מפלגת הליכוד מקדמת הצעת חוק שאוסרת על שיתוף פעולה של רשויות המדינה עם בית הדין הפלילי בהאג, ומעניקה מימון מלא להליך המשפטי עבור רה"מ ושר הביטחון, כך פורסם אמש (חמישי) במהדורה המרכזית. המהלך הצפוי הזה בא בתגובה לחשש בישראל שבית הדין יוציא צווי מעצר נגד השניים.

המהלך הזה בא על רקע זה שבישראל עדיין ממתינים להחלטת שופטי בית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג ומעריכים שבסופו של דבר הם יוציאו צווי מעצר נגד רה"מ ושר הביטחון. מי שהגיש את ההצעה הוא חבר הכנסת עמית הלוי מהליכוד, שנחשב מקורב לנתניהו.

גלנט ונתניהו (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
גלנט ונתניהו | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

אלה הסעיפים שתכלול הצעת החוק:
1. יחול איסור על ביצוע פעולות חקירה מטעם בית הדין הבינלאומי הפלילי בשטח ישראל.
2. כל שיתוף פעולה של רשויות המדינה עם בית הדין הבינ"ל תהיה כפופה לאישורו של גורם שהוסמך על ידי שר המשפטים.
3. תיאסר כניסתם של אנשי בית הדין לישראל.
4. איסור על שיתוף פעולה של יחידים או ארגונים עם בית הדין והטלת סנקציות על מי שכן.
5. המדינה תישא בכל הוצאות ההגנה המשפטית של האדם נגדו מתנהל ההליך.
6. הממשלה תפעל לשחרורו של כל אדם שנעצר על ידי בית הדין, בכל דרך שתידרש (סעיף דומה נמצא גם בחקיקה האמריקנית בנושא משנת 2002).

מוקדם יותר אתמול פרסמנו לראשונה כי בית הדין הפלילי בהאג אימץ החלטה משמעותית ומאפשר לבריטניה לטעון לחוסר סמכות של בית הדין לשפוט בעניין אזרחים ישראלים, ובכלל זאת בעניין האפשרות להוציא צווי מעצר נגדם. זה נחשב לצעד חריג - השופטים למעשה מאפשרים לבריטניה להגיש את עמדתה עד ל-12 ביולי ומאפשרים למדינות נוספות להצטרף עם עמדה דומה עד לתאריך הזה.

קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג (צילום: reuters)
קארים חאן, התובע הראשי של בית הדין הפלילי בהאג שהגיש בקשה לצווי מעצר לבית הדין | צילום: reuters

יש בכך אינדיקציה שיש עוד סוגיות כבדות משקל להכריע בהן בהליך, כמו למשל שאלת הסמכות של בית הדין. בנושאים הללו נדרש בית הדין להכריע לפני ההחלטה על צווי המעצר עצמם. מכאן ניתן להעריך שהדיון עצמו על צווי מעצר לגלנט ונתניהו יידחה במספר שבועות, אפילו עד אחרי הקיץ.