בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בהרכב של תשעה שופטים בעתירות נגד התיקון לפקודת המשטרה, שכונה בזמנו "חוק בן גביר". התיקון מרחיב את סמכויות השר לביטחון לאומי. העותרים טוענים כי התיקון הופך את השר למעין 'מפכ"ל על', פוגע בעצמאות המשטרה ובזכויות אדם. בן גביר בהפסקה מהדיון אמר כי העותרים "רוצים עציץ", והוסיף: "כשאני באתי למשרד לביטחון לאומי המשטרה לא חקרה פרוטקשן. מה זה מגרש משחקים של השמאל? נגמרו המשחקים".
המפכ"ל שבתאי אמר בצאתו מהדיון: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית, א-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל. אני לא בא לפה בתור פרסונל כרגע מול שר כזה או אחר, אלא פשוט להציג את עמדתנו כמשטרה והמשמעויות וההשלכות של החוק הזה, הגדלת הסמכויות עשויה להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל".
התיקון לפקודת המשטרה אושר בקריאה שנייה ושלישית בכנסת בדצמבר 2022. התיקון קובע כי השר לביטחון לאומי יקבע את המדיניות, והמפכ"ל יממש אותה בשטח בלבד. הצעת החוק מחריגה מסמכויות השר פתיחה או סגירה של חקירות פליליות ספציפיות - אך לשר תישמר הזכות להתוות מדיניות חקירה והעמדה לדין כללית.
בדיון בוועדה המיוחדת שדנה אז בתיקון פקודת המשטרה, אמר המפכ"ל רב-ניצב קובי שבתאי: "איננו מתנגדים לשינויים ולהתאמות, אך שינויים דרסטיים כאלה חייבים להיעשות בזהירות ובהליך מקצועי ומעמיק. המשטרה היא לא צבא. המשטרה חשופה למידע אישי רגיש של אזרחי המדינה, הצבא פחות. המשטרה עובדת מול אזרחים והצבא מול אויב מוגדר. אנחנו חייבים לשאול את עצמנו מה הבעיה במצב הנוכחי ובהתאם לבחון איך לשפר".
הדיון נפתח הבוקר בשעה 10:00 וצפוי להימשך שעות, עד שעות אחר הצוהריים. תחילה יטענו נציג הייעוץ המשפטי לכנסת ועורך דין מטעם בן גביר. לאחר מכן נציג היועצת המשפטית לממשלה ונציגי העותרים.
הדיון על החוק
נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט: "עמדתנו היא החוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר למשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה". הוא ביקש שבמעמד הדיון לא יעשה שימוש בביטוי "דרג פוליטי", שכן לטענתו זה "אינו ביטוי מקובל לשרים, והתיאור הזה הפך שגרתי". השופט עוזי פוגלמן, שעומד בראש הרכב השופטים: "ההשוואה למשרדים אחרים צריכה להיעשות בשים לב למאטריה. פה (המשרד לביטחון לאומי) זאת מאטריה אחרת".
עו"ד ברט אומר שצריך לפרש את החוק כהיוועצות עם היועמ"ש ולא "שמיעה". השופט סולברג: "אז אדוני מבקש שנשנה את החוק. שמיעה איננה היוועצות. איך נעשה את זה?".
השופט פוגלמן אמר שהיה הליך חקיקה מהיר, שבסופו לא מולאה המלצת ועדת צדוק: "נניח שהשר ינחה מדיניות לתעדף חקירות על כניסה לציר תנועה, אבל היועמ"שית תקבע שאין מדיניות להעמדה לדין על חסימת כביש, זה מצב של התנגשות. החוק לא נותן מענה".
השופט גרוסקופף: "יצרו פה מצב לא מאוזן, שהשר רשאי להנחות בנושא חקירות אבל אינו מחויב אפילו לא בהיוועצות, ודאי לא בהסכמה של היועצת המשפטית לממשלה".
השר בן גביר, שנכנס לאולם באמצע הדיון, ניגש אז לעורך דינו וקרא: "מה אני? עציץ?".
עו"ד ענר הלמן, מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות, טען בדיון: "החוק צריך להדיר שינה מכל אזרח ישראלי. לא סתם שבפקודת המשטרה כמעט ולא נוגעים. כל נגיעה בה מעלה שאלות גדולות הנוגעות לתפקוד המשטרה במדינה דמוקרטית. המשטרה היא ידה הכופה של החברה כדי לשמור על הסדר הציבורי ולקיים חקירות פליליות שיכולות להביא להעמדה לדין".
היועצת המשפטית לממשלה סבורה אף היא כי התיקון אינו חוקתי. "התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על שלטון החוק וזכויות האדם", נכתב בעמדתה שהוגשה לבג"ץ.
בשבוע שעבר פנה המפכ"ל שבתאי ליועצת המשפטית לממשלה וטען כי בן גביר התערב בפעילות מבצעית של המשטרה וניסה למנוע את אבטחת שיירות הסיוע לעזה. לטענתו, לאחר שהשיב לשר כי הנושא מצוי באחריות המשטרה, בן גביר השיב כי "יהיו לכך השלכות".
בעקבות מכתב המפכ"ל שבתאי, מחלקת הבג'"צים בפרקליטות פנתה לבג"ץ. בהודעה צוין כי המקרה המתואר על ידי שבתאי מהווה התערבות בוטה בעבודת המשטרה והפרה של הדין.