"הציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה": היוזמה של עוצמה יהודית שפורסמה לראשונה בחדשות 12 תעלה היום (ראשון) בישיבת הממשלה - למרות הקושי המשפטי. היוזמה של מפלגתו של השר בן גביר צפויה למעשה לצקת תוכן לחוק הלאום ולעבור במסגרת החלטת ממשלה. משמעותה: לתת מעמד מוגבר לציונות על ערכי יסוד אחרים שלהם משקל חוקתי זהה - דבר שיכול להוות קושי משפטי, בין היתר משום שהיא נותנת עדיפות ליהודים וליוצאי צבא בבנייה ובקבלה ליישובים ובכך למעשה עלולה לפגוע בעיקרון השוויון בפני החוק.
ברקע ההצבעה על הצעת המחליטים, תקף היום השר לביטחון לאומי את היועמ"שית שצפויה להתנגד ואמר לפני ישיבת הממשלה כי מי שמתנגד להצעה "מתנגד לציונות ולמדינת ישראל".
סיקור שוטף ב-N12
- פרסום ראשון: היוזמה החדשה של עוצמה יהודית
- הייעוץ המשפטי לממשלה צפוי להתנגד ליוזמה של עוצמה יהודית
- בג"ץ יתערב? הקשיים המשפטיים ביוזמה של עוצמה יהודית
לפי ההצעה שאותה יעלה בממשלה שר הנגב והגליל יצחק וסרלאוף, יוחלט להורות למשרדי הממשלה ולכלל זרועות בממשלה "כי ערכי הציונות כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, יהוו ערכים מנחים ומכריעים בעיצוב מדיניות המנהל הציבורי, מדיניות הפנים והחוץ, החקיקה והפעולות של הממשלה וכלל יחידותיה ומוסדותיה - הן בשלב עיצוב המדיניות הציבורית והן בשלב ההטמעה והביצוע של המדיניות הציבורית".
מה שעומד מאחורי הנוסח הזה הוא בעצם ניסיון להכריע את הוויכוח - אם חוק הלאום הוא הצהרתי, או כזה שישפיע על המדיניות ויאפשר בפועל העדפה של הלאום היהודי על פני האחרים במדינה. בכך מנסה עוצמה יהודית להפוך את החוק לכזה שמאפשר לייצר מתוכו הנחיות ופעולות ממשיות של הממשלה.
הבעייתיות המשפטית שיכולה לעלות מהיוזמה נמצאת בהמשך ההצעה, בה מוסבר היכן היא תבוא בעיקר לידי ביטוי - "בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות ובמתן הטבות לאלו ששירותו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי. זאת, מבלי לגרוע מהעקרונות המעוגנים בחוק היסוד".
בדברי ההסבר מתוארות הסיבות מדוע צריך להעביר את ההצעה הזו, בין היתר משום שמקבלי ההחלטות בממשלה ובזרעותיה לעיתים "מתעלמים מערכי הציונות הבסיסיים". עוד נכתב כי "מטרת החלטת הממשלה היא להורות לכלל הגורמים בממשלה ובזרועותיה, לתת, במסגרת השיקולים הנכליים בעת קביעת מדיניות והטמעתה, משקל משמעותי לערכי הציונות בראש ובראשונה בתחומי ההתיישבות, בדגש על מתן הטבות לאלו ששירתו בצבא ובכוחות הביטחון או בשירות לאומי אזרחי, תוך העדפת משרתי שירות קרבי".
הקושי המשפטי: מה יעשה בג"ץ?
בהצעה כתוב כי "טרם התקבלה עמדת היועצת המשפטית לממשלה להצעת ההחלטה". נציין כי בעבר בג"ץ התערב במקרים שבהם ניתנה עדיפות במגורים ליהודים או ליוצאי צבא, וזאת בשל הפגיעה בשוויון של אזרחים ערבים להבדיל מהטבות כספיות שניתנות לחיילים משוחררים. יתר על כן, במסגרת העתירות שעסקו בחוק יסוד הלאום, בג"ץ קבע כי החוק לא מאפשר לפגוע בשוויון, משום שיש לפרש אותו באופן שיעלה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים.
נציין כי היוזמה הזאת צפויה לעבור במסגרת החלטת ממשלה, לא כחוק יסוד ולא כחוק רגיל ועל כן לא אמור להיות שינוי משפטי אלא הצהרתי בלבד. אחרי שהיוזמה פורסמה לראשונה בחדשות 12, עו"ד איתי מק מארגון תג מאיר פנה ליועמ"שית ודרש ממנה להתערב ולהבהיר שההצעה אינה חוקית.
השר וסרלאוף הדף את הביקורת וכתב: "בישיבת ממשלה הקרובה נעלה החלטה היסטורית: הציונות תהיה ערך מנחה ומכריע בכל פעולות משרדי הממשלה. נמשיך להניף את דגל הציונות למען ההתיישבות, והביטחון. ההחלטה תאפשר לנו לתת עדיפות ללוחמי צה"ל וליוצאי הצבא, לבסס את זיקת העם היהודי לארצו ולחזק את הנגב, הגליל ויו"ש. הציונות לפני הכל".