הממשלה ה-37 בראשות בנימין נתניהו, שמספר הנרצחים והנפגעים באירועי אלימות בחברה הערבית בתקופתה גבוה ביותר, נקטה בימים ובשבועות האחרונים כמה צעדים שהכעיסו את הציבור הערבי ואת נבחריו. מניעת תקצוב על סך מאות מיליונים לרשויות המקומיות הערביות, הפסקת הבחינות המקצועיות בשפה הערבית, אי תמרוץ ערביי מזרח ירושלים להשכלה גבוהה בעיר ואפשרות דחייה או ביטול של בחירות ברשויות המקומיות הערביות, אלה רק חלק מהצעדים ששרים בממשלה הציעו לקדם לאחרונה נגד החברה הערבית בישראל. יחד עם זאת, חלק מהצעדים הללו נבלמו בשל ביקורת ציבורית גדולה.
גם בתחומי התחבורה והתשתיות זוהתה פגיעה בחברה הערבית. בשנת 2018 ממשלת נתניהו התחילה להכין תוכנית אסטרטגית לפיתוח הכבישים בחברה הערבית (תוכנית נתיבי איילון). מטרת התוכנית - פיתוח הצירים המרכזיים ביישובים, פיתוח תשתיות לתחבורה ציבורית, טיפול בתשתיות התת-קרקעיות ועוד.
התוכנית הייתה צריכה להיות מתוקצבת ב-2 מיליארד שקלים בשנת 2023 ובעוד 2 מיליארד בשנת 2024, אך "זכתה" לתקציב של 0.5 מיליארד בלבד בכל שנה. מכאן עשרות פרויקטים מתוכננים נפגעו. לפי עמדת גורמי המקצוע מדובר בפרויקטים עם תשואה טובה ביותר שיכולים להביא לשיפור חיי התושבים, להזרמת התנועה ולהגעה מהירה למקומות עבודה ולמוסדות ההשכלה הגבוהה.
תקציב נוסף שנלקח מהציבור הערבי, אמור היה להינתן לו ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שמקצה מדי שנה מאות מיליוני שקלים לרשויות במדינת ישראל לפיתוח פרויקטים כלכליים, חינוכיים, תרבותיים ועוד. האוכלוסייה הערבית בנגב ובגליל מונה כ-40% מהאוכלוסייה באזורים הללו, והמשרד מחויב בהחלטה 550 להקצות 30% מתקציבו לטובת הרשויות הערביות.
בשנה שעברה התקציב הוקצה לטובת מלגות, פיתוח אזורי תעסוקה, פרויקטים כלכליים ועוד, והיו קולות קוראים ייעודים לחברה הערבית, אולם השנה המשרד בחר שלא לשתף פעולה, לא להוציא קולות קוראים ייעודיים, ולא נתן לרשויות הערביות את חלקן.
במשרד להגנת הסביבה שהתחייב במסגרת תוכנית החומש להקצות 550 מיליון שקלים לטובת פינוי אשפה, פסולת, חינוך סביבתי והקמת מערכים כאלה, היה ניסיון של השרה להגנת הסביבה להסיט תקציבים עבור החרדים. השרה סילמן חתמה על סיכום תקציבי עם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להסטת 100 מיליון שקלים לטובת החברה החרדית, ניסיון שלא מומש בשל לחץ של הח"כים הערבים על הח"כים החרדים.
צעד נוסף שנקטה הממשלה עוסק בתחום התרבות. משרד התרבות התחייב להקים 7 עוגני תרבות בחברה הערבית (סינמטק, תיאטרון, גלריה, מרכז מוזיקה). המכרזים הללו פורסמו בשנה שעברה והוגשו הצעות, אך הם מעוכבים בשל אי העברת תקציב ממשרד האוצר.
בתחום החינוך הממשלה קבעה בהחלטה 550 כי בנושא בינוי כיתות הלימוד יוקצה 25% מתקציב הבינוי לחברה הערבית, כלומר 900 כיתות בשנה. בשנת 2023 המשרד תקצב רק 150 כיתות ויש עוד מאות כיתות בחברה הערבית זמינות ומוכנות לתקצוב שהמשרד מעכב את תקצובם.
