הפער מתחדד - ומוביל למתקפה: מה גורם לשינוי הדרמטי בין שני גופי הייעוץ המשפטי

הדיונים בעתירות האחרונות בבג"ץ – "חוק טבריה" ובעיקר חוק הנבצרות – חשפו פערים בין הייעוץ המשפטי של הכנסת לזה של הממשלה. המחלוקות לא נשארו בין כותלי בית המשפט, וגורמים משפטיים האשימו את הייעוץ המשפטי של הכנסת בחד־צדדיות וטענו: "נראה כאילו קהלת מייצגים את הכנסת". מנגד, גם בכנסת עלו להתקפה: "מדובר באוסף הכפשות שקריות שאין ביניהן ובין המציאות ולו דבר". מה עומד מאחורי הפערים? וכיצד הם עשויים לבוא לידי ביטוי בעתירות הרגישות הבאות?

פערי העמדות

הייעוץ המשפטי של הכנסת מחויב על פי חוק להגן בבג"ץ על תוקפו של חוק. לכן, הייעוץ המשפטי של הכנסת מעולם לא טען שיש לבטל חוק. בשל כך, יש שוני בין הייעוץ המשפטי של הכנסת לזה של הממשלה, שיכול להסביר, לפחות חלקית, את הפערים בתקופה האחרונה. 

במסגרת העתירות נגד "חוק טבריה", התנגדו בייעוץ המשפטי של הכנסת לביטול החוק. לצד זאת, הם לא הביעו עמדה ביחס לאפשרות לפרש את החוק כך שייכנס לתוקף רק מהבחירות הבאות. הם ציינו כי האפשרות הזו עדיפה על פני ביטול החוק. בסופו של דבר בג"ץ בחר לפרש את החוק כך שהוא יחול מהכנסת הבאה.

בעניין חוק הנבצרות התגלה פער משמעותי בין הייעוץ המשפטי לכנסת ולממשלה. בכנסת התנגדו לקבלת העתירות, אף שבמהלך הדיונים בכנסת הציגו בייעוץ המשפטי קשיים רבים. לצד זאת, בתשובה לעתירות הם השמיעו דעה דומה ביחס לאפשרות להשתמש בפרשנות. 

היועצת המשפטית לממשלה, לעומת זאת, סברה שיש לבטל את התיקון לחוק היסוד בעניין הנבצרות. בעקבות עמדת היועצת המשפטית לממשלה, הוציאה היועצת המשפטית לכנסת, עו"ד שגית אפיק, תגובה חריגה לבג"ץ וביקשה להגיב על טענותיה של בהרב־מיארה. אפיק הדגישה שמדובר בעמדה חסרת־תקדים התומכת בביטול תיקון לחוק יסוד, וכתבה כי עמדה זו של היועצת המשפטית לממשלה אינה מתיישבת עם טענותיה בתיקים קודמים.

בכיר האשים: "הכנסת תפסה צד"

גורם משפטי האשים את הייעוץ המשפטי לכנסת בכך שלא הציג בפני בג"ץ תמונה מורכבת מספיק ולא נתן משקל לקשיים החוקתיים שעלו מהחוקים השונים. "הייעוץ המשפטי לכנסת לא אמור להיות צל חיוור של פורום קהלת, אגב, גם לא של המכון הישראלי לדמוקרטיה", טען. "ההופעה בשני התיקים האלה לא הייתה במאפיינים שאפיינו עד היום את ההופעות של הייעוץ המשפטי לכנסת כשהוא מייצג את הכנסת בבג"ץ, זה היה עם ארומה ועם אופי שונה".

גורמים בכנסת הגיבו לביקורת בתקיפות: "כל אדם שינתק את הטענות האנונימיות ויבחן את עמדות הכנסת בכתב ובעל פה, יקבל את האמת הברורה, שהיא ייצוג מקצועי לחלוטין. גורמים עלומים במשך תקופה ארוכה מנסים להטיל רפש על הייעוץ המשפטי לכנסת ממניעים אישיים וסגירת חשבונות. אחרי שנים של דחייה מכל גורם עיתונאי רציני, הם מצאו תירוצים שקריים להתלבש עליהם במסגרת הסערות הפוליטיות. עצוב שגורמים אלה, המכונים 'גורמים משפטיים בכירים', מסתתרים מאחורי חזות אנונימית, ומעלים טענות שקריות הגובלות בדיבה לשמה".

גורם משפטי ששוחח עם N12 טען שאומנם הייעוץ המשפטי לכנסת מחויב להגן על תוקפו של חוק, אך בעבר ה"מוזיקה" הייתה שונה. כלומר, התמונה הבעייתית בחקיקה השתקפה מעמדת הכנסת בעתירות. "מייצוג ממלכתי, זה הפך להיות ייצוג שתופס צד בצורה יותר ברורה באירוע, במקרה הזה הצד של הקואליציה", הוא ציין. "חל פה איזשהו שינוי בארומה, בווליום, במסר ובשדר שלא הביעו את המורכבות, את הדילמות ואת הקשיים שיש בכל אחת מהחקיקות האלה. הם אמרו: 'הכל סבבה'. בשורה התחתונה הייעוץ המשפטי מחויב להגן, אבל השאלה היא מה 'המוזיקה' שלו".

