בבג"ץ דנו היום (ראשון) בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות שהוגשו בנושא גיוס תלמידי ישיבות ומימון המוסדות התורניים. בדיון שנמשך כ-8 שעות, נציג הממשלה סירב לתת תשובה ברורה באשר לגיוס 3,000 בני ישיבות וטען שאין להתערב בשיקול דעתו של הפוקד (מפקד בכיר יחסית בצה"ל שאחראי על הגיוס בצבא). על כך ענה נציגה של היועמ"שית שמדובר ב"גלגול אחריות" ו"בעמדה המנוגדת לדין". במקביל לדיון, נחסמו כבישים בכמה מוקדים ובוצעו מעצרים נגד מפגינים חרדים. השר בני גנץ הוציא הודעה מוקלטת שבה קרא ל"הוגנות לאומי" בנושא הגיוס.
העדכונים הבולטים מהדיון בבג"ץ
19:10 - ההפגנות בכביש 4 ובירושלים התפזרו וכביש 4 נפתח לתנועה.
18:25 - המשטרה עצרה 10 מפגינים בכביש 4 וממשיכה במאמצים לפנות אותו ממוחים, שחוסמים את הכביש מעל לשעתיים. בירושלים נעצרו 6 מפגינים - ובמשטרה טוענים כי הושחתו שלטים במקום שנשאו תמונות חללים ממלחמת חרבות ברזל.
17:05 - הסתיים הדיון בבג"ץ.
16:55 - מכת"זית הובאה לכביש 4 סמוך לגבעת שמואל כדי לפנות את המפגינים מהצומת. בירושלים המשטרה החלה במעצרים.
16:40 - חרדים הגיעו להפגין נגד הגיוס מחוץ לבית המשפט העליון בירושלים. המשטרה הגיעה לפנות מוחים שחוסמים את צומת הסינמה סיטי.
16:15 - במקביל לדיון בבג"ץ, חרדים קיצוניים מהפלג הירושלמי החלו לחסום את כביש 4, סמוך למחלף גבעת שמואל, וקראו "היהדות מכריזה מלחמה". השר בני גנץ פרסם סרטון שבו טען שאם הממשלה לא הייתה "עסוקה בקידום בהפיכה משטרית" אז הדיון בבג"ץ לא היה נצרך. "צריך לומר את האמת", הוסיף גנץ, "המתווה שמוצג לא לגיוס - בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות. הוא לא יקדם, ולא במקצת, הוגנות לאומית, שלפיה כולם שווים".
15:50 - גבר שנכח באולם צעק "כלום לא יעזור לכם, אנחנו נמות ולא נתגייס", והוצא מהאולם.
14:25 - עורך הדין אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות, תקף: "לממשלה אין סמכות. זו עילת ההתערבות (של בג"ץ) הכי בסיסית. כבר 25 שנה שאנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו ומתייצבים כאן שוב ושוב. לצבא חסרות בין 3 ל-6 אוגדות מתמרנות. זה פשוט אירוע שהוא לא נורמלי. אי אפשר להמשיך לשחק את המשחק כמו שהוא היה".
13:25 - הדיון עבר לשאלת הייצוג. מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות עו"ד ענר הלמן שמייצג את היועמ"שית אמר: "זו לא פעם ראשונה שהיועצת אומרת שמשהו לא חוקי, ולא שואלים אותה. משמעות הדבר היא שהממשלה היא לא מעל החוק, אלא היא החוק".
12:55 - התחיל לדבר עו"ד דוד שוב שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים (הגוף שמייצג את רוב הישיבות והמיניסטריון החרדי הוא "ועד הישיבות" שבחר לא להיות מיוצג בהליך הזה). שוב: "אני מייצג עמותה של איגוד מנהלי הישיבות. מייצגים מעל 50 אלף תלמידים". שוב טען שעניין התמיכות לא קשור לגיוס, ותקף: "שוללים זכויות, אפילו הנוחבות להבדיל זוכים לאוכל בכלא".
12:34 - עלה לטעון נציג "איחוד הישיבות" (גוף שמייצג את הפלגים הקיצוניים) עו"ד שמואל הורביץ. השופט סולברג: "אנחנו במלחמה, והצורך זועק! לזה אנחנו מבקשים התייחסות. לא 'אחריי המבול'. המבול עכשיו". הורביץ השיב: "אנחנו חושבים שיש אכיפה בררנית (אל מול האוכלוסייה הערבית ובני מהגרים) השופטת ברק-ארז: "כלומר אדוני טוען כאן בשם עיקרון השוויון?" "איחוד הישיבות".
