היועמ"שית תחת מתקפה בישיבת הממשלה: שרי הממשלה התכנסו הבוקר (ראשון) לישיבה מיוחדת עם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בנושא מדיניות האכיפה בהפגנות. בישיבה הוצגו נתוני המשטרה מתחילת גל המחאה, והשרים הטיחו בגורמי האכיפה וביועמ"שית האשמות קשות. חלקם אף קראו "לפטר אותה ואת פרקליט המדינה".
בתום ישיבה שנמשכה חמש שעות, אישרה הממשלה הצעה שמנחה את היועמ"שית לפרט בכתב תוך שבעה ימים נוסח כתוב של הנחיותיה בעניין חסימות ומדיניות אכיפה ביחס להפגנות מחוץ לבתי נבחרי ציבור, לרבות במקרים שבהם "תינתן חוות דעת של המל"ל בדבר הסיכון הקיים לפעולות של מערכים חיוניים בצבא ובכוחות הביטחון".
לפי הודעת הממשלה, על היועמ"שית לפרסם תוך יומיים הנחיות לטיפול בחסימת נתב"ג ותוך שבוע הנחיות בעניין "חסימת צירים, בדגש על קביעה מפורטת אם ומהי התדירות בה מותר לחסום צירי תנועה ראשיים מבלי שינקטו פעולות אכיפה כנגד מארגני החסימה והחוסמים, מבלי שיבוצעו מעצרים או יוגשו כתבי אישום".
כמו כן, הנחתה הממשלה את היועמ"שית להציג "מהי מדיניות האכיפה ביחס להפגנות ליד בתים של אנשי ונבחרי ציבור והטרדת אישי ציבור או בני משפחותיהם", וכן להציג "מהי מדיניות האכיפה ביחס לקריאות לסרבנות, המרדה והסתה לאי-ציות, ובפרט תופעות של הסתה לסרבנות ביחידות צבאיות".
הממשלה דרשה גם מהיועמ"שית הבהרות "כיצד, במידה שהאכיפה שוויונית, נוצר מצב שבמבחן התוצאה הנתונים מראים על פער עצום בין מספר הפעולות וסוג פעולות האכיפה שננקטו בעבר לבין מה שננקט בחצי השנה האחרונה".
לפי הנתונים, מאז תחילת גל המחאות בוצעו 570 מעצרים והוגשו שישה כתבי אישום. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר תקף: "פשוט בושה, אין אכיפה". שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף אף שיגר לשרים מכתב שבו איים לעתור נגד היועמ"שית לבג"ץ אם לא תספק תשובות. מפכ"ל המשטרה, רנ"צ קובי שבתאי, הבהיר בדיון כי "זו מחאה לא אלימה. הפגיעה בשוטרים אפסית. אין אף שוטר שפונה לקבלת טיפול רפואי".
נתוני המשטרה - והציטוטים מתוך החדר
על פי נתוני המשטרה שהוצגו לשרים, מתחילת גל המחאות נגד המהפכה המשפטית בוצעו 570 מעצרים על הפרת הסדר הציבורי ואי קיום הוראות המשטרה. מכאן מתפתח דיון סוער בין הצדדים:
בן גביר: "כמה כתבי אישום הוגשו?"
יואב תלם, סגן ראש אגף המודיעין והחקירות במשטרה: "6 כתבי אישום מתוך 572 עצורים רק על תקיפות שוטרים".
בן גביר ולוין: "כמה נחקרו בחשד לקשירת קשר לפשע על ארגון התפרעויות?"
יואב תלם: "אף לא אחד".
בן גביר: "פשוט בושה. אין אכיפה".
שרת התחבורה מירי רגב: "נתב"ג הוא לא שטח ציבורי, הוא אזור ביטחוני חשוב עבור מדינת ישראל, לא אקבל בשום פנים באופן פגיעה בשדה ובשגרת התעופה של ישראל ואו מניעת טיסות ואו חסימות כאלה ואחרות. אני מבקשת להפסיק את האכיפה הבררנית, את הפוליטיקה והדעות האישיות יש להשאיר מחוץ לשיקולים. טובת הציבור, חופש התנועה וביטחון המדינה חשובים יותר".
