יו"ר המחנה הממלכתי, בני גנץ, צפוי להודיע שהוא פורש מהממשלה עד למוצאי השבת. אמנם הדבר אינו ודאי בשלב זה, אך נראה שההחלטה תצא אל הפועל אלא אם תתרחש התפתחות יוצאת דופן. גנץ הציב לפני מספר שבועות אולטימטום בפני נתניהו, ובמסגרתו דרש מראש הממשלה לקבל מספר החלטות אסטרטגיות ולהציג תוכנית פעולה חדשה עד ל-8.6. משדרישותיו לא התמלאו, גנץ צפוי לעזוב את הממשלה.
גורלה של ממשלת החירום נחרץ, אם כן. עד שלא יוכרז על עזיבת המחנה הממלכתי הדבר לא יהיה סופי, ופעמים רבות ישנן התרחשויות חיצוניות שמשנות את התמונה. אבל בכל הנוגע לנושאים הפוליטיים, נראה בלתי נמנע שבמוצאי השבת הקרובה יכריז בני גנץ על עזיבתו של המחנה הממלכתי את הממשלה על 8 חבריו.
לא מתקיימות כעת שיחות אל תוך הלילה בניסיון להציל את ממשלת החירום. שני הצדדים לא מנהלים משא ומתן. המחלוקות אמנם קטנות מאוד; שני הצדדים מעדיפים להימנע מלחימה בצפון, ואם לוקחים בחשבון שחמאס ככל הנראה ידחה את ההצעה הכי נדיבה שיכול היה לקבל, שיש לה רוב בקבינט, נשאלת השאלה: מה הפער הדרמטי שלא מאפשר הישארות של המחנה הממלכתי בממשלה?
התשובה היא חוסר האמון המוחלט בין הצדדים. ניסיונות של תיווך ביניהם עלו בתוהו. כשהציג את האולטימטום לפני מספר שבועות טען גנץ כי בהנהגה לא התקבלו החלטות חיוניות. הוא האשים כי המנהיגים פועלים בפחדנות, וחושבים על עצמם בלבד. הוא גם קבע כי שיקולים פוליטיים חדרו לקבלת ההחלטות.
בשל כך הציג גנץ 6 עקרונות מרכזיים שאותם דרש לאמץ: השבה של החטופים, מיטוט שלטון חמאס כולל פירוז של הרצועה והבטחת שליטה ביטחונית ישראלית, הקמת מנהלת אמריקנית-אירופית-ערבית-פלסטינית שתנהל אזרחית את הרצועה, השבת תושבי הצפון לבתיהם עד ל-1 בספטמבר, קידום נורמליזציה עם סעודיה ואימוץ מתווה שירות שוויוני.