לראשונה אי-פעם, 15 שופטי בית המשפט העליון ידונו יחד בתיק אחד. לא היה כדבר הזה, אפילו לא בעתירות הרגישות ביותר שנידונו בשנים האחרונות. זה המסר שמשדרת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות – וזה לוח הזמנים הצפוי.

ההרכב חסר התקדים מלמד בראש ובראשונה על החשיבות שרואה נשיאת בית המשפט העליון בעתירות הללו. במהלך הזה מעבירה חיות מסר שמדובר ברגע גורלי. נוסף על כך, חיות משדרת שהיא לא בוחרת סלקטיבית ומשאירה בחוץ חלק משופטי בית המשפט העליון החדשים, או כאלה שנחשבים "שמרנים" יותר.

סיקור שוטף ב-N12

לא רק ביטול: המסלולים האפשריים של השופטים

נשיאת העליון הציבה עצמה בראש ההרכב שידון בעתירות ב-12.9, חרף העובדה שהיא פורשת כחודש לאחר הדיון. הכרעה בעתירות כל כך רגישות נמשכת לעיתים זמן רב. אולם, שופט יכול לכתוב פסקי דין עד שלושה חודשים לאחר סוף כהונתו, ולכן אם לא יהיה שינוי בהרכב - פסק הדין יפורסם עד חודש ינואר.

בפני שופטי בג"ץ יש אפשרויות רבות, וקשה יהיה לחזות איזו תתממש בעתירות כה מורכבות ובהרכב כה רחב. נתניהו בינתיים מסרב להתחייב שיציית לפסק הדין, ומשווה בין ציות לפסקי דין לבין התערבות בית המשפט בחוקי יסוד.

עם זה, ביטול החוק אינו האופציה היחידה של השופטים. ייתכן שהם יעדיפו מסלול "רך" יותר כמו פרשנות, הרחבת השימוש בעילות אחרות מלבד סבירות, החזרת החוק לדיונים בכנסת או המתנה עד שהעתירה תהיה "בשלה" להכרעה, כלומר כשהממשלה תבצע מהלכים ספציפיים שעילת הסבירות נדרשת לצורך ההכרעה בנוגע לאותם מהלכים.

מקרה העבר של חוק יסוד הלאום: מה קבע כל שופט אז – והאם זה מרמז על פסק הדין הבא?

העמדות של חלק מהשופטים בסוגיות הללו באו לידי ביטוי בעבר, בעיקר בעתירות נגד חוק יסוד: הלאום. גם אם שופט חושב שבסמכות הכנסת לבטל חוק יסוד היא מוגבלת, אין זה אומר שהוא יחשוב שצריך ליישם את האפשרות הזאת בנוגע לעילת הסבירות. עם זה, ניתן ללמוד מאמירות העבר של השופטים על גישתם באופן כללי. אלה כל שופטי בית המשפט העליון - ומה שאתם צריכים לדעת עליהם בהקשר הזה מתקדימי העבר.

נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות

הנשיאה חיות הובילה בשנים האחרונות את פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו בנוגע להתערבות שיפוטית בחוקי יסוד. בבג"ץ "חוק הלאום" היא כתבה את פסק הדין המרכזי ודחתה את העתירות, אבל ציינה שייתכן שיהיו תרחישים קיצוניים שסמכות הכנסת לאשר חוקי יסוד תוגבל. לדברי חיות, מדובר במקרים שיש בהם שלילה של המאפיינים של מדינת ישראל כיהודית או דמוקרטית.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון עוזי פוגלמן

הצטרף לעמדת הנשיאה חיות.

השופט יצחק עמית

הצטרף לעמדת הנשיאה חיות.

השופט נעם סולברג

הסתייג מהאפשרות להתערב בחוקי יסוד. הקואליציה השתמשה בשמו וטענה שהחוק הוא מתווה סולברג, אך הוא בתגובה הבהיר שלא התכוון לשנות את עילת הסבירות בחקיקה אלא בפסיקה.

השופטת דפנה ברק-ארז

הצטרפה לעמדת הנשיאה חיות.

השופטת ענת ברון

הצטרפה לעמדת הנשיאה חיות.

השופט דוד מינץ

הסתייג מהאפשרות להתערב בחוקי יסוד.

השופט יוסף אלרון

לא ישב בעתירות נגד חוק הלאום. בהזדמנות אחרת הסתייג מהתערבות בתיקון לחוק יסוד, אף שהיה מדובר אז בהקשר שונה מאוד מחוק הסבירות.

השופטת יעל וילנר

לא ישבה בעתירות נגד חוק הלאום, ולא מצאנו אמירה ברורה שלה בנוגע להתערבות בחוקי יסוד.

השופט עופר גרוסקופף

לא ישב בעתירות נגד חוק הלאום. דן בעתירה שדרשה לבטל חוק יסוד ודחה אותה על הסף במקרה הספציפי שנידון. באותה הזדמנות איזכר את הגישה של חיות, אך לא הביע עמדה נחרצת בעניין.

השופט אלכס שטיין

לא ישב בעתירות נגד חוק הלאום, אך נחשב לשופט שמרן.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ

מונתה לאחרונה, בעיקר בהובלתו של שר המשפטים דאז גדעון סער. מכהנת זמן קצר בבית המשפט העליון ולכן אין התייחסות שלה בפסיקה לאפשרות להתערב בחוקי יסוד.

השופט ח'אלד כבוב

מונה לאחרונה בתמיכת הנשיאה חיות ויתר השופטים, לצד שר המשפטים לשעבר סער, ח"כ אפרת רייטן ונציגי לשכת עורכי הדין. מכהן זמן קצר בבית המשפט העליון ולכן אין התייחסות שלו בפסיקה לאפשרות להתערב בחוקי יסוד.

השופט יחיאל כשר

מונה לאחרונה, בעיקר בהובלת הנציגים של לשכת עורכי הדין. מכהן זמן קצר בבית המשפט העליון, ואף לפני כן שימש עורך דין פרטי ולא כיהן כשופט. לכן אין התייחסות שלו בפסיקה לאפשרות להתערב בחוקי יסוד.

השופטת רות רונן

מונתה לאחרונה, בעיקר בהובלתה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. מכהנת זמן קצר בבית המשפט העליון ולכן אין התייחסות שלה בפסיקה לאפשרות להתערב בחוקי יסוד.

_OBJ