השר במשרד המשפטים דודי אמסלם: "27 שבועות ברצף שאני מתחרפן מהאכיפה הבררנית שלכם".
שרת ההסברה גלית דיסטל-אטבריאן מרימה את הקול: "אכיפה בררנית היא רשע!".
עימות התפתח בין המפכ"ל לשרות דיסטל אטבריאן וסילמן. המפכ"ל אמר כי "יש הנחיות ברורות להפגנות מול בתי ועובדי נבחרי ציבור".
דיסטל-אטבריאן: "תסביר לי למה בנט יותר טוב ממני, היו מולו מגבלות מאוד ברורות".
המפכ"ל: "ההנחיות הן להרחיק עד כמה שניתן ולקבוע כללים לגבי הרעש והדציבלים".
השרה סילמן: "אתה יכול וצריך לאכוף רעש 300 מטר ביום וקילומטר בלילה".
בהרב-מיארה בישיבת הממשלה: "מקווה שאין ציפייה ממערכת אכיפת החוק לעמוד ב"מכסות" של מעצרים או כתבי אישום".
המפכ"ל: "המדיניות שלנו היא לא לאפשר חסימות כבישים".
השר ברקת: "זה לא נכון, לידי הותקף שוטר".
המפכ"ל: "אני לא יודע כמה שוטרים הותקפו".
השר ברקת: "זה לא נכון, לידי הותקף שוטר".
השר אקוניס: "מה קרה לשוטר שקיבל קסדה בראש?".
המפכ"ל: "גם הוא וגם השוטרת שהותקפה בנתב"ג קיבלו טיפול בשטח. אנחנו לא מאפשרים חסימות צירים באופן לא חוקי. זאת החלטת ממשלה ישנה בעקבות ועדת אור. חסימת ציר באופן לא חוקי תגרור תגובה של המשטרה".
"לוין עושה מופע ליועמ"שית", רגב מולה: "צריך לפטר אותה"
השרה רגב הטיחה מול היועמ"שית: "בדיוק בגלל מה שנאמר כאן צריך לפטר אותה".
שר המשפטים יריב לוין דיבר בדיון במשך 10 דקות, שרים שנכחו בדיון: "הוא עושה מופע ליועמ"שית". הדברים נאמרו בזמן הקראת פרוטוקולים של היועמ"ש מתקופת ההתנתקות לגבי חסימות כבישים.
השרה רגב: "אם היועמ"שית תומכת ומאפשרת את הפרת הסדר הציבורי, בניגוד לעמדות העליון והיועמשים בעבר, אז מה תפקידם של נבחרי הציבור? מה תפקיד הממשלה? אם היועמ"שית מחליטה הכל אבל לא מסוגלת לעזור לממשלה לתפקד, אז אולי צריך לפטר אותה".
היועמ"שית: "אני מקווה שהממשלה לא מבקשת שאגיד שצריך אכיפת אגרסיבית יותר לדיכוי המחאה נגדה, שלא על פי שיקול הדעת המקצועי של המפקדים בשטח ושל התביעה. מקווה שאין ציפייה ממערכת אכיפת החוק לעמוד ב"מכסות" של מעצרים או כתבי אישום".
שר המשפטים לוין: "אני חייב להגיד שבהתחלה רציתי לרוץ לרה"מ ולהגיד לו שחייבים לבטל את הדיון, אבל אז נזכרתי במה שגברתי עשתה עד היום תוך ניצול מעמדה". עוד הוא התייחס לחסימות הכבישים ואמר: "היום זה נעשה כדבר שבשגרה. כבישים פשוט נחסמים. נתב"ג נראה שדה קרב! חובתכם להודיע לציבור בכתב, כדי שכולם ידעו: שכל עוד חוסמים את אילון רק פעם בשבוע, וכל עוד זה רק לשלוש שעות, זה בסדר. וכל עוד מותחים קונצטרינות על הכביש רק לשעתיים, זה גם בסדר. שכולם ידעו מעתה והלאה מה מותר להם!".