חה"כ עאידה תומא-סלימאן מחד"ש-תע"ל שוחחה עם N12 השבוע ותקפה את הפגיעה של הממשלה באזרחים הערבים. על ההחלטה של השר בצלאל סמוטריץ' לעכב את התקציבים לרשויות המקומיות בחברה הערבית (החלטה שבלשכת רה"מ התנערו ממנה וטענו כי הכספים יועברו לאחר בדיקה ופיקוח שהם יגיעו ליעדם הראוי - אזרחי ישראל הערבים), אמרה: "הממשלה מתכוונת להכות באוכלוסייה הערבית. זה לא עניין של כן סמוטריץ' או לא סמוטריץ'. אחרי שהוא רצה לעכב את 200 מיליון השקלים לרשויות המקומיות, נתניהו יצא לתקשורת ואמר שהכסף יועבר, כשיראו שהוא עובר לידיים הנכונות ולא לארגוני הפשיעה".
"אחרי שבוע פורסם על קשר בין משפחת אבו לטיף והשתלטות על מכרזים של משרד הביטחון, לא שמעתי שסמוטריץ' בודק את המכרזים של משרד הביטחון ומונע מהם כסף בגלל ארגוני הפשיעה. במקום לחזק את ראשי הרשויות המקומיות שבעצמם עומדים מול ארגוני הפשע ומתמודדים עם האיומים שלהם, במקום לחזק את ראשי הרשויות ובמקום לעזור להם ולהכות בארגוני הפשיעה - באים להכות באוכלוסייה עצמה ולנשל אותם מהתקציבים".
"התקציבים האלה לא מגיעים לרבע ממה שהמדינה צריכה כדי לסגור את הפערים שקיימים כתוצר מאפליה רבת-שנים", הוסיפה חה"כ תומא-סלימאן. "סמוטריץ' ראה הזדמנות פז במצוקה ובמצב הקטסטרופלי שהמדינה אחראית להם, שארגוני הפשיעה משתוללים באוכלוסייה שלנו. מי שצריך להיאבק בארגוני הפשיעה אלה הרשויות במדינה והם לא עושים את זה. אחר כך באים לקורבנות ורוצים שהם ישלמו מחיר נוסף חוץ ממחיר הדמים שהם כבר משלמים. בעיניי זו כבר מדיניות, לא רשלנות. זה לא שהם לא יודעים מה הם עושים. זו כבר לא רשלנות אלא מדיניות מפוקחת, הם יודעים מה הם עושים. משאירים את הפשיעה משתוללת, האוכלוסייה מהגרת או שהמנהיגים שלה מתמוטטים, והיא נשארת מבוהלת ומחפשת מי שיגן עליה, הדרך סלולה שנהיה עם ראש מורכן".
נציין כי בעניין התקציבים, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד ירושלים ומסורת הודיעו במשותף בתחילת השבוע שעבר כי אושרה בממשלה תוכנית החומש לפיתוח מזרח ירושלים על סך כ-3.2 מיליארד שקלים. רה"מ בנימין נתניהו בירך על ההחלטה, ומסר כי היא "כוללת פיתוח מאסיבי של תשתיות, רפורמה במערכת הבריאות, רפורמה במערכת הרווחה, הגברת הביטחון האישי, הגדלת התעסוקה, והעלאת זכאי תעודות הבגרות".
לפי משרד ירושלים ומורשת, בתוך עיקרי ההחלטה שאושרה, "יוגדל מספר ואחוז הלומדים בתוכנית הלימודים הישראלית ותוכניות ההכנה לאקדמיה הישראלית, כך שיובילו להשתלבות באקדמיה הישראלית ובעולם התעסוקה האיכותית, וזאת באמצעות מתן תמריצים פיזיים ופדגוגיים".
