הודעתו של גנץ שלשום עוררה לא מעט מתיחות בתוך מפלגתו, בין היתר מול איזנקוט, מאחר שנתפסה כחבל הצלה ארוך ומשמעותי לנתניהו. בפגישה שקיים השר איזנקוט אמש (שני) עם גורמים צבאיים בנוגע לחוק הגיוס, הוא אמר כי מדובר בחוק פסול ומושחת, שאין לו זכות קיום.

עוד בנושא - סיקור N12

אם פרישה מהממשלה הייתה תלויה באיזנקוט, ייתכן שהצעד הזה היה נעשה עוד שלשום בבוקר, אבל נראה שהשר מבין שיש אילוצים מדיניים ולכן זה לא ריאלי. עם זאת, הוא מתנגד לתת לראש הממשלה חבל ארוך כל כך, ובניגוד לגנץ - רואה את הדברים אחרת.

מתקיימות לא מעט שיחות הבהרה בעניין הצעת החוק, שמהן עולה כי גנץ לא התחייב לפרוש בתום הליך החקיקה, אלא רק לשים את זה כנושא ערכי על השולחן. לכן, בעקבות דבריו של איזנקוט, הוא מחדד את דבריו ושם כקו אדום את קידום החוק.

הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
"רוצים פתרון לגיוס, ולא פטור מגיוס". הפגנת חרדים נגד גיוס לצה"ל | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

במחנה הממלכתי מתנגדים כאמור להצעת חוק הגיוס שתעלה היום לדיון בישיבת הממשלה, גם בנוסח החדש שהגיש נתניהו. יו"ר המפלגה השר בני גנץ אמר שלשום כי "אנחנו רוצים פתרון לגיוס, ולא פטור מגיוס". הוא הבהיר כי "קידום וחקיקת חוק כמו שהממשלה מתכוונת להעביר יפגעו באחדות ויפגעו בביטחון, ולכן זהו קו אדום. חבריי ואני לא נוכל להיות חלק מממשלה שמעבירה חוק כזה בכלל, ובזמן מלחמה בפרט".

ההתנגדות לתיקון לחוק, שגובש לאור תיקוני היועמ"שית, נובעת מכמה טעמים – ובעיקר משום שאין בו התחייבות לגיוס. השפה שבה נכתב התיקון היא שהממשלה "תבחן מסלולים", "תבחן גיוס גדוד באוגוסט", "תבחן מסלולי שירות אזרחי". יעדי הגיוס השנתיים לא ברורים, כאשר לא ברור מה היעד בהתחלה ומה בקצה. במפלגה היו רוצים לראות גיוס מסוים כבר בשנה הקרובה, ומשם לעבור ליעדי גיוס שיעלו מדי שנה.

בנוסף לכך, ההגדרה ל"מיהו חרדי" מטושטשת. לא ברור אם מדובר רק בתלמידי ישיבות או גם בבוגרי מוסדות חינוך חרדיים, שלרוב הם אנשים שעוזבים את המגזר.

לפי פסיקת בג"ץ מהחוק של 2015, יעדי הגיוס חייבים להיות כתובים בחוק ולא להיקבע בישיבות הממשלה. זו היתה קביעה מפורשת של בית המשפט. במצב הנוכחי, הממשלה יכולה לקבוע יעד מסוים ואז לשנות את ההחלטה לאחר שבוע. כדי לקבוע יעדי גיוס יציבים וברורים, הם צריכים להיות כלולים בחקיקה הראשית.

לפי הצעת חוק הגיוס המתוקנת, שצפויה לעלות לדיון בישיבת הממשלה שתתקיים היום בשעה 12:00, הוחלט להגדיר תמריצים חיוביים ושליליים - ולהפחית את תקציב הישיבות שלא יעמדו ביעדים ובשיעור הגיוס שיוגדר. כמו כן, יוקם גדוד חדש ואיתו מסלולי שירות אזרחי-טכנולוגי. עוד צוין במסמך כי מועד הנחת החוק על שולחן הכנסת הוקדם ל-22 במאי, כדי להשלים את החקיקה עד 30 ביוני. עוד צוין כי אם הממשלה לא תעמוד ביעדים, החלטת תפקע.

_OBJ

במקביל לגיבוש הטיוטה החדשה, ראש הממשלה נתניהו מצא את עצמו אמש בבליץ שיחות לקראת העלאת טיוטת חוק הגיוס בממשלה. ראש הממשלה נועד עם שורה של חברי כנסת ושרים שעלולים להתנגד לחוק - בהם גם חבר מפלגתו, שר החקלאות אבי דיכטר.

הסעיפים המרכזיים

  • לקבוע יעדי גיוס שנתיים, שישקפו את העלייה בשיעור המשרתים בקרב תלמידי הישיבות ביחס לשיעור הקיים היום. יעדי הגיוס השנתיים ייקבעו על-ידי הממשלה במועד אישור טיוטת החוק.
  • לקבוע תמריצים כספיים חיוביים ושליליים בגין עמידה או אי-עמידה ביעדי הגיוס השנתיים. במסגרת התמריצים השליליים, הממשלה תפחית את התמיכה הכספית במוסדות שבהם לומדים תלמידי ישיבות.
  • תיבחן אפשרות לפתיחת מסלולים חדשים בצה"ל, מוכווני תעסוקה עתידית, בהם גדוד חדש ומסלול שירות אזרחי-טכנולוגי.
  • הממשלה תנחה את שר החינוך להיערך כבר עתה למקרה של השלמת הליכי החקיקה, וכן למקרה של פקיעת החלטה - בהתאם לדרישת היועמ"שית.
  • הממשלה הנחתה את שר הביטחון להיערך כבר עתה לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים בכל אחד מהתרחישים שעומדים על הפרק.
  • עוד צוין בטיוטת החוק כי אם תפקע ההחלטה, יישמט "הבסיס הנורמטיבי" להנחיה שניתנה לשר הביטחון בעניין אי-נקיטת הליכים לשם גיוס תלמידי ישיבות.
  • בסיום המסמך ענה רה"מ לטענת היועמ"שית כי אין חידוש בטיוטה: "המתווה הממשלתי המוצע, למצער בהיותו אמור להיות מעוגן בחוק קבוע ולא כהוראת שעה, אינו דומה להסדרים קודמים שנפסלו בבג"ץ בהיבט זה".

לקריאת הצעת ההחלטה החדשה - לחצו כאן