השר לביטחון לאומי בן גביר שאל בשלב זה כמה כתבי אישום הוגשו ב-2023. פרקליט המדינה איסמן השיב:
"לא הוגשו".
תלם: "לגבי סרבנות, אני לא יכול להתייחס לתיקים ספציפיים".
רה"מ נתניהו: "סליחה, אני אחראי על ביטחון המדינה. כשבאים להסית וגורמים למפכ"ל להזיז שוטרים מפעילות מבצעית או קריאה לסגור יחידות חיוניות בצבא או עידוד סרבנות בצה"ל זה לא בנתונים?".
פרקליט המדינה: "בפסק דין וולפא, אדם הסית מדינה בעד סרבנות וזוכה".
בן גביר: "בימ"ש קבע שאין לוולפא השפעה כי אין לו מעמד, כאן מדובר במי שהיה ראש ממשלה או רמטכ"ל"
איסמן: "כל מקרה דנים לגופו".
ראש הממשלה: "איתמר צודק, זה לא אותו מקרה. מה זה עושה לכוח ההרתעה והשבתה של חיל האוויר. המקרה שלנו פוגע בביטחון המדינה".
השר לוין עלה למתקפה על בהרב מיארה: "ניגוד עניינים כמעט השתכנעתי, אבל נזכרתי שגברתי מונעת תזכיר על הרפורמה. גברתי נשאה נאום נגד מדיניות הממשלה, האם זה לא מעורר קושי של ניגוד עניינים?"
היועמ"שית: "זה סוטה מהכיוון. חוות דעת הן מקצועיות".
השר לוין: "בוודאי, תמיד".
בהרב-מיארה: "והוגשו תוך מסגרת הזמנים שהשר ביקש".
השר לוין: "לא ביקשתי חוות דעת, ביקשתי תזכיר. האם את לא נמצאת בניגוד עניינים? אנחנו מבקשים לקבל מידע והבהרות על מנת לשקף אותם בפני כלל אזרחי ישראל. האם לא היה נכון לא לקחת צד בעניין הזה? איך הדבר הזה נראה? האם זה לא מעורר קושי רב ואי נוחות רבה?"
לוין: "אולי אני טועה, אני תופס את תפקידך כלתת ייעוץ לממשלה. קודם כל. כאשר גברתי כתבה גם את המכתב הזה, גם בישיבת ההכנה שהתקיימה, אני תמה, האם לא היה נכון להסב את תשומת ליבנו שזו לא פעם ראשונה שהתקיים בממשלה דיון כזה? היה דיון כזה בתקופת ההתנתקות. שם קיבלו החלטות, בדיון הזה. אני רוצה להקריא אלו החלטות התקבלו: יוקם במשרד המשפטים צוות שיעסוק בהפרות חוק במסגרת המאבק נגד תוכנית ההתנתקות. בראש היחידה יעמוד משנה ליועמ״ש לתפקידים מיוחדים. שימו לב: הם ייזמו במקרים הראויים חקירות נגד אירועי הסתה לאלימות. על איזה שוויון אתם מדברים? יש מבחן תוצאה. איכשהו יצא שאף אחד לא נעצר. נס כזה קרה. איך אפשר?" שאל השר".
הוא הוסיף: "ולכן אני רוצה בסיום רק לומר דבר אחד - תעשו מה שאתם מבינים. אנחנו מבקשים אותו בכתב. מה כן ומה לא. לשוטרים מותר לדעת. שכל עם ישראל ידע, כי אני אומר לכם בגילוי לב, שהרעיון הזה להפוך את איילון למגרש פרטי, לא רע. אני מבקש לקבל בכתב הנחיות ברורות בכל המישורים האלה".
