כ-8 חודשים החזיקה השותפות האחרונה של בנימין נתניהו ובני גנץ, שהחלה עם הצטרפות המחנה הממלכתי לממשלה והקמת "קבינט המלחמה" ימים בודדים לאחר תחילת המלחמה, והסתיימה כעת, עם הצהרתו של בני גנץ והודעתו על עזיבת הממשלה.
קשה לומר שפרישת המחנה הממלכתי לא הפתיעה, שכן, לאורך כל התקופה, החל מההצטרפות לממשלה ה-37 ועד לפרישה, טענו במפלגתו של גנץ כי ההצטרפות היא זמנית וכי היא נועדה לצורכי המלחמה בלבד. גורמים במפלגה אמרו ל-N12: "מה שסלל את הדרך החוצה זו ההתנהגות של נתניהו שהפסיק לקחת שיקולים ענייניים, והכול חזר להיות מעורבב בפוליטיקה. נתניהו מפחד מבן גביר וסמוטריץ' ולא מקבל החלטות".
מפרוץ המלחמה ועד הפרישה
7.10.23 - פרוץ המלחמה: נתניהו, לפיד וגנץ מנהלים דיונים על הקמת ממשלת חירום לאומית
יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ נועד עם רה"מ בנימין נתניהו, ולאחר מכן כינס את סיעתו. גנץ לא הטיל וטו על סמוטריץ' ובן גביר ואמר כי הוא שוקל בחיוב כניסה לממשלת חירום לתקופת המלחמה "שתתמקד אך ורק באתגרים הביטחוניים ובאופן שיאפשר שותפות והשפעה מהותית על קבלת ההחלטות בפורומים הרלוונטיים". גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד נועד עם רה"מ ודן איתו בהצטרפות לממשלה, אולם לפיד דרש שבן גביר וסמוטריץ' לא יהיו חלק מהממשלה.
8-10.10.23 - בכירים בקואליציה תומכים בכניסה מיידית של גנץ ולפיד לממשלה, בליכוד מודיעים: "מתקדמים בצעדים גדולים"
הקבינט מכריז על מצב מלחמה, ויו"ר המחנה הממלכתי גנץ מודיע שהוא "מוכן להצטרף למערכה". גורמים בקואליציה קוראים להקמת ממשלת חירום וטוענים כי המגעים בין הליכוד למפלגות נוספות יחלו בקרוב, וגם הנשיא יצחק הרצוג קורא לאחדות: "זהו צו השעה". גנץ נשא הצהרה ובה קרא להקים קבינט מלחמה: "אם תינתן לנו אפשרות להשפיע ולנהל את המלחמה, נתייצב". בתגובה על הודעת גנץ, ראשי הקואליציה נועדו והסמיכו את נתניהו להקים ממשלת אחדות, אולם שאלת הקמת "מטבחון מצומצם" נשארת פתוחה.
11.10.23 - נתניהו וגנץ מכריזים במשותף על הקמת ממשלת חירום לאומית
רה"מ נתניהו ויו"ר המחנה הממלכתי גנץ הודיעו על "הקמת ממשלת חירום לאומית", ביום החמישי למלחמה. המפלגות סיכמו על מתווה ולפיו יוקם קבינט מצומצם לניהול המלחמה שיכלול את נתניהו, גלנט וגנץ, ואת איזנקוט ודרמר כמשקיפים. עוד נקבע כי גנץ, איזנקוט וסער יושבעו לשרים בלי תיק, נקבע כי לא יקודמו הצעות חוק שלא קשורות למלחמה, ונשמר מקום בקבינט המלחמה לראש האופוזיציה לפיד, אם ירצה להצטרף.
השלושה גם קיימו הצהרה משותפת ובה אמר רה"מ נתניהו: "שמנו בצד כל שיקול אחר כי גורל המדינה שלנו מוטל על הכף, נעבוד ביחד למען אזרחי ומדינת ישראל". השר בני גנץ אמר: "אחדותנו היא מסר חשוב לאויבנו וחשוב מכך - מסר חשוב לאזרחי ישראל. כולנו יחד, כולנו מגויסים", ושר הביטחון יואב גלנט הוסיף: "אנחנו נמחה את הדבר הזה שנקרא חמאס מעל פני האדמה".
29.10.23 - 5.11.23 - נתניהו תקף את השב"כ ואמ"ן וניסה לקשור בין הסרבנות לכוונות חמאס, גונה בידי גנץ - וחזר בו
רה"מ נתניהו האשים בציוץ בשעה מאוחרת ש"כל גורמי הביטחון העריכו שחמאס מורתע", והוסיף שלא קיבל התרעה: "גם ראש אמ"ן וראש השב"כ העריכו כך", כתב. שרי המחנה הממלכתי והאופוזיציה גינו, ורה"מ התנצל: "טעיתי. הדברים לא היו צריכים להיאמר ואני מתנצל".