בנוסף, השר סמוטריץ' הסכים כי 200 מיליוני השקלים שהוקפאו, יועברו לרשויות הערביות. סמוטריץ' הצהיר לפני פחות משלושה חודשים שהכספים לא יעברו, אך נפגש אמש (ראשון) עם 13 ראשי רשויות ערביות, עם ראש השב"כ ועם שר הפנים ושם הוחלט כי התקציבים יינתנו בתוך שבועות, בתנאי שייקבעו מנגנוני פיקוח על הכספים. בין השאר הוחלט ששר האוצר יעביר את התקציב שבמחלוקת למשרד הפנים שיקבע מנגנון בקרה לחלוקת הכספים. הכסף יתקבל במשרד הפנים בתוך שבועיים, ושם יוודאו שהוא מגיע ליעדיו - ולא זולג למימון ארגוני פשיעה.
חה"כ תומא-סלימאן התייחסה להצעה שעלתה לבטל את הבחינות המקצועיות בשפה הערבית, ואמרה כי פנתה ללשכתו של השר יואב בן-צור מש"ס, ושם השיבו שההצעה תבוטל והבחינות יתקיימו גם בשפה הערבית. על ההצעה לדחות או לבטל את הבחירות ברשויות המקומיות בחברה הערבית, הצעה שעלתה על רקע האלימות הגואה, טענה תומא-סלימאן כי "זה לא מקובל".
לדבריה של הח"כית מחד"ש-תע"ל, "במדינה מתוקנת היו נכנסים במאיימים והיו נאבקים בארגוני הפשיעה ולא מנשלים את האזרחים מזכותם לבחור את הנציגים שלהם. מה זה אומר לדחות את הבחירות, ואז מה יהיה? ראשי הרשויות ימשיכו לכהן או שיביאו ועדות קרואות? רוצים להחזיר אותנו לימים של המוכתרים? אני רואה שארגוני הפשיעה עושים עבודה ומשרתים את המטרות של סמוטריץ' ובן גביר".
שאלנו את חה"כ מחד"ש-תע"ל מה לדעתה הפתרון לאלימות, ואם יש לדעתה צורך לערב את השב"כ, והיא השיבה: "השב"כ לא נמצא בתוך האוכלוסייה הערבית? הם מחפשים עכשיו אישור שלנו? רוצים שנתחנן שיכניסו את השב"כ? השב"כ נמצא. איך המשטרה הצליחה למצוא את הרוצח מאבו סנאן? אני מברכת על זה שתפסו אותו, אני רוצה שזה יקרה בכל מקרי הרצח. איך תפסו את הרוצח של מאבטח ראש עיריית טייבה? למה מפוענחים רק 8% מהרציחות? כשהם רוצים, הם מכניסים את השב"כ בלי האישור שלי. אם היו מרגישים או חושדים שהנשק בכפרים הערבים נאגר כדי לתכנן, חס וחלילה, פעולה רצחנית נגד יהודים, או פעולה על רקע לאומי או כדי לפגוע בביטחון המדינה, היו מחכים לאישור שלי כדי להתערב? אני אפילו לא מוכנה לענות על זה".
חה"כ תומא-סלימאן התייחסה גם לצעד של הממשלה שנוגע להקפאת התמריצים לאוכלוסייה הערבית במזרח ירושלים ללמוד במוסדות האקדמיים הישראליים כמו האוניברסיטה העברית: "אני חושבת שיש אחריות אפילו למדינה שכובשת עם אחר, לתת את השירותים לתושבים שתחתיה. מגיע לאנשי ירושלים המזרחית לקבל גם תקציבים ושירותים כל עוד הם באחריות מדינת ישראל, אבל לצערי סמוטריץ' ואחרים לא מראים שום רצון לספק לתושבים הפלסטינים אפילו את הזכויות המינימליות".
לדבריה של הח"כית מחד"ש, האחריות למצב כולו היא של רה"מ נתניהו. "זה נכון שיש שרים, אבל יש ראש ממשלה. בדיוק כמו שהאחריות היא של בן גביר, ובעיניי נתניהו הותיר את דמנו בידיים של בן גביר, והשאיר את זכויותינו בידיים של סמוטריץ', לראש הממשלה אחריות כפולה. נתניהו מינה את השרים כי הוא רה"מ ומי שמוביל את המדיניות. אז או זה, או שייצא לציבור ויאמר שהוא לא שולט, לא בממשלה ולא במדיניות שלה ולא בכלום, ואז נבין".
