אמש פרסמנו ב"מהדורה המרכזית" כי חבר הכנסת צביקה פוגל מעוצמה יהודית יגיש היום (שני) הצעת חוק שתאפשר לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר להורות על מעצרים מנהליים, לבקשת המפכ"ל ובאישור היועמ"ש, פרקליט המדינה או המשנים שלהם. על פי ההצעה, סמכות השר לביטחון לאומי תהיה דומה לזו של שר הביטחון ונוגעת למניעת טרור, אולם בן גביר מבקש סמכויות נוספות וחסרות תקדים שיהיו נתונות לו בלעדית.
ובכל זאת, כשהוא יושב על כיסא השר לביטחון לאומי, בן גביר מקדם הצעה שתאפשר לו להורות על מעצרים מנהליים על רקע פלילי. לפני שמונה שנים, בן גביר טען במאמר שפרסם בוואלה! כי "מעצרים מנהליים יובילו לתג מחיר הבא". לדבריו של בן גביר אז, "הבעיה בצווים המנהליים לא מתחילה רק עם חוסר החוכמה ועם הבעיה המוסרית, המעצרים הללו רק נותנים דלק למי שנעצר בהם".
"גירוש בית אל הוביל לתג מחיר, תג מחיר מוביל למעצר מנהלי, ומעצר מנהלי, עשוי להוביל לעוד תג מחיר, ככה זה שהקבינט פועל מהבטן ולא מהשכל", טען אז בן גביר. השר כיום, הזכיר אז כי יש בצווים הללו "בעיה מוסרית" שכוללת שימוש בהם "ללא משפט, ללא ראיות והוכחות, ובסיס משפטי רעוע מאוד, במיוחד נגד מי שנעצר אין-ספור פעמים לחקירה אינטנסיבית אך לא נמצאה שום תשתית ראייתית נגדו שמצדיקה כתב אישום".
במאמר שפרסם בן גביר טען כי כאשר "שוחח עם פלוני שנמצא ברשימת היעדים של השב"כ", החלק העיקרי בשיחה "נע סביב השאלה איך ממנפים את המעצר הזה לקידום האידאולוגיה שלו, ואיך הוא יוצא מהמעצר הזה 'כמלך מבית העצורים, כמו יוסף'". בן גביר אף ציין כי הצעד של מעצר מנהלי שהוביל שר הביטחון דאז משה בוגי יעלון, שחשב שמדובר בצעד "כואב עבור פעילי הימין", נתפס בידי פלוני וחבריו כ"צעד שדווקא יעזור בקידום האג'נדה שלהם".
בן גביר הניסיון הוסיף בגנות המעצרים המנהליים כי המצב מלמד שדווקא אלה שנעצרים באמצעותם הם לא אלה שעושים את המעשים. "בשב"כ יודעים היטב לחפש מתחת לפנס, עוצרים את הפעילים המוכרים, אך כמו שברוך גולדשטיין לא היה פעיל מוכר ויגאל עמיר לא היה יכול להיות ברשימת מעצרים מנהליים, הרי שסביר להניח שאלה שנעצרים היום הם בעיקר אלה שמדברים ומצהירים הצהרות, לא עושים מעשים".
בן גביר בעצמו נשלח למעצר בית מנהלי בגיל 18 "ללא הוכחות וראיות", לטענתו, מתוך מטרה שישדנה את עמדותיו. "אלא שהמעצר הזה יצר תוצאה הפוכה", ציין. "אם עד לאותו מועד הייתי פעיל למען ארץ ישראל רק חצי יום, לאחר צו זה הקדשתי את כל שעותיי למלחמה ולמאבק שאני רואה בהם כשליחות למען העם והארץ".
ולא צריך ללכת כל כך רחוק. לפני כשלושה חודשים, חברת מפלגתו של השר לביטחון לאומי לימור סון הר-מלך, הובילה 50 מחברי הקואליציה לחתום על מכתב נגד שר הביטחון גלנט שכותרתו: "בטל את צווי המעצר המנהליים נגד תושבי השומרון".
במסגרת המכתב שעליו חתמו שרים וח"כים, הם תקפו את גלנט: "הממשלה שלנו עצרה במעצר מנהלי את מספר המתיישבים הגדול ביותר ב-30 השנה האחרונות", ודרשו את שחרורם המיידי של ארבעה עצורים. עוד הוסיפו אז החתומים כי "מעצר ללא קיום הליך משפטי צריך להיות שמור למקרים קיצוניים". גלנט אז ענה: "ממליץ לחתומים לבטוח בהמלצות השב"כ".
נוסיף כי לפי הצעת החוק שתעלה היום, השר לביטחון לאומי יוכל להורות לבדו על הפקדת דרכון, התייצבות בתחנת משטרה, איסור לתקשר עם גורמים מסוימים, איסור להתקשר באינטרנט ולהטיל הגבלות הקשורות לעבודה.
על פי הנהוג, הצעת חוק נרחבת שכזו מוגשת לרוב במסגרת ממשלתית, אולם בגלל שבממשלה מנסים להתחמק ממשוכת הייעוץ המשפטי, היא מוגשת כהצעת חוק פרטית של יו"ר הוועדה לביטחון לאומי בכנסת, בשם בן גביר. לראיה, כבר בחודש אפריל הנחה השר לביטחון לאומי את בכירי המשטרה להיערך להוצאת צווים מנהליים נגד בכירים בארגוני הפשע.