ראש הממשלה בנימין נתניהו עתר אמש (רביעי) לבג"ץ, בעקבות החלטת היועמ"שית גלי בהרב-מיארה שלא לאפשר לו לעסוק בנושא המהפכה המשפטית בעקבות ההליכים המשפטיים שמתנהלים נגדו. "הטלת מגבלות על ראש הממשלה ובייחוד מגבלות שמשתמעת מהן הגבלות על חופש הביטוי שלו - פוגעות למעשה בחופש הביטוי של מיליוני אזרחים שהצביעו עבורו בבחירות דמוקרטיות רק לפני חודשים ספורים", טען נתניהו.
ראש הממשלה כינה את החלטתה של היועמ"שית "ניגוד עניינים תאורטי ורחוק", וטען כי "מדובר בפגיעה בערך יסוד יסוד משמעותי במשטר הדמוקרטי". עוד הוא הוסיף: "אם חל ניגוד עניינים על ראש הממשלה בשל חששות תאורטיים ורחוקים, מדוע שאותו ניגוד עניינים לא יחול על גורמים אחרים העוסקים ברפורמה, ומושפעים ממנה הרבה יותר מאש ראש הממשלה?".
כתגובה על החלטתה של בהרב-מיארה, נתניהו אף הציע בעתירה פתרון לבעיית ניגוד העניינים נגדו: "ניתן לפתור את ניגוד העניינים התאורטי והרחוק בדרך מקובלת אחרת (כמו שיתוף שר נוסף לצד ראש הממשלה שיטפל עימו בעניין, וכן קביעה ששופטים שייבחרו בוועדה לבחירת שופטים בזמן הממשלה ה-37 - לא ידונו במישרין או בעקיפין בעניין הקשור לתיק המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים וכיוב')".
העתירה של נתניהו לבג"ץ, מגיעה בעקבות מכתבה של היועמ"שית ובו הדגישה כי עליו להימנע מהתערבות בקידום המהפכה המשפטית בשל "חשש סביר לניגוד עניינים על רקע ענייניו האישיים הנוגעים למשפט שבו הוא נאשם". מיד לאחר פרסום המכתב, בקואליציה עלו להתקפה, וגורמים בליכוד כינו את המכתב "החלטה חצופה".
המכתב המלא של היועמ"שית לנתניהו
גם שר המשפטים יריב לוין הגיב על המכתב של בהרב-מיארה - ותקף: "עסוקה בכתיבת עוד חוות דעת שתכליתה למנוע מראש הממשלה להביע את עמדותיו. מסתבר שניגוד עניינים הוא דבר מוזר. לנבחר ציבור אסור לדבר על רפורמה בייעוץ המשפטי, אבל ליועצת המשפטית ולצוותה מותר לפעול לסכל את הרפורמה שנוגעת ישירות לסמכויותיהם".