דרישת המפלגות החרדיות: ראש הממשלה נתניהו נפגש אמש (שני) עם ראשי המפלגות החרדיות שהתאחדו לראשונה בדרישה לחוקק את חוק הגיוס, שעתיד לפוג בעוד שבועיים, עוד במושב הקיץ. יו"ר ועדת הכספים גפני: עמדתנו היא כי ההליכים לחקיקת חוק הגיוס יחלו מיד וזאת עמדת הנציגות החרדית כולה.
חוק הגיוס היה אחת הדרישות במרכז המשא ומתן הקואליציוני בין החרדים לנתניהו. עם כניסתם לממשלה, הם הציבו לממשלה תנאי שהחוק יקודם במקביל לאישור תקציב המדינה, למרות הרגישות הציבורית לסוגיה. בסוף אפריל הסכימו במפלגות החרדיות לדחות את החוק לכנס החורף, ככל הנראה מתוך הבנה שהקואליציה לא תצליח להעביר אותו בקרוב. במידה והחקיקה לא תעבור בכנס הנוכחי, זאת תהיה דחייתו מאז הקמת הממשלה הנוכחית.
בפגישה נכחו יו"ר ש"ס דרעי, השר גולדקנופף, יו"ר ועדת הכספים גפני והשר פרוש. תחילה דרעי לא התנגד לדחייה, כך גם גפני. באגודת ישראל דרשו לפחות קריאה ראשונה במושב הקיץ. וכעת, לאחר הפגישה - הצדדים התאחדו ודורשים לחוקק את החוק במושב הנוכחי.
על פי החוק היבש החל מעוד שבועיים למעשה אין בסיס חוקי לפטור שניתן לחרדים מגיוס. מאז ביטול החוק בידי בג"ץ ב-2017, בית המשפט העליון האריך 15 פעמים את החוק שוב ושוב לבקשת המדינה. אלא שאותו חוק שנכתב ב-2015 נכתב עד סוף יוני 2023, מתוך הנחה שעד אז יימצא מתווה. התוצאה – החל מ-1 ביולי אין הסדר חוקי שמאפשר את הפטור לחרדים.
התנועה לאיכות השלטון, שהייתה עותרת באותו בג"ץ של חוק הגיוס, מתכוונת לדרוש מבית המשפט העליון שבעוד שבועיים יחול חוק שווה על כולם. כלומר, המדינה תהיה חייבת לגייס חרדים. בישיבה שהתקיימה אתמול אצל ראש הממשלה ניסו לגבש פתרון שיאפשר לשר הביטחון למשך חצי שנה לפתור את הסוגיה מכוח סמכותו. בינתיים, טרם נשמעה עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה.
הבעיה המשפטית המשמעותית שהקואליציה מתמודדת איתה, אומנם לא צפויה להביא לגיוס של החרדים בכוח, אך היא מחייבת את הקואליציה לעסוק בסוגיה. שם החליטו לדחות את העיסוק בסוגיה על רקע חוסר הסכמה גם בתוך הממשלה. שר הביטחון גלנט הציב דרישה משלו, וביקש שאם יחוקק חוק גיוס חדש, הוא יוצמד ל"חוק יוקרת השירות", בעלות של 8 מיליארד שקלים, שלא נמצאים בבסיס התקציב.