ועדת החוקה מקיימת החל משעות הבוקר (ראשון) דיון בהצעת החוק לביטול עילת הסבירות, אחרי שהדיון שהיה אמור להתקיים בנושא בשבוע שעבר בוטל בעקבות הפיגוע בעלי. על פי טיוטת הצעת חוק יסוד: השפיטה, הנוסח שהוצע בידי יו"ר הוועדה שמחה רוטמן עוסק ב"הגבלת עילת הביקורת השיפוטית שעניינה חוסר סבירות", ככל שהיא נוגעת לדרג נבחר – ראש הממשלה, הממשלה, השרים ונבחרי ציבור אחרים. לקריאת מסמך ההכנה לוועדה.
כיום בית המשפט יכול לפסול החלטות של הממשלה בעילה של "סטייה ממתחם הסבירות באופן קיצוני". לפי נוסח הצעת החוק שפרסם חה"כ שמחה רוטמן, תהיה הפרדה בין החלטות של דרג נבחר – הממשלה, ראש הממשלה או השרים – לבין ההחלטות של הדרג המקצועי. כלומר, בית המשפט עדיין יוכל להשתמש בעילת הסבירות כלפי החלטות של פקידים הכפופים לרשות המבצעת, אבל לא כלפי החלטות של נבחרי הציבור עצמם. ההצעה הזו התבססה על העמדה שהשמיע בעבר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג.
באמצעות עילת הסבירות בית המשפט יכול להתערב בהחלטות של הרשות המבצעת, ובעצם בכל החלטות הממשלה וכל הגופים שתחתיה – המשטרה, שירות בתי הסוהר, רשות האוכלוסין וההגירה, רשות הטבע והגנים, רשויות מקומיות ועוד. במסגרת העילה בית המשפט בוחן אם ניתן משקל ראוי לכל השיקולים הרלוונטיים. אם ההחלטה חורגת מ"מתחם הסבירות", בית המשפט יכול לבטל אותה.
כאשר החל הדיון בוועדת החוקה בראשות חה"כ שמחה רוטמן, חה"כ אורית פרקש הכהן המחנה הממלכתי תקפה: "ישראל באחת התקופות המשבריות בתולדותיה. אין משילות, אין ביטחון, שרים מתחרים ביניהם מי יותר ביריון, הרחובות בוערים כי הם השתקפות של הנהגה שאיבדה כל אחריות, ומה אנחנו עושים פה? מה הדיון שאנחנו מקיימים פה? המשך החקיקה החד-צדדית שמבטאת את השחיתות ואת סדרי העדיפויות הלקויים של הממשלה הזאת".
חה"כ גלעד קריב ממפלגת העבודה הצטרף: "אתם מחדשים את בליץ החקיקה ומתכוונים להביא את ההצעה לקריאה ראשונה בתוך שבוע. יש אמירה ברורה שלכם שזה רק הסיפתח. אתם מתכוונים להמשיך עם שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, לפגוע במעמד היועצים המשפטיים - רואים לכם. אנחנו קוראים לציבור שלא הזניח את הרחובות - תמשיכו. אתם חומת ההגנה מול חומת ההרס שלך, של לוין ושל נתניהו".
חה"כ עמית הלוי מהליכוד אמר בדיון: "בית המשפט העליון פעם אחר פעם הכניס את עצמו בנעלי הרשויות האחרות והחליף את שיקול הדעת של הרשות המבצעת בשיקול שלו. זאת לא הסמכות של בית המשפט העליון להחליט במקום הרמטכ"ל, במקום ראש השב"כ או שר הביטחון. עילת הסבירות הפכה לשרירותיות". במקביל - חברי כנסת קטעו שוב ושוב את דבריו, וחה"כ רוטמן הגיב: "אל תפריעו לו באמצע שהוא מדבר".
חברי הכנסת מהאופוזיציה המשיכו לקטוע את הדיון, וחה"כ רוטמן איים: "אם תמשיך להפריע לי אני אקרא אותך לסדר ואוציא אותך החוצה". חה"כ יוראי להב-הרצנו מיש עתיד השיב: "אני אמשיך להפריע לך בניסיונות לחסל את הדמוקרטיה".
חה"כ משה סעדה מהליכוד דיבר בוועדת החוקה וקרא לאופוזיציה: "שימו מחוץ לדלת את ההסתה ואת ההפגנות. בואו ננהל דיון מקצועי כדי שנגיע לעמק השווה". חה"כ קארין אלהרר מיש עתיד, נציגת האופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, ענתה: "מה מקצועי בביטול עילת הסבירות?"
חה"כ מתן כהנא מהמחנה הממלכתי אמר בדיון: "היום הזה הוא יום עצוב, הקץ לתקווה ולשאיפה להגיע לרפורמה משפטית בהסכמה רחבה. הרפורמה נחוצה בעיניי אבל חשוב שהיא תהיה בקונצנזוס כמה שיותר רחב. בתום לב ניסינו להגיע להבנות בבית הנשיא אבל לצערי הקואליציה עשתה תרגיל על חשבון מדינת ישראל".