חה"כ אחמד טיבי מחד"ש-תע"ל התייחס גם הוא לצעדים האחרונים של הממשלה, ומסר ל-N12: "גזענות וחוקים גזעניים היו כמעט בכל ממשלה במידה ובכמות משתנה. בממשלה הזאת מחוקקים חוקים ומקבלים החלטות גזעניות מעל המקפצה. ההחלטות לעצור תקציבים לרשויות הערביות ולסטודנטים בירושלים המזרחית הן החלטות גזעניות נגד ערבים וענישה קולקטיבית. ההצעות של בן גביר להתערבות של השב"כ ולמעצרים מנהליים, הן כדי להשוות בין פלסטינים משני עברי הקו הירוק, אזרחי מדינת ישראל הערבים ותושבי השטחים הכבושים".
"בן גביר רואה בהם איום, וב'איום' מטפלים באמצעות השב"כ ומעצרים מנהליים", הוסיף חה"כ טיבי. הח"כ מחד"ש-תע"ל התייחס גם להחלטה של משרד העבודה בראשות השר יואב בן-צור מש"ס להפסיק את הבחינות המקצועיות בשפה הערבית (החלטה שכאמור נגנזה). "פניתי לשר מיד אחרי הידיעה שהתפרסמה על ההחלטה להפסיק את הבחינות המקצועיות בשפה הערבית, שהתקבלה בידי פקידה במשרד", אמר טיבי. "בן-צור טיפל בזה מיד, ויהיו בחינות בערבית".
יו"ר תע"ל התייחס לחקיקה האחרונה של הממשלה שנתפסת כאנטי-ערבית: "לצערי, חלק מהחוקים הגזעניים שהממשלה הזו הביאה לכנסת הם או בשיתוף פעולה עם מפלגות מהאופוזיציה, כמו ישראל ביתנו בחוק האונס על רקע לאומני, או בהיעדרות של כמעט כל חברי הכנסת מהאופוזיציה כמו בהרחבת חוק ועדות קבלה. גזענות היא חוט מקשר בין חלקים שונים בקואליציה ובאופוזיציה, והמכנה המשותף הנמוך ביותר שבן גביר עושה לו אאוטינג. העולם רואה, וה-BDS עוקב".
במפלגת המחנה הממלכתי הוסיפו: "הממשלה הנוכחית מפרקת ביסודיות את מרקם החיים העדין במדינת ישראל ופוגעת בחוסנה. שורת ההחלטות שקיבלה, שפוגעות בחברה הערבית, בולטות בחוסר הוגנות, נודפות ריח של גזענות ומתנוסס מעליהן דגל שחור. לא ברור מה חמור יותר, העובדה שבראש המערכת עומדת אדם בלי יכולת לטפל בבעיה או המחשבה שהוא לא רוצה לטפל בה. אם הממשלה הזאת חפצת חיים, היא צריכה לקדם בבהילות מהפכה בחברה הערבית ולהפסיק להתעסק בהפיכה משטרית".
חה"כ אימאן ח'טיב-יאסין מרע"ם האשימה גם היא את הממשלה באי מניעת האלימות בחברה הערבית ואף בשותפות לאלימות. בתגובה על פניית N12, טענה ח'טיב-יאסין: "הממשלה הגזענית-פשיסטית אחראית ושותפה לרציחות בחברה הערבית. הקיפוח הזה יחזור כבומרנג על החברה הישראלית. ראש הממשלה חלש וסחיט, השליטה נמצאת בידי סמוטריץ' ובן גביר - שניים שאוחזים באג'נדה התנחלותית ובשנאת ערבים".
"אנחנו, הערבים, אזרחים וילדים, ויש לנו זכויות. אנחנו רוצים אותן, ואם הממשלה לא תשמור על חיי בנינו, נדע בסופו של דבר לשמור על עצמנו", הוסיפה חה"כ ח'טיב-יאסין שהתייחסה גם להצעה לאפשרות לאחרונה לדחות את הבחירות ברשויות המקומיות בחברה הערבית בעקבות אירועי האלימות הקשים השבוע ולאחרונה.
