הממשלה צפויה לאשר היום (שני) את הצעת ההחלטה שמבקשת לקבוע כי ערכי הציונות, כמו גם לימוד תורה, ייחשבו ערכים עליונים, ומשרדי הממשלה ידרשו לקבל החלטות לאורם. ההצעה תיתן, בין היתר, עדיפות ליוצאי צבא ולבחורי ישיבות ברכישת קרקעות ובבנייה, בניסיון להגביר את ההתיישבות היהודית בנגב ובגליל. מומחים ששוחחו עם N12 הזהירו מפני השלכות ההחלטה.
"צעד שיכשיר אפליה ממוסדת"
"חוקי היסוד ומגילת העצמאות קובעים את כללי המשחק הבסיסיים של הדמוקרטיה הישראלית", הסבירה ד״ר רונית לוין-שנור, מרצה בכירה למשפטים בבית הספר הארי רדזינר שבאוניברסיטת רייכמן ומובילת פורום המרצים למשפטים למען הדמוקרטיה. "לצד מחויבות לכינונו של בית לעם היהודי ישנה מחויבות, לא פחותה בחשיבותה, לשוויון ללא הבדל דת, גזע ומין ולכבוד לכל אדם באשר הוא אדם".
"הממשלה הנוכחית מבקשת לערער את הבסיס המשותף שעליו ישראל קמה ושמאפשר לה להיות חלק ממשפחת המדינות הדמוקרטיות - וההחלטה שעל הפרק היא צעד נוסף בכך המבקש להכשיר אפליה ממוסדת בכסות מטעה של ציונות", הוסיפה ד"ר לוין-שנור.
"אוכלוסייה חזקה עלולה לעזוב"
פרופ' יזהר אופלטקה, מומחה בכיר למדיניות בחינוך וחבר בסגל של אוניברסיטת תל אביב, ביקר את ההחלטה המסתמנת: "היא הופכת את ישראל ממדינה ציונית לכזו יהודית-דתית. זו ההחלטה להעביר את מדינת ישראל בחזרה למדינת יהודה שהייתה בתקופת בית שני".
"חוק הציונות" - סיקור N12:
- פרסום ראשון: היוזמה החדשה של עוצמה יהודית - הציונות תהיה ערך עליון ומכריע
- בג"ץ יתערב? הקשיים המשפטיים ב"חוק הציונות"
- בן גביר: "מי שמתנגד להצעה מתנגד לציונות ולמדינת ישראל"
הוא הוסיף: "עצם זה שיש העדפה של סקטור אחד על פני סקטור אחר - יוצרת כבר אי שקט חברתי לטווח הארוך". פרופ' אופלטקה התייחס גם לכוונה לקבוע כי ערך לימוד תורה יהיה עליון: "באים לילד בבית ספר ממלכתי ואומרים לו שהמדינה מעדיפה לומדי תורה. אם הוא ילד מאוד חכם ומוכשר, כנראה שבשלב מסוים הוא יהגר מהמדינה כמו שראינו במדינות אחרות".
"ברגע שאוכלוסייה חזקה ותורמת שלא מאמינה בערך של לימוד תורה כמקדים לערך היהודי הלוחם - היא תעזוב", אמר. לדבריו, ממשלת ישראל למעשה מתעדפת את "היהודי הגלותי", שמתפרנס על חשבון הקהילה ולא עובד בעבודה יצרנית.
מה המשמעות של ההחלטה?
"המשמעות היא עצומה, כי מי ילך לצבא ויחזיק את ההייטק? מי יהיו הרופאים בעוד 30 שנה? החוק הזה הוא טלטלה. זה לוותר על הציונות ומי שקורא לו 'ציונות' הוא ממש ציני".
הוא הסביר כי לתלמידי החינוך הממלכתי עלול להיות מועבר מסר שהם פחות חשובים מלומדי התורה. "מבחינה חינוכית מה ההחלטה אומרת? שהחומר שאנחנו מלמדים את התלמידים הוא משני ופחות יוקרתי ממה שלומדים בישיבות?", הוא תהה.
"ההחלטה אומרת שאפשר יהיה לסטות מעקרונות השיוויון"
ד"ר חיים זיכרמן, מרצה בקריה האקדמית אונו ועמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, תיאר: “התפיסה שמדינת ישראל פעלה עד היום היא שיש שוויון מוחלט בהקצאת משאבים ובכל דבר אחר, למעט בשער הכניסה". לדבריו, רק יהודים זכאים להיכנס ארצה - אבל בתוך המדינה יש שוויון מוחלט בהקצאת המשאבים. הוא הסביר כי חוק יסוד: הלאום שינה במידה מסוימת את האיזון הזה, בעיקר בסעיף שהתייחס לעידוד התיישבות יהודית.
"המשמעות לכאורה יכולה להיות שהמדינה תפעל באופן לא שוויוני וזה בעייתי", אמר זיכרמן. "ההחלטה קובעת שיהיה אפשר לסטות מהעקרונות של השוויון הקלאסי שאנחנו מכירים, ולפעול באופן שמעודד אוכלוסיות מסוימות", הוא הוסיף.
"האם למשל הממשלה יכולה להגיד שהיא מקימה יישובים ליהודים בלבד? שאנחנו מבטלים את בג"ץ שקבע שנדרש שוויון מוחלט בהקצאת מקרקעין של המדינה? בסוף המשאב הכי חשוב שיש לנו במדינה הוא משאב הקרקע שאי אפשר לייצר ממנו עוד. השאלה איך ננצל אותו זו שאלת מדיניות אדירה וזה עשוי להשפיע על הדורות הבאים", טען ד"ר זיכרמן.