הבוקר הזה במיוחד אני מבקש לגבות ולחזק את כל גורמי הביטחון וחיילי צה"ל – כולל הרמטכ״ל, ראש אמ"ן וראש השב"כ. כשאנחנו נמצאים במלחמה, מנהיגות צריכה לגלות אחריות, להחליט לעשות את הדברים הנכונים ולחזק את הכוחות באופן שהם יוכלו לממש את שאנחנו דורשים מהם. כל פעולה או אמירה אחרת - פוגעות…
— בני גנץ - Benny Gantz (@gantzbe) October 29, 2023
טעיתי. דברים שאמרתי בעקבות מסיבת העיתונאים לא היו צריכים להיאמר ואני מתנצל על כך. אני נותן גיבוי מלא לכל ראשי זרועות הביטחון. אני מחזק את הרמטכ״ל ואת מפקדי וחיילי צה״ל שנמצאים בחזית ונלחמים על הבית. יחד ננצח.
— Benjamin Netanyahu - בנימין נתניהו (@netanyahu) October 29, 2023
בנוסף, גורמים פוליטיים טענו שכחלק מההכנה ל"יום שאחרי המלחמה", נתניהו חשב שיש לבחון את הקשר בין "הסרבנות" הצבאית לבין הכוונות והמוטיבציה של סינוואר לפרוץ המלחמה. בעקבות הדברים, סערה פרצה וגנץ קרא לנתניהו לחזור בו מדבריו. בהמשך כתב נתניהו ברשת X: "חמאס פתח במלחמה נגדנו כי הוא רוצה להרוג את כולנו ולא בגלל שום ויכוח בתוכנו. חמאס טעה - ולכן יחוסל. רק יחד ננצח".
דצמבר 2023 - גנץ התנגד: התקציב המתוקן ל-2023 אושר
תקציב המדינה המתוקן לשנת 2023 אושר בקריאה ראשונה על אף התנגדות חברי המחנה הממלכתי. בימים שלפני ההצבעה היו חילופי האשמות וצעקות בין שרי המחנה הממלכתי לשרי הליכוד וש"ס. בנוסף, ביום שלפני אישור התקציב בקריאה ראשונה אמר גנץ: "לא מאוחר לעצור את התוספות התקציביות ולהעביר אותן, כמו את יתר המשאבים הנדרשים למלחמה".
בהמשך אושר תקציב המדינה המתוקן ל-2023 גם בקריאות שנייה ושלישית, על אף התנגדות חברי סיעת המחנה הממלכתי. גם חברים בליכוד נעדרו או הודיעו שיימנעו, כמו גילה גמליאל ויולי אדלשטיין, אולם לקואליציה היה רוב מוצק והתקציב אכן אושר. בנוסף, בחודש מרץ אושר גם התקציב לשנת 2024.
6.12.23 - עימות בסיעת המחנה הממלכתי: "לקצר את השהייה בממשלה. ביבי בקמפיין"
עימות פרץ בתוך סיעת המחנה הממלכתי (שכללה אז גם את תקווה חדשה של גדעון סער) ובה אנשי סיעתו של גנץ קראו להיערך לעזוב את הממשלה. אנשי תקווה חדשה של סער השיבו: "זו טעות לאומית".
14.1.24 - בקואליציה ממנים מ"מ לנציבת שב"ס ומפירים את ההסכמים עם המחנה הממלכתי
הממשלה אישרה כי מזכירו הביטחוני של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר ימונה לממלא מקום נציבת שב"ס, לאחר שבן גביר הודיע שלא יאריך את כהונת נציבת שב"ס. גורמים במחנה הממלכתי תקפו: "הפרה בוטה של ההסכם הקואליציוני", גנץ דרש לכבד את ההסכמים.
ינואר 2024 - מתקפות הדדיות בין הליכוד למחנה הממלכתי: "מדליפים מהקבינט" ו"לא מנהיג"
עימות בין הליכוד למחנה הממלכתי התרחש ב-14.1.2024 כשתקף השר דודי אמסלם במליאה את שרי המחנה הממלכתי בני גנץ וחילי טרופר. "אני תמיד שואל את עצמי מי הדליף, אז אני מסתכל מי נהנה מההדלפה ולמי יש אינטרס. מי תיאר את הסיטואציה השקרית. אז אני אומר לכם, בראש שלי זה הם הדליפו, טרופר והשני, גנץ".