חה"כ טלי גוטליב מהליכוד: "אני מרגישה כמו כלב שזרקו לו עצם. הרפורמה המשפטית שהייתה על השולחן, לא נשאר ממנה כלום. אנחנו עושים את זה רק כדי שנוכל להגיד לציבור שעשינו משהו. אנחנו דנים פה רק בזרזיף של הרפורמה".
במהלך הדיון על ביטול עילת הסבירות בוועדת החוקה של הכנסת, הח"כים גם התבדחו בעקבות הטמפרטורה בחדר הדיון. חה"כ קארין אלהרר ביקשה מרוטמן: "יו"ר הוועדה, אני פונה ללב שלך. הטמפרטורה בחדר לא סבירה". יו"ר הוועדה השיב: "אני מוכן להעלות מעלה אחת, שזה יהיה סביר ומידתי". בהמשך, יו"ר ועדת החוקה הוציא את חה"כ טלי גוטליב מהדיון בעילת הסבירות, לאחר שקרא אותה לסדר שלוש פעמים.
יו"ר המחנה הממלכתי, חה"כ בני גנץ, הגיע להשתתף בדיון והתייחס תחילה לפעולות הנקם בעקבות הפיגוע בעלי: "באתי להזהיר מפני פגיעה בביטחון ישראל. אנחנו פוגשים אנרכיה שמתחולל בשטחי יהודה ושומרון. אני מגנה בכל תוקף את פעילות הטרור שאנחנו פוגשים. ביקרתי את משפחות הנרצחים, טוב שהמחבלים חוסלו - אבל אנחנו לא יכולים לאפשר אנרכיה ולתת קריצות 'לכו לגבעות אנחנו נסדר את זה אחר כך'. זאת אנרכיה".
חה"כ גנץ התייחס גם להצעה לבטל את עילת הסבירות: "החוק הזה הוא חוק להלבנת השחיתות. במקום להגיע להבנות בבית הנשיא - חוזרים למהלך חד-צדדי. לא נקיים משא ומתן על הפיכה משטרית בתשלומים. אין לכם רוב בעם וספק אם יש לכם רוב בכנסת להפיכה הזו. אני מציע לראש הממשלה לעצור את הכול, למנות חבר לוועדה לבחירות שופטים ולפנות את מדינת ישראל לאתגרים האסטרטגיים".
חה"כ שמחה רוטמן: "מבחינת חברי הכנסת של יש עתיד, השיח בבית הנשיא מטרתו הייתה אחת - לייצר פיצוצים ומחאות. הציבור ראה שאתם פוצצתם את השיחות". חברי האופוזיציה התפרצו בתגובה על דבריו: "אנחנו לא פוצצנו את השיחות! אתם פוצצתם את השיחות. אתה חושב שכל הציבור מטומטם. לא הבנת מה זו דמוקרטיה".
"לא מעניין אתכם שום דבר חוץ מראשון בנובמבר, תאריך הבחירות שבו הפסדתם והחלטתם לשרוף את המדינה", הוסיף חה"כ רוטמן. חה"כ עופר כסיף: "אתם שורפים בתים ואת המדינה".
עוה"ד גור בליי, יועמ"ש ועדת החוקה, התייחס לעילת הסבירות: "הסבירות היא מונח מקצועי שקיים לא רק בישראל. זו עילה משפטית שהתפתחה והתרחבה במשך השנים במדינות רבות. העמדה שלנו היא שאם הוועדה מגיעה למסקנה שצריך להגביל בחקיקה את עילת הסבירות - אנחנו חושבים שההגבלה על כל ההחלטות של הדרג הנבחר כפי שמוצע כעת עלולה להיות רחבה מדי. לכן הצענו לשקול לצמצם את ההגבלה להחלטות מסוימות".
כאשר הדיון בוועדת החוקה נכנס לשעתו השלישית הסערה נמשכה. חה"כ אפרת רייטן מהעבודה עזבה את הדיון, ויועמ"ש הוועדה בליי הציע: "לא להגביל באופן גורף - אלא להגביל לסוג מסוים של החלטות וליצור מנגנוני פיקוח חלופיים". חה"כ שמחה רוטמן הגיב: "הציבור יבוא בטענות למחוקק, לשר הממונה ולא לבג"ץ". רוטמן גם הציג דוגמות, ושוב נציגי האופוזיציה קטעו את דבריו ואמרו לו שהוא מסלף עובדות. חה"כ רוטמן: "אני מופתע מההתנהלות הפרלמנטרית שלכם", חה"כ רייטן: "אנחנו כועסים". חה"כ רוטמן: "יש סדנה לניהול כעסים".
חה"כ גלעד קריב הקריא לקראת תום הדיון רשימת שאלות בפני היו"ר רוטמן: מה לוחות הזמנים של הליך החקיקה? האם אתה מתעקש להביא את הדבר כהצעת חוק מטעם הוועדה ולא כהצעת חוק פרטית? מה סדר הדיונים? מה הם היקפי השימוש בעילת הסבירות?