"ההצעה לאי קיום הבחירות ברשויות המקומיות, בגלל הכישלון של בן גביר למלא את תפקידו ולשמור על נבחרי הציבור ואישי הציבור, היא עוד הצעה הזויה מבית היוצר של סמוטריץ'", טענה הח"כית מרע"ם. בנוסף התייחסה ח'טיב-יאסין להחלטת משרד העבודה להפסיק את הבחינות המקצועיות בשפה הערבית: "עצם העובדה שמעלים הצעה שלא לקיים מבחנים בשפה הערבית בבתי הספר הטכנולוגיים-הערביים - עוד צעד לכיוון ממשלת הגזע הטהור והעליונות היהודית. פשוט אין מילים לתאר".
ג'עפר פרח, מנהל מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים, טען על רקע החלטות הממשלה והצעדים שהיא מקדמת נגד החברה הערבית: "זאת אחת הממשלות הכי גרועות ביחסה לזכויות אדם בכלל ולזכויות החברה הערבית. זה התחילה בהסתה, נמשך בחקיקה שנועדה לאפשר הריסת כפרים שלמים, נמשך בקיצוץ שני שלישים מהתקציבים לתחבורה ותשתיות, לקיצוץ בתוכניות סגירת פערים בחינוך ובריאות, ובהתעלמות מכוונת מארגוני הפשע שמשתוללים".
"הארכת חוק האזרחות והקפאת יישום החוק לייצוג הולם של ערבים בשירות הציבורי הם רק חלק קטן ממה שהממשלה הזאת עושה. היא מאפשרת השתלטות של המאפיה על כל חלקה טובה, בדומה למה שקרה בקולומביה ומקסיקו. יש סכנה שבחודשי הבחירות הם ינסו להבעיר גם את הערים המעורבות כפי שעשו מפלגות הגרעינים התורניים במאי 2021".
במפלגת העבודה הוסיפו: "נתניהו התחיל את הקריירה שלו בהסתה נגד האזרחיות והאזרחים הערבים ולא הפסיק מאז. כל שנותיו בשלטון ההסתה הפכה גם לחקיקה גזענית, אפליה בתכנון ובתקציבים והזנחה פושעת של הפשע שהלך וצמח על הקרקע הזאת. עכשיו, בממשלה הגזענית והכושלת ביותר שהקים, מחמירה האפליה כלפי החברה הערבית ודמם נשפך כמים. זה לא רק צריך, זה יכול להיות אחרת".
"הוכחנו את זה בהשקעות בחברה הערבית שעשתה יו"ר המפלגה מרב מיכאלי כשרת תחבורה ובהצלחתו של חה"כ לשעבר עמר בר-לב כשר לביטחון הפנים להוריד את כמות הרציחות ולהתחיל את המאבק הרציני בפשיעה. מפלגת העבודה היא היחידה שרואה באמת את החברה הערבית כחלק ממדינת ישראל ומחויבת לשוויון מלא, ברוח מגילת העצמאות. דמוקרטיה היא לכולן ולכולם. אין דמוקרטיה בלי שוויון. ואין דמוקרטיה עם הממשלה הזאת".
חה"כ ווליד טאהא מרע"ם טען בתגובה על פניית N12 כי רה"מ הוא שאחראי ל"דם שנשפך" בחברה הערבית: "בנימין נתניהו כראש ממשלה נושא באחריות ישירה לדם שנשפך בחברה הערבית! הוא ושרים בכירים בממשלתו עושים צעדים מעשיים וממשיים, ומובילים מדיניות להחמרת המצוקה ולהעמקת הכאוס בחברה הערבית".
"תחת ממשלת סמוטריץ', בן גביר ונתניהו, מדינת ישראל לא רק שאיננה מושלת בחברה הערבית, היא אף לא קיימת כלל ועיקר", הוסיף חה"כ טאהא. "הממשלה הפקידה את חייהם של האזרחים הערבים בידיהם של ארגוני הפשיעה ונעלמה לגמרי. ארגוני הפשיעה לא סופרים את הממשלה ואת המדינה!"