טרופר שעלה לדוכן הנואמים אחרי אמסלם ענה: "אני מקווה שתתנצל על ההאשמה החמורה ועל השפה הנמוכה. האמת שדי מאסנו בשפה ובדרך הזו. תחשוב על המשפחות של החטופים ששומעות אותך עכשיו, שמה שחשוב לך זה להמשיך לגדף ולדבר בשפה הזו".
אירוע נוסף התרחש בסוף חודש ינואר לאחר שחברים בממשלה וח"כים מהקואליציה התכנסו לאירוע "ניצחון לישראל" וקראו להחזיר את ההתיישבות ברצועת עזה. השר גדי איזנקוט תקף: "מי שהשתתף בכנס לא למד חצי דבר מאירועי השנה האחרונה, מצאו זמן לאירוע מפלג".
גנץ הצטרף: "השתתפות השרים וחברי הקואליציה בכנס פגעה בחברה הישראלית בזמן מלחמה. הם פגעו בלגיטימציה שלנו בעולם, ובמאמצים לייצר מסגרת להשבת החטופים. חשוב שנדע ושהעולם ידע שמי שמנהל את קבלת ההחלטות הוא קבינט המלחמה והקבינט המדיני-ביטחוני. מי שרקד ופילג, אינו מחליט, ומי ששותק ונגרר – אינו מנהיג".
14.2.24 - לקראת פסגת קהיר: גנץ ואיזנקוט מודרו מדיונים, נתניהו קיבל החלטות לבד
השרים גנץ ואיזנקוט, חברי קבינט המלחמה, מודרו כמעט לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות לקראת פסגת קהיר. השניים לא היו שותפים להחלטה לצמצום המנדט של המשלחת הישראלית לקהיר, ורה"מ אף קיבל את ההחלטה לבד למנוע את יציאת המשלחת.
בעקבות המידור, פרץ עימות בין רה"מ ובין חברי קבינט המלחמה גלנט, גנץ ואיזנקוט. שלושת השרים זעמו על אי העדכון בהחלטה שלא להמשיך את השיחות בקהיר, וגנץ ואיזנקוט הגדילו והטיחו ברה"מ: "ככה לא נראית קבלת החלטות משותפת".
20.2.24 - המחנה הממלכתי באולטימטום לליכוד בעקבות החוק לסגירת אל-ג'זירה
בקואליציה הכניסו שינויים של ממש בחוק לסגירת ערוץ תקשורת זר (חוק אל-ג'זירה), ובמחנה הממלכתי דרשו לעצור אותם ואיימו שיטילו וטו על המשך קידום החוק. בקואליציה טענו אז כי מדובר בדיון ראשוני ולא בנוסח סופי, והוסיפו ש"הנוסח שיובא להצבעה יובא בהסכמה בידי כלל הגורמים". נציין כי בחודש מאי אישרה הממשלה לסגור את רשת השידור בישראל וכי שרי המחנה הממלכתי נעדרו מההצבעה.
28.2.24 - חוק הגיוס: גלנט דורש חוק שיזכה לתמיכה כוללת (גם של גנץ), נתניהו עונה: "לא אפשרי"
גלנט אמר בהצהרתו בנוגע לחוק הגיוס כי "צריך לקדם אותו רק בהסכמה רחבה", וגנץ גיבה אותו: "כל חלקי החברה הישראלית צריכים להשתתף בזכות לשרת. הצורך הזה הוא צורך ביטחוני, לאומי וחברתי, נפעל ביחד עם שר הביטחון, עם כל סיעות הבית וכל חלקי החברה הישראלית כדי לקדם מתווה שירות ישראלי בהסכמה רחבה ובהקדם".
בתגובה על ההצהרה, קיים רה"מ נתניהו מסיבת עיתונאים ובה אמר: "מי שדורש הסכמה מוחלטת לחוק - לא ישיג שום הסכמה. אי אפשר להשיג כזו. בחירות הן ירי קטלני בתוך הנגמ"ש שלנו. משמעותן - סיום המלחמה".
מרץ 2024 - גנץ טס לביקור מדיני בארה"ב ובבריטניה, בליכוד תקפו כשחזר: "פועל להפלת הממשלה"
בתחילת חודש מרץ טס גנץ לארה"ב ונועד עם סגנית הנשיא, היועץ לביטחון לאומי ובכירים נוספים בממשל האמריקני. בנוסף טס גנץ לבריטניה ונועד עם ראש הממשלה, שר החוץ ובכירים אחרים. כפי שדווח אז ב"מהדורה המרכזית", הנחה משרד ראש הממשלה את השגרירויות שלא לסייע לשר במהלך הביקור.