לבסוף אמר חה"כ מהעבודה: "צריך כאן בדיקה מעמיקה של הממ"מ (מחקר המידע של הכנסת). בהמשך, לאחר קרוב ל-4 שעות, הסתיים הדיון בוועדת החוקה על ביטול עילת הסבירות. דיון נוסף בנושא ייערך מחר.
בחוות דעת שפרסם הייעוץ המשפטי לוועדה לפני שהחלה, עלו כמה שאלות לדיון בנוגע להצדקות להגבלת עילת הסבירות ולהשלכות של ההגבלה באופן קטגורי בחקיקה: "שאלה יסודית אשר מוצע כי הוועדה תיתן דעתה עליה היא אם יש הצדקה להטיל הגבלות חקיקתיות על עילת הסבירות", נכתב.
עוד כתב הייעוץ המשפטי כי "נמתחו לאורך השנים ביקורות שונות על אופן התפתחותה של עילת הסבירות במשפט הישראלי ועל היקפה הרחב, ומנגד הובאו נימוקים עקרוניים שונים התומכים בפיתוחה של עילת הסבירות". הייעוץ המשפטי הציע שהוועדה "תיתן את דעתה לנימוקים אלה ותשקול אם לאור מכלול השיקולים קיימת הצדקה להגביל את עילת הסבירות".
"מעבר לכך, בהקשר הנוכחי, ההצעה העומדת לפתחה של הוועדה אינה כוללת רק צמצום של האופן שבו מופעלת עילת הסבירות בידי בית המשפט אלא מוצע בה כי המחוקק ימנע בצורה קטגורית את השימוש בעילה זו – בתוך קביעה כי על בית המשפט ייאסר 'לדון' בסבירות ההחלטות של נבחרי ציבור", טענו בייעוץ המשפטי. "מוצע לתת את הדעת להשלכות האפשריות של גישה זו. בנוסף, ככל שהוועדה מבקשת להגביל בחקיקה את השימוש בעילת הסבירות, מוצע לשקול אימוץ מודל חלופי למודל המוצע. חלופה אפשרית להגבלת עילת הסבירות היא לא לצמצמה ביחס לכלל ההחלטות המתקבלות בידי הדרג הנבחר, אלא רק ביחס לסוג מסוים של החלטות".
ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד, יאיר לפיד, כתב בחשבון הפייסבוק שלו לפי שהחל הדיון: "לוין ורוטמן יעשו הכול בימים הקרובים כדי לפוצץ את האפשרות שנחזור לבית הנשיא. הם ייקחו את הדיונים בוועדת החוקה עד לקצה, יגררו את המדינה לעימות חזיתי. כולנו יודעים מה יהיה המחיר: הכלכלה תידרדר בחדות, יוקר המחיה יילך ויאמיר, הביטחון ייפגע אנושות, מדינות העולם יפנו לנו עורף, החברה הישראלית תתרסק".
"זוהי התנהלות מטורפת, בעיקר מפני שיש לה אלטרנטיבה שפויה: לבחור במהירות את הנציג החסר בוועדה לבחירת שופטים, ולחזור לדיונים בבית הנשיא", המשיך לפיד ואיים: "אם הממשלה תנסה להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים או לכרסם בעצמאות בית המשפט העליון, נצא מיד מבית הנשיא. כל עוד זה לא עומד על הפרק, צריך להמשיך לנסות להגיע למתווה מוסכם שישמור על הדמוקרטיה הישראלית".
בנוסף, יו"ר ועדת החוקה חה"כ רוטמן כתב: "ביטול עילת הסבירות היה חלק ממתווה הנשיא, חלק מההצעה של גדעון סער, ועל אף שהוא לא נחתם במסמך בידי הצדדים, הוא היה חלק מהנושאים שהיו בקונצנזוס בשיחות ההידברות על הרפורמה".
בנוסף טען רוטמן כי עילת הסבירות "פותחה בידי אהרן ברק באמצעות מנגנון מתוחכם ועמום, שפיתח את העילה המקורית האנגלית שנועדה למקרים מופרכים או בלתי הגיוניים, כך שתאפשר לבית המשפט להתערב גם במקרים שהם פשוט 'לא ראויים' בעיני שופטי בית המשפט".
"הביקורת השיפוטית על החלטות הממשלה והשרים תמשיך להתקיים בלי בעיה, והיא תתבסס על עילות הביקורת הקלאסיות שקיימות בפסיקה - שיקולים זרים, הפליה, ומידתיות", הוסיף יו"ר ועדת החוקה. "כל טענה שבית המשפט לא יוכל לבקר יותר החלטות של חברי ממשלה - פשוט שקרית. יהיו בידיו שלל כלים אחרים ברורים בחקיקה מלבד העיקרון העמום של 'סבירות'. מדובר בהצעה מתבקשת ומתונה, עיקרה הוסכם זה מכבר על רוב גורמי האופוזיציה הנוכחית".