טאהא התייחס גם לסוגיית מניעת התקציבים מיישובים ערביים ולביטול התמריצים לתושבי מזרח ירושלים ללמוד באוניברסיטאות בישראל: "מניעת תקציבים גורמת ליצירת כאוס ולקיבוע סטטוס של תלות מוחלטת של הרשויות במשרדי הממשלה. בירושלים המזרחית שנמצאת תחת כיבוש, המדיניות של סמוטריץ' דווקא מפריכה את הטענה שלו עצמו שירושלים היא עיר מאוחדת, ומוכיחה מחדש שירושלים המזרחית היא אדמה פלסטינית כבושה ובירתה של המדינה הפלסטינית".
חה"כ עופר כסיף מחד"ש-תע"ל הוסיף: "ממשלת נתניהו-בן גביר-סמוטריץ' פועלת ברוח הכהניזם למתקפה בכל החזיתות נגד הציבור הערבי, בשיתוף פעולה הדוק עם ארגוני הפשיעה. להתרת הדם נגד העם הפלסטיני, לאיסור על הנפת דגלו ושימוש בשפתו הערבית ולחוקי האפליה כלפי החברה הערבית יעד משותף - חיסול הנהגתה ונציגיה (ועדת המעקב העליונה, נבחרי הציבור בכנסת וברשויות המקומיות), הטבעתה בעוני, מחסור, פשע ופיגור חברתי עד כדי ריסוקה המוחלט על מנת לכונן משטר עליונות יהודית, טהור גזע על-מלא, בישראל ובשטחים הכבושים. זו לא טעות, זאת מדיניות!"
על רקע הפרסום על ביטול הבחינות המקצועיות בשפה הערבית, במשרד העבודה פרסמו הבהרה כי "הבחינות בקורסי החשמל שהתקיימו עד כה בשפה העברית והערבית יימשכו כסדרן". במכתב ששלח שר העבודה יואב בן-צור לחה"כ אחמד טיבי, כתב השר כי ההחלטה מבוטלת.
"לאחר עבודת מטה יסודית בתוך בחינה מעמיקה של הנתונים שהוצגו לפניי מגורמי המקצוע במשרד, מצאתי לנכון להכריע כי על אף שנמוך מספר התלמידים בהכשרות המקצועיות במשרד העבודה, שמבקשים להיבחן בשפה הערבית במבחני מקצועות החשמל, החלטתי היא שהמבחנים בשפה הערבית יימשכו כרגיל ללא כל שינוי".
"משרד העבודה בראשותי חרט על דגלו מדיניות של שילוב כלל האוכלוסיות בשוק התעסוקה בדגש על שילובם של האוכלוסיות המוחלשות ללא הבדל דת או גזע".
מלשכת שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' נמסר בתגובה: "השר סמוטריץ' רואה חשיבות עליונה במלחמה נגד הפרוטקשן ווידוא כי כספי המדינה יגיעו ליעדם למען האזרחים. כמו כן, בניגוד למה שכתבתם, רק בשבוע שעבר אישרנו תוכנית חומש למזרח ירושלים של 3.2 מיליארד שקלים, כמו גם תוכנית חומש לחברה הערבית. לא נירתע מכתבות מגמתיות ושקריות ונמשיך לעבוד למען אזרחי ישראל כולם".
מלשכת שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק וסרלאוף נמסר: "שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, לא ישתף פעולה בהעברת התקציבים דרך המנגנון שהוקם כאתנן לתנועה האסלמית, ונשלט בידי מקורבי מנסור עבאס, שתכליתו שליטת גורמים איסלאמיים קיצוניים בתקציבי עתק. בשביל זה עוצמה יהודית נבחרה לכנסת ויושבת בממשלה".
"המשרד יעביר תקציבים בסך מיליוני שקלים להשקעה בחברה הערבית והבדואית על פי המדיניות של השר ובהתאם להמלצת גורמי המקצוע, וזאת במסגרת מגוון קולות קוראים ובכללם: מלגות לסטודנטים, הקמת מבני ציבור, חוגי שחייה, מרכזי צעירים ומימון של מומחים למיצוי משאבים ממשלתיים, וכל זאת בתנאי שהכספים יגיעו ליעדם ולא יממנו את התנועה האסלמית של מנסור עבאס והאחים המוסלמים".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה יצר את תוכנית התקאדום הסביבתי בחברה הערבית במטרה להשיג תוצאות בארבעה תחומים: טיפול בפסולת, היערכות למשבר האקלים, אכיפה אפקטיבית ובניית יכולות ברשויות החברה הערבית. תוכנית זו יצאה לפועל דרך תוכנית החומש, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי. בימים אלה מכין המשרד להגנת הסביבה תוכנית לחברה החרדית, הסובלת אף היא מבעיות סביבתיות חמורות".