הגורם המשפטי הוסיף כי בעבר באה לידי ביטוי גישה זהירה יותר, על ידי עו"ד גור בליי שמכהן כיום כיועץ המשפטי של ועדת החוקה, וכן על ידי עורכות הדין אביטל סומפולינסקי (כיום המשנה ליועצת המשפטית לממשלה) וענת גולדשטיין (שייצגה את הכנסת לתקופה קצרה ועזבה לאחרונה). "הם הופיעו לגמרי אחרת ממנו (מעו"ד יצחק ברט שייצג את הכנסת העתירות האחרונות)", טען הגורם. "ענת גולדשטיין הבינה לאן העסק הזה הולך ולדעתי היא הקדימה תרופה למכה".

בכנסת תוקפים 

גורמים בכנסת השיבו על טענות הבכיר: "בהתאם לחוק הכנסת, נציגי הכנסת מייצגים את הכנסת ולא את העותרים. נזכיר שמעולם לא ביקש אף יועץ משפטי של הכנסת לפסול את החוק שעליו הוא מבקש להגן, אבל נשמע שזה מה שמבקשים המכפישים. כנראה שאותם 'משפטנים בכירים' לא קראו את עמדות הכנסת כפי שהוגשו לבית המשפט, כולל כלל הטיעונים לכאן ולכאן באריכות, כאשר עמדות הכנסת הן גם אלה שהתקבלו! בניגוד לעמדות העותרים ועמדות הייעוץ המשפטי לממשלה שנדחו!"

עוד טענו בכנסת: "מצער שדווקא אלה שמדברים גבוהה על שלטון החוק ועל שומרי הסף, תוקפים ומכפישים כגורמים אנונימיים יועצת משפטית שממלאת את תפקידה מתוך יושרה מקצועית. ייתכן שהדבר נעשה על מנת להחזיר את הייעוץ המשפטי לכנסת לתקופות עבר בהן הוא יישר קו עם עמדות הייעוץ המשפטי לממשלה. אך אין זו דרכה של עו"ד אפיק שפעלה מאז ומתמיד בעצמאות ובענייניות".   

לקראת הסבירות

ייתכן שהדיונים בנושא טבריה והנבצרות הם רק הקדימון למה שיהיה ב"בג"ץ הסבירות". טרם הוגשו התגובות מטעם הכנסת ומטעם היועצת המשפטית לממשלה, ולכן לא ברור אם גם בנושא הזה יתגלו פערים. 

"השאלה היא איך זה יוצג בפני בית המשפט, האם הדגש יהיה כמו בנבצרות ובטבריה, ש'הכל טוב'", אמר הגורם המשפטי, "או שאולי הייעוץ יחזור לדפוסים שהיו מקובלים, שייקבע שאפשר למצוא פתרונות אחרים מבלי לבטל את חקיקת הכנסת. זו נימה אחרת, שמכירה במורכבויות ובקשיים".  

על הטענות באשר לדיון בבג"ץ טבריה, בו הגנו על החוק, אמרו גורמים בכנסת: "זו בדיחה עצובה, שחושפת שהמניעים האמיתיים של טועני הטענות הם הכפשת הייעוץ המשפטי לכנסת. כתבות רבות חשפו בזמן אמת את התנגדות הייעוץ המשפטי לחקיקה החוק, שהובאה בנחרצות בדיוני הכנסת". על חוק הנצברות ציינו: "ההאשמות שהוטחו בעו"ד יצחק ברט מלמדות על אומריהן יותר מאשר עליו, שכן עמדתו שהוצגה בכישרון רב בפני בית המשפט העליון היא זו שהתקבלה, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה שנדחתה".

התגובה החריגה של היועמ"שית לכנסת

המתיחות בין הייעוץ המשפטי לכנסת ולייעוץ המשפטי לממשלה הגיעה לשיא כאשר ביקשה באופן חריג היועצת המשפטית לכנסת להגיב על עמדת היועצת המשפטית לממשלה בעניין חוק הנבצרות. היא ציינה שזו עמדה חסרת־תקדים בשל הדרישה לבטל חוק יסוד ואף הוסיפה שזו אינה תואמת לעמדות קודמות של הייעוץ המשפטי לממשלה.

"גורמים מקצועיים יגידו לך בלי קשר לעמדה, שזו הודעה חריגה וגם תמוהה ברמה הטקטית", טען הגורם המשפטי. "אתה לא מלביש על בקשה טכנית אמירות קשות יחסית בפולניות המשפטית המדוברת, המשקפות עימות חזיתי בין היועצות המשפטיות. זה היה צעד מוזר שאני לא מבין מה הוביל אליו. אם זה היה חוסר הבנה או לחץ מלמעלה, אני לא יודע אבל זה בכל מקרה חריג ומוזר. לא נתקלתי בדבר כזה, זה משהו שלא היה בעבר".

בכנסת, לעומת זאת, טענו בתגובה: "בבקשה עצמה נכתב כי מדובר בהודעה חריגה הנדרשת לנוכח הבקשה התקדימית של הייעוץ המשפטי לממשלה לפסול חוק יסוד. כידוע, עמדתה של היועצת המשפטית לכנסת התקבלה על ידי בית המשפט והצו על־תנאי שיצא אינו מתייחס עוד לפסילת החוק, כך שלא ברור על מה הגורמים האלמונים קובלים בדיוק".