ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות, שהוקמה לפני כשנתיים וחצי בממשלת בנט-לפיד, שלחה היום (שני) מכתבי אזהרה לראש הממשלה נתניהו. הארבעה הנוספים: משה (בוגי) יעלון, יוסי כהן, רם רוטנברג ואבנר שמחוני. בעזרת ד"ר עמיר פוקס חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, N12 עושים סדר בתחומי פעילות הוועדה, תוקפה המשפטי ומשמעות ההחלטה להווה ולעתיד.
תחומי פעולתה של הוועדה
ועדת החקירה הממלכתית לעניין כלי השיט, הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 23.1.22, והוטל עליה לבדוק תהליכי קבלת ההחלטות בדרג המקצועי והמדיני בין השנים 2009-2016 בהקשר של רכישת כלי שיט בשנים אלה. יש לציין שהוועדה, בהתאם להחלטת הממשלה, לא בדקה את ההיבטים הקשורים להתנהלותם של הנאשמים בעבירות פליליות.
ההחלטה שפורסמה היום
ההחלטה שהתפרסמה היום כוללת קביעות לכאוריות באשר להתנהלותם של חלק מהנחקרים על ידי הוועדה – זאת על סמך הליך ארוך של גביית עדויות ומסמכים וניתוחם על ידי חברי הוועדה, ביניהם שני שופטי בית המשפט העליון לשעבר.
הקביעה הכללית של הוועדה היא ש"מהתמונה הלכאורית המצטיירת בשלב זה עולה כי בנושאים הנחקרים על ידי הועדה חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת ההחלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ופגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים הכלכליים של מדינת ישראל".
משום שישנם גורמים שעלולים להיפגע מההחלטה, פורסמו מכתבי אזהרה כלפי חמישה נחקרים:
הוועדה הזהירה את ראש הממשלה נתניהו, לגביו קבעה כי התנהלותו "הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת ההחלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את הביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
הוועדה הזהירה גם את שר הביטחון לשעבר משה (בוגי יעלון), ראש המוסד לשעבר יוסי כהן, מפקד חיל הים לשעבר רם רוטברג וכן עובד המל"ל לשעבר, אבנר שמחוני.
מכוח איזו סמכות שולחת ועדת חקירה מכתבי אזהרה?
לאחר שוועדת חקירה ממלכתית שומעת ראיות בנושא אותו היא מוסמכת לחקור, וככל שהיא רואה שאדם ספציפי עלול להיפגע מהחקירה או תוצאותיה (סעיף 15 לחוק ועדות חקירה) עליה להזהיר את הנפגע הפוטנציאלי. במצורף למכתב האזהרה, הוועדה גם אמורה לצרף את חומר הראיות הנוגע אל אותה פגיעה, ונמצא בידי הוועדה.
האם יש משמעות משפטית לשליחת מכתבי אזהרה?
המשמעות היא שמי שקיבל מכתב אזהרה רשאי להופיע בפני הוועדה, להביא ראיות ולהשמיע את תשובתו לאזהרה. הוא יכול (בעצמו או באמצעות עורך דין) לחקור עדים, אפילו אם הופיעו כבר בפני הוועדה.
למעשה, לאחר האזהרה המוזהר מקבל אפשרות לממש את זכות הטיעון שלו, שכן עלולות להיות כנגדו מסקנות אישיות בוועדת החקירה.
האם מסקנות הועדה הן סופיות?
יש להדגיש, וכך גם עשתה הוועדה במפורש, שהתמונה המצטיירת היא תמונה לכאורית בלבד, שיכולה להשתנות לאחר שיסתיים השלב שלאחר מתן האזהרות.
לאחר ההודעה על שליחת מכתבי האזהרה, מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "נתניהו קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השייט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
מטעמו של משה (בוגי) יעלון נמסר: "המשמעות של לקיחת אחריות, מתן דוגמא אישית וממלכתיות, היא לכבד את הדמוקרטיה הישראלית ומוסדותיה, ולא להתנגח בהן, גם כשזה פחות נוח.
"כמי שנאבק שנים להקמת ועדת החקירה הממלכתית לחקר פרשת רכש כלי השייט והצוללות, שהיא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה ביותר מקום המדינה, אני כמובן מכבד את הוועדה ואמלא אחר דרישותיה והנחיותיה באמון מלא וביושרה, כדרכי.
"מי שטענו כי הוועדה אשר מונתה ע"י 'ממשלת השינוי' מוטה ומגמתית מיסודה, יכולים לשוב ולתת בה אמון היות שמצאה לנכון להזהיר גם את מי שפעל בכל כוחו להקמתה. מה שמצוטט מהמכתב ששלחה הוועדה לנתניהו מאושש לחלוטין את שטענתי לגביו וסביבתו, שרבים מתוכה כבר הואשמו בדין בפרשה. אני שלם עם כל מהלכיי, מאמין שלא נפל בהם כל רבב, ואציג בפני הועדה את תשובותיי בבוא העת.
"ועדות חקירה ממלכתיות הן כלי חיוני ורם דרג, ויש לוודא כי מסקנותיהן והנחיותיהן מכובדות וגם מיושמות. דווקא משום שכך, ראוי להזכיר שטרם יושמו המלצות ועדת החקירה בעניין אסון מירון. בתקווה שלא כך יהיו פני הדברים לכשתקום ועדת החקירה הממלכתית החשובה וההכרחית לחקר אירועי מחדל 7.10, אותה יש להקים בהקדם האפשרי".