רגב ליועמשית לגבי מיעוט כתבי האישום נגד המתפרעים: אם היו מכים שוטרים ו/או חוסמים ו/או הורסים עם יד ימין, היו פה מאות כתבי אישום. אבל הם חוסמים, מפריעים ומכים עם יד שמאל, זה כנראה מותר.
לוין: "הרעיון להשתמש באיילון כבמגרש הביתי שלי, נשמע לי לא רע. ואולי נמחה שם על אי השיוון האכיפה".
השר וסרלאוף: "כתבתי ליועמ"שית מכתב מפורט ולא קיבלתי תשובה בהתחלה ואחרי חודשיים קיבלתי נתונים. היא השיבה שהוגשו ארבעה כתבי אישום. מבירור שלי מדובר על שלושה כתבי אישום נגד אנשים שהפריעו למפגינים".
לדבריו, "המפכ"ל אמר שאין לו יכולת לדעת מי המארגנים ואז רועי נוימן אמר בתקשורת שהולכים להחריף את ההתנגדות - אדוני המפכ"ל הנה לך מארגני המחאה.נשיא בית המשפט העליון אמר - חופש הביטוי אינו החופש לעצור את המדינה, יש הנחיות של פרקליטות המדינה והיועמ"ש מ2020 וכאן הם פשוט אומרים - אנחנו אוכפים את זה. בהתנתקות הוגשו 170 כתבי אישום ביום אחד. כל אזרחי ישראל רואים את האכיפה הבררנית, ולכן אני מרים כאן דגל אדום בוהק, זה לא יהיה נעים אם נצטרך לעתור לבג"ץ נגד היועמ"שית של הממשלה שלא עושה את תפקידה כמצופה".
השרה דיסטל-אטבריאן עקצה את בהרב מיארה: כאישה ופמיניסטית אני שמחה שאת מונית ליועצת המשפטית, אני תמיד שמחה שנשים ממונות למשרות בכירות, ועל כך אני מודה לגדעון סער, שכפמיניסט ושומר זכויות נשים מושבע הוא מינה אותך מסיבות אלה בלבד ולא כדי לשלוט בממשלה דרך המינוי הזה.
יש להוסיף, שיו"ר הרכב ועדת המינויים, השופט גרוניס, חשב שאת כמעט לא כשירה מבחינה מקצועית לעסוק בתפקיד, מה שהופך את גדעון סער לפמיניסט אפילו גדול יותר ולא חלילה למי שרתה לשלוט בממשלה דרך מינוי פוליטי".
גם השר אמסלם קרא "לפטר את היועמ"שית ואת פרקליט המדינה". נתניהו השיב לו: "לא מן השפה ולחוץ, אני מבקש להימנע ממסקנות אישיות". אמסלם ענה: "ראש הממשלה, אתה נמצא בניגוד עניינים".
המפכ"ל קובי שבתאי יצא בישיבת הממשלה נגד הניצב המודח, מפקד מחוז תל אביב עמי אשד, ואמר: "המשטרה היא א-פוליטית, גם אם יש ניסיונות לצבוע אותה כמשטרה פוליטית כמו שנעשה ביום רביעי האחרון".
רגב ליועמ"שית: "את מתגאה שלא נפגע שוטר, אבל מתעלמת מהשוטר שחבטו בו עם קסדה ועוד.
וחוץ מזה, איך שוטרים יכולים להיפגע אם אתם מאפשרים לאנרכיסטים הכל?!
רוצים לחסום? חוסמים. רוצים לשרוף? שורפים. אתם פשוט מאפשרים להם לעשות אנרכיה!
אתם פוגעים פגיעה אנושה באמון הציבור כשאתם מפעילים אכיפה בררנית, במקום לאכוף את החוק ולמנוע פגיעה באזרחים! מותר להפגין, זוהי זכות דמוקרטית חשובה מאין כמוה. אבל חסימת כבישים, פגיעה בחופש העיסוק, חופש התנועה, הרס ואנרכיה. זה לא!".
