הצעת החוק לביטול עילת הסבירות אושרה היום (שני) סופית בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. לפי ההצעה, בג"ץ לא יוכל להתערב כלל בהחלטות נבחרי הציבור בהתבסס על עילת הסבירות. לאורך השנים בית המשפט פיתח את העילה ופסק בעזרתה נגד הממשלה - החלטות שכמוהן כבר לא יוכל לקבל.
עילת הסבירות עוסקת באיזון הראוי בין השיקולים שהדרג הנבחר והפיקודי שוקלים בבואם לקבל החלטות. בג"ץ התערב בהכרעות כאשר יש חריגה קיצונית ממתחם הסבירות בעיניו. עם זאת, רוב העתירות שהוגשו בהתבסס על העילה – נדחו. העילה היוותה גורם מרסן, שמנע קבלת החלטות מתוך הבנה שהן עלולות להיפסל בבג"ץ. המכון הישראלי לדמוקרטיה איגד פסקי דין בולטים שהשתמשו בעילה שבוטלה.
מנהל תקין
בג"ץ קיבל שורת עתירות שעסקו במינויים של שרים או עובדי מדינה. בין היתר שופטי בית המשפט העליון קבעו בשנות ה-90 כי על ראש הממשלה רבין לפטר את שר הפנים דאז, אריה דרעי, שנגדו הוגש כתב אישום חמור. באותה פסיקה, בג"ץ קבע כי אי העברתו של דרעי מתפקידו נגועה בחוסר סבירות קיצוני. פסק הדין הזה זכה לביקורות, אך ההלכה שנקבעה בו נשמרת עד היום.
בפסיקה אחרת, בית המשפט פסל את החלטת שר הביטחון והרמטכ"ל למנות את תא"ל ניר גלילי לתפקיד בכיר בצה"ל, וזאת בעקבות הודאתו בהתנהגות בלתי הולמת על רקע מיני. בית המשפט ביסס את החלטתו בעיקר על עילת הסבירות והבהיר: "נפל פגם מהותי בהחלטה, עקב אי מתן משקל הולם וראוי לשיקולים הספונים בנושא".
הגבלת כוח הממשלה
בג"ץ דן ופסק בנושאים הקשורים ליכולת הממשלה לקבל החלטות בתקופת ממשלת מעבר – ממשלה שמכהנת בתקופת הבחירות. השופטים קבעו כי חלה על ממשלת מעבר חובה לנהוג באיפוק והוא סלל את הדרך להתערבות בהחלטות במידה שהממשלה לא תנהג בריסון.
במקרה אחר הבהיר בית המשפט כי בנסיבות מסוימות חברי ממשלה לא יוכלו להחזיק מספר תיקים במקביל. בג"ץ קבע כי "הכמות עושה איכות", ויש לבחון את סבירות כהונת השרים שמחזיקים בכמה תיקים עם היקף פעילות נרחב במקביל. עילת הסבירות נותרה העילה היחידה לבחון את העניין בעתיד.
שמירה על החיים – והזכות לכבוד
על רקע האיום הרקטי מרצועת עזה, בג"ץ הורה לשר הביטחון ולשר החינוך למגן את כל כיתות האם בבתי הספר בשדרות וביישובי עוטף עזה בשיטת המיגון המלא. השופטים קבעו כי האיזון שהמדינה ערכה בין הסכנות הנשקפות לתלמידים לבין שיקולים תקציביים חרג משמעותית ממתחם הסבירות.
בשתי החלטות אחרות, בית המשפט אישר שינוי כיתוב על מצבות צבאיות. בג"ץ עסק בהחלטת שר הביטחון שלא לאפשר כיתוב אישי על המצבות, וקבע כי השר לא נתן משקל ראוי לרצון המשפחות לבטא את אבלן. בנוגע לעתירה אחרת בית המשפט קבע כי שר הביטחון נהג בחוסר סבירות כשלא אישר לכלול את המונח "אסון המסוקים" על קברי הנופלים באסון.