טיעוני נציג היועמ"שית: "עמדת הממשלה - גלגול אחריות"
11:31 - נציג היועמ"שית על עמדת הממשלה (שיש להשאיר את עניין גיוס החרדים לשיקול דעת הפוקד): "בשפה לא משפטית זה גלגול אחריות. זה לא מצב בריא. העמדה הזו מנוגדת לדין. נציג הממשלה אומר שהפוקד צריך לשקול את העובדה שיש הצעת חוק. היועמ"שית אומרת שלהסתמך על הצעת חוק, לא רלוונטית לצרכים של הצבא – זו נסיבה שהפוקד לא יכול לשקול. ממש לא".
11:25 - בשלב הזה, נציג היועמ"שית מיליקובסקי אומר כי בתקופה האחרונה הנטל (זה שהצבא נואש למתגייסים) גדל משמעותית. סולברג הקשה: "דווקא לכן, למה רק 3,000?". מיליקובסקי: "3,000 זה יעד ראשוני. זו היכולת, אבל אני רוצה לדייק. חברי (נציג הממשלה) חזר על הטענה ש-3,000 זו הקיבולת של צה"ל. זה לא מדויק. יש כל מיני שאלות. עוד לא הוצגה עבודת מטה סופית".
11:20 - עוברים לעמדת היועמ"שית. את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה מייצג עו"ד אבי מיליקובסקי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה. הוא פתח את דבריו בשאלת גיוס 3,000 החרדים: "נקודת המוצא היא גיוס למקסימום שאפשר. המספר שננקב 3,000 הוא מספר התחלתי מינימלי שהצבא יכול להתחייב אליו בשנת הגיוס. המספר הזה עדיין לא משקף את ערך השוויון, רחוק מכך, אבל יש מציאות בשטח".
עמדת הממשלה לגבי התמיכה במוסדות תורניים
11:14 - נציג הממשלה מסכם את עמדתו ומוסיף: "מבקש להגיש הודעה מעדכנת ב-07/08, לאחר המועד הצפוי להשלמת החקיקה".
11:00 - השופטים ענו לנציג הממשלה כי השופטים עונים על הטענה זו שמי שנגמר לו הדח"ש ממילא חייב להתייצב בבקו"ם בתוך 14 יום. השופטת וילנר הוסיפה: "אם יתייצבו 63 אלף ויביעו רצון להתגייס אז יש סיבה לתמיכה. העניין הוא להביע את הרצון ואת הנכונות להתגייס. אז הם זכאים לתמיכה".
10:43 - עוברים לעסוק בתמיכה הכספית של הממשלה במוסדות תורניים. נציג הממשלה טוען כי ניתן לתקצב ישיבות גם ללא חוק תקף. הוא הסכים כי אין לתקצב ישיבות עבור תלמיד שלא התייצב לגיוס לאחר שקיבל צו, אבל טען שלגבי יתר התלמידים יש לתקצב את הישיבות גם ללא חוק.
שאלת עמדת הממשלה לגבי גיוס 3,000 בני ישיבות
10:25 - השופט סולברג עוקץ: "בכל העשור האחרונים היו בין 2,000 ל-3,000 מגויסים מדי שנה. צריך לבצע את זה. הלוואי שהיה גם פי 3. הממשלה לא מהאו"ם. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה ב-3,000 האלה". טאובמן השיב: "אין מקום שבית המשפט יכנס לנעליו של הפוקד ויחייב אותו לגייס. התערבות תגרום לנזקים ארוכי טווח".
10:15 - השופטים הוכיחו את נציג הממשלה שבעצם המשמעות של עמדתו היא אי-התנגדות לגיוס אותם 3,000 בני ישיבות. הוא התקשה לענות במישרין, ורק הדגיש שלפוקד יש שיקול דעת, שהוא (הפוקד) צריך לשקול מגוון שיקולים, והממשלה אינה מתערבת. השופטים ענו שיש הבדל בין שיקול דעת פרטני אם לגייס תלמיד כלשהו, כמו למשל ענייני בריאות וכדומה ששוקלים באופן פרטני, אבל זה שונה משיקולי מדיניות כמו למשל להימנע מגיוס קבוצה גדולה.