בהרב מיארה אמרה במהלך הדיון כי "אין מחאה אפקטיבית בלי הפרעה לסדר הציבורי". רה"מ השיב לה: "זה משפט מטלטל! את אומרת שמצור על מספרה ממרחק סנטימטרים זה לגיטימי?".
נתניהו: "אכיפה בררנית - פגיעה אנושה בדמוקרטיה"
כשהיועצת המשפטית מולו ולעיני יתר השרים והעיתונאים, אמר רה"מ נתניהו: "הזכות להפגין במסגרת החוק היא זכות מקודשת. לכל אדם ולכל ציבור, ואנחנו מגנים בתוקף כל אלימות כלפי מפגינים מצד זה או אחר. הזכות הזאת שמורה הן למתנגדי הרפורמה, והן לתומכיה. הממשלה לא מעלה על דעתה להגביל זכות זאת. אבל הממשלה כן מבקשת לקבל דיווח מהי מדיניות האכיפה ביחס להפרות החוק שפוגעות בזכויות היסוד של מיליוני אזרחים, ומתבצעות כמעט על בסיס יומי במהלך ההפגנות"
"ההפרות האלה מתבטאות בחסימת עורקי תחבורה ראשיים במדינה, בשיבוש נמל התעופה, בקריאה לאי-תשלום מסים, בהטרדת אישי ציבור וסביבתם, בקריאות להמרדה וסרבנות במטרה להשבית יחידות שלמות בצבא והפרות חוק בתחומים רבים אחרים", המשיך ראש הממשלה. "הציבור צריך לקבל מענה לשאלה מהי מדיניות האכיפה והאם זוהי מדיניות אחידה? כי במדינה דמוקרטית לא ייתכן מצב שבו יש מדיניות אכיפה אחת כלפי ציבור מסוים, ומדיניות אכיפה שנייה כלפי ציבור אחר. לכולם ברור - אכיפה בררנית היא פגיעה אנושה בדמוקרטיה ופגיעה אנושה בשלטון החוק"
שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף כתב במכתבו: "הייעוץ המשפטי לממשלה מתבקש פעם נוספת ואחרונה להשיב באופן מידי אודות הכוונה לתקן את מחדלי האכיפה השיטתיים שמצאו את ביטויים במכתב הנתונים שהועבר. כן תתבקש להתייחס בהרחבה ובפירוט אודות המדיניות המשפטית וסתירתה הלכאורית אל מול ההנחיות, הפסיקות והפרקטיקה שננהגה בעבר (ואף בהווה) במקרים דומים של חסימות והתפרעויות 'קלות' הרבה יותר. בלא תשובה הולמת מעין זו, אאלץ - בצער ובמבוכה ובלית ברירה - לעשות שימוש באפיקי פעולה חלופיים", נכתב.
היועצת המשפטית כבר התבקשה על ידי מזכיר הממשלה להיערך למתן תשובות בשורה של נושאים: נתוני השוואה בין אירועי המחאה נגד הרפורמה המשפטית לאירועי המחאה בהתנתקות ומחאת יוצאי אתיופיה מבחינת מעצרים וכתבי אישום, מדיניות האכיפה בעניין חסימות כבישים, כמה אירועים דווחו על תקיפות ואיומים של נבחרי ציבור, כמה מעצרים וכתבי אישום הוגשו, מדיניות האכיפה בנתב"ג ומדיניות לגבי קריאות לאי-ציות אזרחי.
בהרב-מיארה הגיבה לדרישות האלה במכתב רשמי, שבו הבהירה כי "הממשלה צריכה להקפיד הקפדה יתרה להימנע מפעולות שיש בהן כדי להתפרש בניסיון להשפיע באופן לא לגיטימי על שיקול הדעת המקצועי של גורמי אכיפת החוק".