הנוסח המחודש של הצעת החוק לביטול עילת הסבירות שפורסם אמש (רביעי) אחרי שבכירים בקואליציה דיברו על ריכוך ההצעה, כלל דווקא הקשחת עמדות. הנוסח החדש יבטל את העילה ביחס להחלטות הממשלה והשרים, גם כאשר מדובר בהחלטה להימנע מפעולה מסוימת. המטרה הישירה ברורה - ההתעקשות של שר המשפטים יריב לוין לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. מה משמעות השינוי וכיצד הוא ישפיע?
הוועדה התקועה
הוועדה לבחירת שופטים תקועה כבר חודשים ארוכים. עם הזמן העומס על מערכת המשפט, שהוא גם כך כבד מדי - רק הולך ועולה. הנפגעים הישירים הם האזרחים שנתקלים בעוד ועוד עיכובים בבתי המשפט. במקביל לבחירת חה"כ יצחק קרויזר כנציג הקואליציה לוועדה לבחירת שופטים, שונה גם הנוסח בנוגע לעילת הסבירות. "המועד הוא לא מקרי", אומר פרופ' אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן. "ההקשר הרלוונטי הוא כמובן הרצון של יריב לוין לא לכנס את הוועדה לבחירת שופטים אחרי שנבחר נציג הקואליציה". יצוין כי השינוי הגיע שעות ספורות לאחר שראש האופוזיציה לפיד איים לעתור נגד לוין אם לא יכנס את הוועדה.
לצורך כך, שינו מעט את הנוסח המוצע לביטול עילת הסבירות, וקבעו שהעילה לא תחול גם כאשר הממשלה, אחד השרים או ראש הממשלה, נמנעים מקבלת החלטה כלשהי. "זה היה גם ברור מקודם", מסביר פרופ' שנער. "בעיניי 'החלטה' זה תמיד גם לא להחליט. זה מבהיר את מה שהיה די ברור. אני חושב שלא היה צורך בתיקון הזה כי אני חשבתי שזה יחול גם על ההחלטה שלא לכנס את הוועדה עוד לפני התיקון, אבל הוא עושה את זה רק למען הסר ספק".
השאלה שעולה בעקבות השינוי היא מה יקרה אם לוין אכן יימנע מכינוס הוועדה ותוגש עתירה בעניין. התשובה לכך מעט מורכבת. "מעבר לסבירות, יש חובה במשפט המנהלי שנגזרת ממישור הסמכות", מציין שנער. "כאשר לאדם יש סמכות, במקרה הזה לשר המשפטים יש סמכות לכנס את הוועדה - הוא לא יכול שלא לעשות שימוש בסמכות שלו. כלומר הוא חייב לשקול אם לעשות שימוש בסמכות שלו. לא יכול להתעלם מזה".
"אם תוגש עתירה, בית המשפט, כך אני מעריך - יגיד 'אתה חייב לשקול אם לעשות שימוש בסמכות'", ממשיך פרופ' שנער. "יריב לוין יכול להגיד שני דברים. הוא יכול להגיד 'אני לא משחק את המשחק שלכם, אתם לא תגידו לי מה לעשות' ואז אולי בסיטואציה הזאת בית המשפט יכול לחייב אותו לכנס את הוועדה".
"אבל כנראה שהוא לא יעשה את זה", הוא מסייג. "לוין יכול להגיד 'אוקיי, תודה רבה על פסק הדין. אתם אומרים לי שאני חייב לעשות שימוש בסמכות שלי. אני אעשה שימוש. אני אשקול, ייקח לי שבוע שבועיים. שקלתי, והחלטתי שאני לא רוצה לכנס את הוועדה'. לגבי ההחלטה הזאת, השנייה, כאן עילת הסבירות כן תהיה רלוונטית".
"תהיה בעיה", מוסיף פרופ' שנער. "כי אין עילות אחרות שיכולות לעבוד. מידתיות לא בדיוק רלוונטית, השוויון הוא לא רלוונטי. אפשר תיאורטית אולי לטעון אם יש פה שיקול זר, אבל אני חושב שזו תהיה טענה קשה לטעון. לכן, יכול להיות שבשלב הראשון בית המשפט יתערב, אבל אחר כך עילת הסבירות שוב תצוץ לה".
"להחליט שלא להחליט"
מעבר לוועדה לבחירת שופטים, המשמעות יכולה להיות רחבה למדי. היא תשפיע על חלק גדול מכל אותן ההחלטות הכל כך ישראליות - להחליט שלא להחליט. החלטות שהפוליטיקאים יוכלו לנצל לרעה. "תחשוב למשל החלטה על מינויים, נגיד שאני לא ממנה מישהו עכשיו", מציין שנער. "משאיר את המשרה פנויה לממלא מקום, בתפקידים בכירים. או לא לעשות שימוש בסמכות - יש לך סמכות למשל לתת קנסות למפעלים מזהמים".
"זה חל על כל מקרה שבו לרשות יש סמכות והיא בוחרת שלא לעשות שימוש בסמכות שלה - זה הכול", מבהיר שנער. "כל מה שהרשות עושה היא יכולה גם לא לעשות, כמובן כאשר מדובר בסמכות שיש בה שיקול דעת. אם זו סמכות שהיא חובה אז זה לא יחול".
צמצום?
מלבד השינוי שנוסף אתמול, עלו בימים האחרונים מספר רעיונות שטרם נוספו להצעת החוק. הצעה אחת הייתה שעילת הסבירות תמשיך לחול ביחס לשרים, הממשלה וראש הממשלה - רק כאשר הם פועלים שלא מכוח חוק שהסמיך אותם.
"במובן מסוים אתה יכול להגיד שזה מצמצם, אבל השאלה היא על מה זה יחול", מסביר פרופ' שנער. "למשל אם עכשיו שר רוצה ליטול סמכות של עובד ציבור, האם יש לו הסמכה או אין לו הסמכה? חוק יסוד: הממשלה מסמיך את השר ליטול סמכות של עובד ציבור כל עוד לא מדובר בסמכות בעל אופי שיפוטי. אז אם זה יחול על הסעיף הזה לא עשית כלום, כי השר עדיין יוכל ליטול סמכות".
"אני אגיד גם שהיום שרים חתומים על הרבה מאוד החלטות, גם החלטות שהם לא עוסקים בהן", הוא ממשיך. "וכמובן שאם באמת רוצים אפשר להסמיך מישהו במפורש לעשות משהו. אפשר עקרונית לתקן את החוק ולהסמיך את השר כדי לחסן אותו מביקורת שיפוטית. לכן, פוטנציאלית יש פה צמצום אבל אני חושב שזה צמצום שיחסית קל לעקוף אותו".
הצעה נוספת שעלתה הייתה שעילת הסבירות תמשיך לחול רק אם היא מצטרפת לעילות אחרות. פרופ' שנער מטיל ספק גם לגבי האפשרות שהשינוי הזה יוכל להשפיע בפועל. "אם יש עילה אחרת אז ממילא לא צריך את הסבירות", הוא מפרט. 'אני יכול להבין את ההיסטוריה של ההצעה הזאת. בהתחלה בשנות ה-50 וה-60 חשבו השופטים שעילת הסבירות מבטאת את עילת החריגה מסמכות. זה עבר שינוי בשנות ה-80 ועילת הסבירות הפכה לעילה עצמאית. יכול להיות שההצעה הזאת שואבת משם את המקורות ההיסטוריים שלה. אבל, בסופו של דבר - אם יש עילה עצמאית ואני יכול לפנות אליה אז זה ממש לא משנה אם יש עוד עילה".