חושב שהשר נוהג בחוסר סבירות?", שאל השופט גרוסקופף. עו"ד הלמן השיב: "וודאי. אנחנו עברנו מזמן את השלב שבו השר פועל במהירות הראויה. עכשיו זה בלתי סביר".
עוד לפני הדיון, השופטים החליטו על הוצאת צו על תנאי המחייב את שר המשפטים להשיב על הטענות בעתירה, בלא להביע עמדה לגופם של דברים. בצו הם צמצמו את השאלות במחלוקת, והורו ללוין לנמק מדוע לא יכנס את הוועדה לבחירת שופטים ומדוע לא יפעל לבחור נשיא קבוע לבית המשפט. חה"כ קארין אלהרר, חברת הוועדה לבחירת שופטים וחברת ועדת חוקה, הגיעה לדיון על מינוי נשיא לעליון, ואמרה כי "השר לוין הביא אותנו לרגע הזה. גם במלחמה הוא לא השכיל לבחור בטובת הציבור, אלא בדרך ההתנגחות במערכת המשפט ובכללים הקיימים".
"כבר 9 חודשים שהוא מסרב למנות נשיא קבוע לביהמ"ש העליון על פי השיטה הנהוגה מקום המדינה", הוסיפה חה"כ אלהרר. "כחברה בוועדה לבחירת שופטים אני עדה לכיפוף החוק בכוחניות על ידי השר ככה שיתאים לאג׳נדה הפוליטית שלו".
לפני כשלושה שבועות, מתחה היועמ"שית ביקורת חריפה על לוין, לאחר שזה לא מינה נשיא קבוע לבית המשפט העליון. בהודעתה כתבה ש"אי מינוי ראש הרשות השופטת, נשיא בית המשפט העליון, לתקופה כה ארוכה, היא חסרת תקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל ופוגעת באורח קשה ברשות השופטת".
אמש פנה השר לוין להנהלת בתי המשפט, בטענה כי היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט פועל תוך ניגוד עניינים, ודרש לעצור זאת. "דין אחד לכלל אזרחי ישראל ודין אחר למערכת המשפט עצמה?", תהה.
במכתב ששלח אמש לוין למנהל בתי המשפט, הוא מלין על חוות הדעת שהגיש היועץ בעניין העתירה על הוועדה לבחירת שופטים. "לפי פרסום מ-15 ביולי, עו"ד ברק לייזר הגיש בשנת 2021 מועמדות לשיפוט, בעודו מכהן עד היום כיועץ המשפטי למערכת בתי המשפט. במסגרת זו, ניתנה חוות דעתו בעניין הסמכות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, שיש לה השפעה ישירה על הליכי הבחירה של שופטים מכאן ולהבא", נכתב. "האמור מעמיד את עו"ד לייזר במצב של ניגוד עניינים בוטה, הברור לעיל כל".