כשלושה שבועות לאחר שחזר מביקורו בארה"ב ובריטניה, שרים וח"כים בליכוד תקפו את גנץ וטענו כי הוא האשם במשבר עם ארה"ב, על רקע אי הטלת וטו אמריקני במועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה שעסקה בהפסקת אש בעזה בזמן רמדאן.
השרה מירי רגב האשימה: "לפני ביקור גנץ, ביידן מצהיר על עמידה איתנה לצד ישראל. אחרי - ארה"ב מחליטה שלא להטיל וטו". השר שלמה קרעי הצטרף: "גנץ פועל להפלת הממשלה", וחה"כ ניסים ואטורי הוסיף: "אסון למדינה, בגללכם החטופים לא חזרו".
15.5.24 גלנט תוקף את נתניהו: "לא מקבל החלטה - סכנה להישגים הצבאיים", גנץ מגבה: "דברי אמת"
שר הביטחון תקף את נתניהו על אי קבלת החלטות במלחמה, וטען כי לא יסכים לממשל צבאי ברצועה: "זו חלופה מסוכנת ורעה לישראל. סופו של המעשה הצבאי – במעשה מדיני. (נתניהו) לא מקבל החלטה - זו סכנה להישגים הצבאיים". גנץ בתגובה גיבה את שר הביטחון: "אומר דברי אמת, אחריות ההנהגה לעשות את הדבר הנכון עבור המדינה - בכל מחיר".
18.5.24 - גנץ באולטימטום לנתניהו: "תוכנית פעולה חדשה עד 8.6 או שנפרוש מהממשלה"
גנץ מציב אולטימטום לנתניהו על רקע הדשדוש במלחמה, אי קבלת החלטות בנוגע לה, אי התקדמות במו"מ לעסקה לשחרור חטופים וחוסר הסכמות בנוגע לחוק גיוס. בהצהרה שקיים גנץ הוא הציג 6 יעדים ואיים כי ללא התקדמות בהם - יפרוש מהממשלה עם מפלגתו בתוך שלושה שבועות.
23.5.24 - גנץ קורא להקים ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7.10: "בעת הזו כבר לא מספיק שנקבל אחריות"
גנץ קרא שוב להקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10, וטען כי קבלת אחריות אינה מספיקה יותר. "אין ספק שהתקופה והאירועים שקדמו ל-7.10 והמשך המערכה מאז הם טלטלה לאומית שחובה להפיק ממנה את הלקחים. כבר לא מספיק שנקבל אחריות למה שהיה, חובה עלינו לקבל אחריות ולפעול, כדי שזה לעולם לא יקרה שוב".
29.5.24 - איזנקוט במתקפה על נתניהו: נכשל בביטחון ובכלכלה, זורע אשליות שווא על רפיח והחטופים
השר איזנקוט האשים את נתניהו: לא הציג לציבור את האמת ונכשל ב-4 מטרות על. השר התייחס ליחסים בין חברי קבינט המלחמה ובין רה"מ, ולדיווחים על עסקת חטופים: "הסכמנו עם רה"מ פה אחד, פתאום גיליתי בתקשורת שיש 3 בוגדים שרוצים לעצור את המלחמה".
בהמשך לנאומו, חילופי האשמות קשים היו בין הליכוד למחנה הממלכתי. בליכוד טענו: "איזנקוט וגנץ מחפשים תירוצים לסיים את המלחמה ללא השגת מטרותיה, ולפרוש מהממשלה בעיצומה של המלחמה. במקום לעסוק בחתירה לניצחון, הם עוסקים בפוליטיקה קטנה". במחנה הממלכתי השיבו: "במקום להוביל להישגים בעקבות התמרון בשדה הקרב, נתניהו מתמרן בין מוקשים פוליטיים ונמנע מלקבל החלטות למען המדינה. בסיסמאות לא מנצחים מלחמות. עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה".
יוני 2024 - במחנה הממלכתי מגישים הצעות חוק לפיזור הכנסת ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית
בצל העימותים הפומביים בין הליכוד למחנה הממלכתי, ובתוך תקופת האולטימטום שהציב גנץ, במחנה הממלכתי הגישו הצעות חוק לפיזור הכנסת ולהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7.10. הצעת החוק לפיזור הכנסת שימשה בעיקר צעד הצהרתי, שכן, יש כבר הצעות שהונחו ממפלגות אחרות, וההליך עצמו לוקח זמן. כאמור, הוגשה גם הצעת חוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית.