ועדת החקירה הממלכתית לפרשת הצוללות שלחה היום (שני) חמישה מכתבי אזהרה לחמישה אישים שעשויים להיפגע ממסקנות ממצאיה. אחד מהמכתבים נשלח לראש הממשלה נתניהו. הארבעה הנוספים: משה (בוגי) יעלון, יוסי כהן, רם רוטנברג ואבנר שמחוני.
הוועדה הוקמה לפני כשנתיים וחצי בתקופת ממשלת בנט-לפיד, לבחינת תהליכי העבודה המקצועיים ותהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני בנושא הצוללות וכלי השיט, בין השנים 2016-2009, לרבות החלטות מדיניות והתנהלות אל מול גורמי חוץ. הממשלה קבעה כי הוועדה לא תחקור את התנהלותם של נאשמים בהליכים פליליים.
חברי הוועדה הדגישו כי "הודעות האזהרה מבוססות על תמונת המצב כפי שהיא מצטיירת בפני הוועדה בשלב זה על יסוד החומר שבפניה. הממצאים והמסקנות עשויים להשתנות לאחר שהוועדה תשלים את החקירה, היינו ייושם השלב שלאחר מתן האזהרות".
למעשה, הוועדה שולחת בשלב הראשון מכתבי אזהרה לכל מי שעלול להיפגע מהחקירה. עם זאת ייתכן שלמרות האזהרות הוועדה לא תייחס להם אחריות בדבר הממצאים.
מהחקירה עד כה עולה כי אלו המחדלים שנמצאו:
- יוזמות בניין כוח הועלו על ידי הדרג המדיני והמל"ל ללא בחינה של צרכי הביטחון ובהתעלם ממגבלות תקציביות.
- יוזמות בניין כוח התעלמו מההשלכות על המוכנות הצבאית להתמודדות עם אתגרים ביטחוניים בטווח הזמן הקצר והארוך ומצרכים אחרים של מדינת ישראל.
- המל"ל הפך מגוף מטה לזרוע ביצועית של ראש הממשלה ופעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון ובתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון.
- חיל הים חבר למל"ל ולדרג המדיני במטרה להביא להתעצמות החיל על חשבון צרכים ביטחוניים אחרים תוך עקיפת צה"ל ומשרד הביטחון.
- הנושא של מכר צוללות גרמניות לצד ג' טופל באופן כאוטי, בערוצים מקבילים, ללא מעקב אחר ביצוע החלטות, ותוך הסתרה מגורמים רלוונטיים.
- מגעים דיפלומטיים רגישים נוהלו בחוסר מקצועיות, בחוסר זהירות ללא תאום וקו מדיני מוגדר.
- הלהיטות לקדם רכש ושיבוש התהליכים הסדורים פגעו בכוח המיקוח של מדינת ישראל והביאו להפסד כלכלי שנאמד במיליארדי שקלים.
- מערכת הביטחון וחיל הים ניצלו את הצורך בהגנה על מאגרי הגז כדי להגדיל את צי הספינות שלא על חשבון תקציב הביטחון ותוך הצגת הספינות כמיועדות אך ורק להגנה על אסדות הגז.
- מיד לאחר שהממשלה אישרה רכש של ספינות ייעודיות להגנה על מאגרי הגז, חיל הים יחד עם המל"ל, ובשלב מסוים גם מערכת הביטחון, פעלו בניגוד להחלטת הממשלה ורכשו ספינות שונות (גדולות ויקרות) מאלה שאושרו.
במכתב של הוועדה נכתב כי "מהתמונה המצטיירת בפני הוועדה בשלב זה עולה בנושאים הנחקרים חל שיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובמנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. זאת, תוך יצירת סיכון לביטחון המדינה ותוך פגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
בהתייחס לנתניהו, כתבה הוועדה כי "התנהלותו של בנימין נתניהו בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה הובילה לשיבוש עמוק ושיטתי בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
לפי הוועדה, "נתניהו עלול להיפגע בין השאר אם היא תגיע למסקנה כי בתפקידו כראש הממשלה בין 2009 ל-2016, קיבל החלטות שלהן השלכות משמעותיות על ביטחון המדינה ובניין הכוח של צה"ל, ללא תהליך סדור של קבלת החלטות; הגיע לסיכומים עם גרמניה בשורה של סוגיות מדיניות, ביטחוניות וכלכליות ללא תיעוד ותוך עקיפת הממשלה; והפך את המל"ל לגוף ביצוע של ראש הממשלה, שפעל במקביל ובסתירה למשרד הביטחון בתחומי האחריות והמומחיות של משרד הביטחון".
מטעמו של ראש הממשלה נמסר: "נתניהו קובע שהצוללות הן יסוד מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל ובהבטחת קיומה נגד איראן שמנסה להשמידנו. רכש הצוללות וכלי השייט לא רק שלא פגע בביטחון המדינה - הוא מבטיח את קיומה. ההיסטוריה תוכיח שגם בנושא הזה ראש הממשלה נתניהו צדק וקיבל את ההחלטות הנכונות לביטחון ישראל".
בהתייחס ליוסי כהן נכתב כי הוא עלול להיפגע אם הוועדה תסיק שהתנהל בחוסר מקצועית, בחוסר זהירות ובחוסר שקיפות בשורה של סוגיות מדיניות וביטחוניות רגישות כששימש ראש המל"ל בין 2013 ל-2015.
"התנהלותו בנושאים הנחקרים הובילה לשיבוש עמוק בתהליכי עבודה ובניין הכוח ולפגיעה במנגנוני קבלת החלטות בשורה של סוגיות רגישות. בכך סיכן את ביטחון המדינה ופגע ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל", נכתב.
הוועדה כתבה גם כי משה יעלון עלול להיפגע אם הוועדה תסיק כי בתפקידיו כשר לנושאים אסטרטגיים בשנים 2013-2009 וכשר הביטחון בשנים 2016-2013, פעל בין השאר בניגוד להחלטת הממשלה.
בהתייחס למפקד חיל הים לשעבר, אלוף רם רוטברג נכתב כי "התנהלותו בנושאים הנחקרים משקפת חריגה מנורמות התנהגות המחייבות מפקד בצה"ל והובילה לפגיעה בתהליכי עבודה ובניין הכוח. בכך יצר אפשרות לסיכון ביטחון המדינה ולפגיעה ביחסי החוץ ובאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".
באשר לעובד המל"ל אבנר שמחוני נכתב: "התנהלותו של מר שמחוני בנושאים הנחקרים על ידי הוועדה נעשתה בניגוד לסדרי מינהל תקין ולסדרי עבודה מקובלים בשירות המדינה. התנהלותו פגעה בתהליכי קבלת החלטות בסוגיות מרכזיות לביטחון המדינה, ליחסי החוץ ולאינטרסים כלכליים של מדינת ישראל".