10:05 - השופט עמית: "אני אגיד למה אני צוחק. כל הכתיבה שלכם על רשאי וחייב זה הכול משחקי מילים כדי לעקוף את הלכת רובינשטיין". בג"ץ רובינשטיין זה פסק דין מלפני כ-25 שנה שקבע כי סוגיית גיוס תלמידי הישיבות זה "הסדר ראשוני", כלומר שזה עניין חשוב שמחייב הסדרה בחקיקה ושר הביטחון לא יכול לתת פטורים בלי חוק שמאפשר זאת.
09:54 - בשלב הזה נציג הממשלה אמר: "את עמדת הצבא אני מקבל. את עמדת הפרקליטות והפרשנות שלה אני לא מקבל". השופטים שאלו: "כלומר אתה מסכים לגיוס 3,000 חרדים?". נציג הממשלה עוה"ד טאובמן אמר כי לפוקד יש שיקול דעת. פוגלמן הקשה: "הפוקד צריך להתחשב בעיקרון השוויון". טאובמן הסכים אך הסתייג: "נכון. אבל הפוקד צריך לשקול את מכלול השיקולים".
09:44 - השופטת דפנה ברק ארז מעירה לנציג הממשלה: "אדוני פורס קשת מאוד רחבה, סוציולוגית, היסטורית, אבל בסופו של דבר העתירות מתמקדות בעניינים הרבה יותר נקודתיים. כרגע אין חוק. השאלה אם הטיעון של אדוני לא מתמקד בעתירות קודמות".
09:35 - עו"ד דורון טאובמן, עורך דין פרטי המייצג את הממשלה ומציג עמדה נפרדת מהייעוץ המשפטי לממשלה, החל לטעון. טאובמן פתח בדברי רקע ארוכים, ובסופם הבהיר: "הממשלה מסכימה עם דבריו של השופט עמית – אי אפשר (לגייס) בכפייה. הנסיבות שנוצרו מחייבות שיתוף פעולה. המחלוקת בין הצדדים לא נוגעת לעצם קיומה של האינטרסים של שוויון".
ואלה תולדות הפטור מגיוס לחרדים | עושים סדר
מה שצריך לדעת על הדיון בבג"ץ
על מה הדיון בבג"ץ?
מדובר בדיון בעתירות שהוגשו לפני כמעט שנה, עם פקיעתו של חוק הגיוס הקודם. בג"ץ הורה על ביטול החוק עוד ב-2017, אך מועד פקיעתו נדחה כמה פעמים לבקשת המדינה, עד שפקע ביוני. לטענת העותרים, המדינה אינה יכולה להימנע מגיוס תלמידי הישיבות משעה שהחוק פקע.
כמה זמן יימשך הדיון ומה צפוי בו?
הדיון צפוי להימשך מספר שעות בפני הרכב של תשעה שופטים. מדובר בדיון שני בעתירות, לאחר שהוצא צו על תנאי.
תחילה טוענים המשיבים: נציג הממשלה, נציג איחוד הישיבות באר"י, ונציג היועמ"שית, ובהמשך יטענו העותרים מהתנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק, אימהות בחזית, פורום איילון לזכויות אדם ועוד, ובהמשך יטענו שוב המשיבים.
הממשלה מנסה לשכנע את שופטי בג"ץ שלא להפוך את הצו על תנאי למוחלט. כלומר, לא לקבל את העתירה ולתת הזדמנות להליך החקיקה בכנסת להבשיל. לאחר מכן טוענים העותרים. לא צפויה החלטה או פסק דין בדיון עצמו, אלא רק בשלב מאוחר יותר.
ציר הזמן המשפטי והפוליטי
חוק הגיוס הקודם פקע בסוף יוני. תחילה, הממשלה העבירה החלטה שקובעת כי הרשויות השונות יימנעו מצעדי אכיפה בזמן שיקודם חוק גיוס חדש. עם זאת, החלטת הממשלה פקעה גם היא בסוף מרץ.
בעקבות זאת, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הבהירה שאין עוד בסיס חוקי להימנע מגיוס תלמידי הישיבות, ועל כל רשויות המדינה לפעול לגיוסם. בנוסף, בג"ץ הוציא צו ביניים המורה להקפיא את כספי התמיכה לישיבות עבור תלמידים החייבים בגיוס.