אחרי פסק הדין הנחרץ הבוקר (שלישי) שהתקבל פה אחד על ידי תשעה שופטי בג"ץ, הממשלה למעשה מחויבת לגייס את תלמידי ישיבות, ואינה יכולה להבחין ביניהם ובין מיועדים אחרים לגיוס. N12 עם הפנים קדימה – ההשפעה של הפסיקה, האפשרויות שניצבות בפני ראשי הקואליציה - והנקודות המעניינות מהפסיקה.
לקריאת תקציר פסק הדין של בג"ץ - לחצו כאן
המאפיין יוצא הדופן בפסיקה
כל תשעת השופטים - עוזי פוגלמן - יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ - חתמו על נוסח ההחלטה שאותו כתב ממלא מקום נשיא ביהמ"ש העליון השופט עוזי פוגלמן.
מדובר במהלך חריג, שכן בדרך כלל גם אם כל השופטים קובעים עמדה פה אחד, בדרך כלל חלקם לפחות מוסיפים משלהם על נוסח ראש ההרכב, במיוחד בסוגיות רגישות כמו פטור מגיוס. במקרה הזה כאמור, כולם חתמו על הנוסח של פוגלמן, צעד שרומז על תמימות הדעים בקרב השופטים בסוגיה.
משמעות פסק הדין
ברמה המעשית, פסק הדין מחייב את רשויות המדינה לפעול לגיוס תלמידי הישיבות. השופטים לא קבעו מספרים. הם השאירו זאת לשיקולי מערכת הביטחון לפי הצרכים שלה. עם זאת, הובהר שמאחר שאין חוק בתוקף, לא ניתן להימנע באופן גורף מגיוס של מגזר כלשהו.
"היועמ"שית עדכנה כי רשויות צה"ל יוכלו לגייס כ-3,000 חיילים מקרב בני הציבור החרדי בשנת הגיוס הקרובה", כתבו השופטים. "מובן כי אף בהפעלת סמכות זו ובפעולות לגיבוש תוכניות לגיוס מדורג של תלמידי הישיבות יהא על רשויות הצבא לפעול בהתאם לכללי המשפט המנהלי".
מה הלאה?
סוגיית הגיוס מלווה את החברה הישראלית עשרות שנים, וככזו – שום דבר איננו סוף פסוק. בפינג-פונג האינסופי הזה בין המערכת המשפטית לפוליטית, הכדור חוזר כעת לכנסת. כאמור, כל עוד לא יושלם הליך חקיקה בשלוש קריאות, הרשויות מחויבות לפעול לגיוס תלמידי הישיבות. ואולם, חוק חדש, אם יעבור, ישנה את המצב המשפטי, בינתיים לפחות, עד שככל הנראה יוגשו עתירות נגד תוקפו של החוק והן ידונו בבג"ץ.
נתניהו כזכור הצהיר שבכוונתו לקדם את החקיקה מהכנסת הקודמת, כך שהיא תעבור עד סוף כנס הקיץ של הכנסת, קרי עד סוף חודש יולי. עם זאת, לאחר הצהרתו נשמעה ביקורת בחלקים מן הקואליציה נגד החוק המוצע. אם לנוכח הקשיים לא יעבור חוק חדש עד המועד המתוכנן, המצב המשפטי שהובהר בצורה נחרצת על ידי השופטים, יימשך לפחות מספר חודשים עד למושב הבא.
לפי שעה החוק נמצא בדיונים בוועדת חוץ וביטחון בראשות חבר הכנסת יולי אדלשטיין (הליכוד). זאת, לאחר שהקואליציה החילה את דין הרציפות על חוק הגיוס שאושר בממשלה הקודמת בקריאה ראשונה. בוועדת חוץ וביטחון כעת דנים בנוסח החוק בצל הביקורת, לקראת העלאתו להצבעה במליאה בקריאה שנייה ושלישית.
הליכוד: "תמוה שבג"ץ מתערב בחוק דווקא עכשיו"
הליכוד הגיב היום לפסיקת בג"ץ וביקר אותה: "הפתרון האמיתי לבעיית הגיוס הוא לא פסיקת בג"ץ שתהיה רלוונטית לתקופה קצרה בלבד, אלא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת".
"תמוה שבג"ץ, שנמנע במשך 76 שנים לכפות בפסק דין את גיוס בני הישיבות, עושה זאת דווקא עכשיו, ערב השלמת חוק הגיוס ההיסטורי וכשגיוס החרדים האחרון היה הגבוה אי פעם", נכתב בהודעת הליכוד. "בניגוד לטענתם החוק צפה תרחישי מלחמה ונערך להם, ובכל מקרה נעשות בו התאמות המתחייבות מהמצב הקיים".
השופטים הכריעו היום בסוגיה, שמסעירה את המדינה כבר שנים. ההכרעה הגיעה גם בתזמון דחוף - על רקע הצורך של מערכת הביטחון בלוחמים. "בית המשפט העליון קבע כי הקושי שבעמדת הממשלה מתחדד נוכח המלחמה המתמשכת נגד ארגוני טרור ברצועת עזה ובחזית הצפונית, בתקופה של למעלה מ-8 חודשים", נכתב בפסק הדין. "הודגש כי העמדה העדכנית של מערכת הביטחון היא כי קיים צורך קונקרטי ודחוף בכוח אדם נוסף. בית המשפט העליון הבהיר כי בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי השוויון בנטל חריפה מתמיד – ומחייבת קידום פתרון בר קיימה לסוגיה זו".