הנשיא יצחק הרצוג הציג אמש (רביעי) את "מתווה העם", המתווה שלו לפשרה במהפכה המשפטית, ובקואליציה לא נותרו אדישים ותקפו את המתווה. לדברי בכירים בקואליציה, המתווה שונה מאחת הטיוטות שהוצגה להם. בין השאר בקואליציה קיוו כי יהיו להם בוועדה לבחירת שופטים רוב גדול יותר לעומת האופוזיציה וכן שעמדת היועצת המשפטית לממשלה לא תהיה מחייבת.
בשונה מהמתווה שהוצג, ובו לקואליציה יהיו 4 חברים ולאופוזיציה יהיו 2 חברים, בקואליציה חשבו שהם יזכו ל-5 נציגים: שלושה שרים ושני חברי כנסת. בקואליציה קיוו כי לאופוזיציה יהיה בוועדה רק חבר אחד, כך שיהיו להם ארבעה חברים יותר בוועדה לעומת שניים כפי שהציע הנשיא.
בנוסף, הנשיא הרצוג הציע כי עמדתם של היועמ"שים תהיה מחייבת - וזאת בניגוד לקואליציה שחשבה כי ההחלטות של היועמ"שים לפי המתווה שיפורסם לא יהיו מחייבות. למרות זאת, בהתאם לדרישות של הקואליציה, הרצוג הסכים ב"מתווה העם" כי שר יוכל להדיח יועץ משפטי (באישור ועדה שמורכבת גם מהיועמ"שית) וכי אפשר יהיה לקבל ייעוץ משפטי פרטי במקרים מסוימים.
רה"מ בנימין נתניהו התייחס למתווה לפני המראתו לברלין ודחה אותו. לדבריו, "סעיפים מרכזיים במתווה לא מביאים לאיזון ומנציחים את המצב הקיים". גם ראשי הקואליציה יצאו נגד התוכנית ומסרו בהודעה משותפת: "ההצעה החד-צדדית והמוטה של הרצוג היא ביטול מוחלט של השינויים הדרושים במערכת המשפט".
מה שבקואליציה קיוו לראות במתווה
חקיקת חוקי יסוד
- חוקי היסוד לא יהיו "שפיטים"
- חוקי היסוד יתקבלו ברוב של 61 חברי כנסת וב-4 קריאות
- חוקים שנוגעים לבחירות ושיתקבלו בפחות מ-70 ח"כים יידרשו לקריאה רביעית בכנסת שלאחר מכן
- חוקי היסוד הקיימים יאושררו יחד מחדש בכנסת הבאה
על פי "מתווה העם", בג"ץ לא יוכל לפסול חוקי יסוד, אך גם תהיה פרוצדורה הרבה יותר מורכבת להעברתם. כדי להעביר חוק יסוד יהיה צורך ב-4 קריאות - 3 מהן ב-61 חברי כנסת והקריאה הרביעית ב-80 חברי כנסת, אלא אם היא מתקיימת בכנסת הבאה, ואז יהיה ניתן להסתפק ב-70.
פסילת חוקים רגילים בידי שופטי בג"ץ
- יידרש רוב של 12 מתוך 15 שופטי בית המשפט העליון
- במקרה של מניעה יידרש רוב של 11 מתוך 14 שופטים, או של 10 מתוך 13 שופטים
- בית המשפט לא ייתן צווי ביניים בעתירות לפסילת חוק
על פי "מתווה העם" שהציע הרצוג, בג"ץ יוכל לפסול חוקים רק ברוב של 7 שופטים מתוך הרכב של 11. לצד זאת, הנשיא ציין שסוגיית השירות הצבאי או הלאומי (של בני הישיבות) תוסדר בהסכמה בחוק יסוד, כך שבג"ץ לא יוכל להתערב. מצד השני, לפי מתווה הרצוג יעוגנו במפורש זכויות נוספות בחוקי היסוד - חופש הביטוי, שוויון ומגילת זכויות מקיפה שתגובש בהסכמה, ובג"ץ יוכל לפסול חוקים שפוגעים גם בזכויות הללו.
פסקת התגברות
- רק ברוב של 61 חברי כנסת - בסוגיית גיוס החרדים ובסוגיות נוספות
על פי "מתווה העם" לא תהיה פסקת התגברות ויעוגנו זכויות נוספות שבגינן יהיה אפשר לפסול חוקים.
הרכב הוועדה לבחירת שופטים
- 3 שרים
- 3 שופטים
- 2 ח"כים מהקואליציה
- 1 ח"כ האופוזיציה
- 2 נציגי ציבור שימונו בידי שר המשפטים בהתייעצות עם נשיאת העליון
בוועדה לבחירת שופטים: 2 המינויים הראשונים יתקיימו ברוב של 6 חברים, יתר המינויים - ברוב של 7 חברים.
על פי "מתווה העם" הנשיא הרצוג הציע כי לקואליציה תהיה שליטה רבה בוועדה, אך לא מלאה. יהיו בוועדה 11 חברים - 4 מתוכם מהקואליציה (שלושה שרים וחבר כנסת), בנוסף ל-2 נציגי ציבור שימונו בידי שר המשפטים בהסכמת נשיאת העליון. בנוסף לכך יהיו 3 שופטים ושני חברי כנסת מהאופוזיציה.
יועצים משפטיים
- היועצים המשפטיים לא ימונו במשרת אמון
- ההחלטות של היועצים לא יהיו מחייבות
- הממשלה והשרים יוכלו להשתמש ביועץ משפטי אחר
על פי "מתווה העם" הליך מינוי היועצים יישאר כפי שהוא היום. לצד זאת, אפשר יהיה להעביר יועץ מתפקידו בשל חילוקי דעות מהותיים מהשר, אם ניתן אישור לכך מוועדה מיוחדת. עוד מציע הרצוג שחוות הדעת של היועצים המשפטיים תהיה מחייבת, כמו היום, אבל ששרים יוכלו להיות מיוצגים באופן פרטי בפני בית המשפט.
עילת הסבירות
- לא תשמש עילה לפסילת מינויים בממשלה והכנסת
על פי "מתווה העם" תצומצם העילה ביחס להחלטות ממשלה, אך לא תבוטל לחלוטין. לפי המתווה, לא ניתן יהיה לפסול מינויי שרים והחלטות ממשלה בנושאי מדיניות על פי עילת הסבירות.
נבצרות
- נבצרות ראש הממשלה תתקיים בתנאים שתקבע הכנסת
ב"מתווה העם" לא הוצגה התייחסות לסוגיית הנבצרות.