"המשרד סיכם עם משרד האוצר אפשרות להסטת תקציבים מהתוכנית לחברה הערבית בהתאם לצורך ולקצב הביצוע. ואולם, אין הכרח כי ייגרע תקציב מהרשויות שיבצעו כנדרש, ולא בוצעה כל הסטה בתקציבים - מתוך ראייה כי התקציב שתוכנן אכן נדרש, ונבנו תוכניות של המשרד לכך. המשרד יבחן את מקורותיו התקציביים לביצוע שתי התוכניות ולהגיע לציבור רחב ככל היותר".
"באשר לסכומים – מתוך כ-550 מיליון שקל שהוקצו לתוכנית התאקדום הסביבתי של המשרד להגנת הסביבה, עד כה נוצלו כ-295 מיליון שקל, מהם כ-245 מיליון שקל מקרן הניקיון. מדובר באומדנים של קולות קוראים שנשפטו ואושרו בוועדת תמיכות ונשלחו התחייבויות לרשויות או לאשכולות/איגוד ערים עבור החברה הערבית וקולות קוראים שטרם נשפטו או התקבלו בקשות לתמיכה. מתקציב האוצר לתוכנית התאקדום הסביבתי של שנת 2023, העומד על 50 מיליון שקל, יפעל המשרד לתמוך בין היתר, בהגברת האכיפה, קידום בנייה ירוקה והסברה ממוקדת לחברה הערבית".
ממשרד התרבות והספורט נמסר: "המשרד מוביל את תוכנית החומש לפיתוח וצמיחה של התרבות והאומנות הערבית, המשרד מקים עוגנים ותשתיות של תרבות. התכנית כוללת מכרזים להקמת סינמטק, בית ספר למשחק, גלריות, בתי יצירה מוסיקאלית, מוזיאון תרבות ערבית ותיאטרון רפרטוארי. מטרתה של התוכנית לצמצם פערים בחברה הערבית בתחומי התרבות והאומנות. כלל המכרזים בעניין זה פורסמו בסוף שנת 2022 ובתחילת 2023, למכרזים ניגשו כמה מציעים הכוללים רשויות מקומיות ועמותות מהחברה הערבית. כחלק מהתוכנית, התיאטרון הרפרטוארי הראשון! הוקם ופועל באום אל-פחם וכבר הופקו כמה הצגות והרצות".
"המשרד ממשיך לפעול בהתאם לתהליכים השונים כגון: בדיקת הצעות לפי שלבי הבדיקה בהתאם לכללי המכרזים, כפוף להעברת תקציב וכפוף לעמידה בתנאי המכרזים, ולאחר סיום שלבי הבדיקה המשרד יכריז על זוכים כמקובל. מיד עם העברת המשך התקציב ממשרד האוצר, העשייה הברוכה והחשובה למגזר הערבי תימשך, שכן, המשרד רואה בתוכנית חשיבות רבה לפיתוחה ולצמיחתה של התרבות בחברה הערבית בישראל".
ממשרד החינוך נמסר: "בוועדת התקצוב שהתקיימה בסוף חודש פברואר 2023 כל הכיתות שהיו זמינות לתקצוב במגזר הלא יהודי בהתאם להחלטה 550, תוקצבו. סך הכול 150 כיתות, ב-2022 סך הכול 520 כיתות.
מאז חודש פברואר הבשילו עוד פרויקטים ואלה יתוקצבו לאחר קבלת תקציב ממשרד האוצר".
מלשכת רה"מ בנימין נתניהו, מהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, משר הפנים משה ארבל וממשרד התחבורה לא נמסרה תגובה.