אמל אסעד השתחרר מצה"ל בדרגת תת-אלוף לאחר שפיקד על חטיבת מנשה, ובמהלך שירותו נפצע בקרב על החווה הסינית ושכל את אחיו במארב ברצועת עזה. את רוב חייו הבוגרים הוא העביר בשירות המדינה – אך היום הוא ודמויות בולטות נוספות בחברה הדרוזית ששוחחו עם N12 הביעו תחושות קשות והתנגדות חריפה ל"חוק הציונות" אותו מתכוונת הממשלה להעביר, ושצפוי להעניק עדיפות ליהודים במגוון תחומים. לדבריהם, מדובר בלא פחות מהפרת הברית בין המדינה לעדה הדרוזית. "בגדו בנו בחוק הלאום – ועכשיו בוגדים בנו בפעם השנייה. בגידה שאין ממנה חזרה", אמר בלהט אסעד.
"יש 450 משפחות דרוזיות שכולות שהילדים שלהם נלחמו ונקברו מתחת לאדמה. כשהם שוכבים מתחת לעפר הם שווים לאחיהם היהודים - אבל מי ששווה מתחת לאדמה צריך להיות שווה גם מעליה", הוא הוסיף. "בן גביר מדבר בשם הציונות, אבל הוא מבין מה זה ציונות בכלל? הוא והאנשים שלו חושבים שציונות זה גזענות ועליונות. לא אדוני בן גביר, ציונות היא לא גזענות – היא חיזוק העם היהודי בארץ, אבל היא גם שוויון מוחלט בין אזרחי המדינה".
"מרגיש שיורקים לי בפרצוף"
במסגרת החלטת הממשלה הצפויה, אותה יזמה מפלגת עוצמה יהודית, תינתן עדיפות ליוצאי צבא ובחורי ישיבות בהחלטותיהם של משרדי הממשלה. שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף מעוצמה יהודית מתכוון להשתמש בהחלטה כדי לאפשר בנייה וקבלה ליישובים על בסיס יהדות, ולנסות לייהד את הנגב והגליל. בעקבות דרישת המפלגות החרדיות, גם לימוד תורה ייקבע כערך עליון. גורמים במערכת המשפט התנגדו להצעה והעריכו שהיא תיפסל בבג"ץ.
חבר הכנסת לשעבר שכיב שנאן, תושב חורפיש שבגליל, תקף את היוזמה החדשה של הממשלה: "אלה שמחוקקים את החוקים צריכים להתבייש ולדעת שהחיים לא יוותרו על כבודם של המתים שמסרו את נפשם על מזבח הציונות ומדינת ישראל. אני דור שלישי של שכול, הדוד שלי הוא החלל הראשון על מזבח הציונות מהעדה הדרוזית, אני בעצמי נושא את שמו של חלל, ולצערי אני אביו של גיבור ישראל שנפל בהר הבית. אני מרגיש שבוגדים בי, אני מרגיש שיורקים לי בפרצוף, אני מרגיש שקוברים אותי מחוץ לגבולות בית הקברות, שמוותרים על האזרחות שלי – ואני לא מתכוון לשתוק".
למרות הכל, שנאן מדגיש שהעדה הדרוזית לא מתכוונת לוותר על מקומה ועל זכויותיה במדינה: "מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי, אבל היא גם המדינה שלי. לא יעזור שום דבר לאלה שרוצים לקחת את החלק שלי ממנה. אני ישראלי בכל רמ"ח אברי, ולא מתכוון לוותר על הזהות הזו".
חבר הכנסת לשעבר זיידאן עטשי הוסיף: "למפלגות הדתיות יש הזדמנות היסטורית בגלל החולשה של הממשלה להפקיע את כל הזכויות של לא יהודים על קרקעות לטובת הציונות. זה אסון. זה מלחמת עולם על כל העולם. זה דריכה ודריסה לבן הברית היקר והאמיתי ביותר בתולדות היהודים – העדה הדרוזית. זה שבירת כלים, אין מה לעשות. הדרוזים כל הזמן נלחמו על הקיום שלהם, ולכן הם ילחמו על כל היקר להם להישאר על הקרקע שלהם".
ד"ר אמיר ח'ניפס, יושב ראש המרכז הישראלי-הדרוזי וממובילי המחאה נגד היוזמה, הסביר שבחברה הדרוזית חוששים מיחס מפלה מצד משרדי הממשלה בעקבות ההחלטה החדשה. "החשש הוא שההחלטה תבוא לידי ביטוי בכל מערך ומערך שמשותף בין החברה הדרוזית לבין משרדי הממשלה. נבוא למשרדים ויגידו לנו שאם הארגון לא מזוהה עם ערכי הציונות אנחנו לא זכאים לשום תמיכה".
הוא הוסיף ותיאר את התסכול העצום בחברה הדרוזית: "התחושה היא שאין עם מי לדבר ואין על מה לדבר. אנחנו רואים ביום-יום את שינוי היחס של החברה הדרוזית כלפי המדינה. זה לא המדינה שאנחנו קשרנו את גורלנו אליה. אנחנו לא נשתוק – נגיש עתירה לבג"ץ, נארגן מחאה. אם החוק הזה יעבור שרי הממשלה יכולים לשכוח מזה שכף רגלם תדרוך באחד היישובים הדרוזים".
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: ההחלטה הזו היא החלטה חשובה ביותר וכפי שפורסם אמש, אנחנו מתעקשים בימים האחרונים שההחלטה תעבור, עם תעדוף לחיילי צה"ל, כל חיילי צה"ל, ובוודאי גם מהעדה הדרוזית. הקשר בינינו לדרוזים הוא לא רק ברית דמים אלא גם ברית חיים ואני מחוייב גם לעדה הדרוזית.