"חוסר סבירות קיצוני": בהחלטה דרמטית - בג"ץ הכריע היום (רביעי) ברוב של 10 מול 1 כי יו"ר ש"ס אריה דרעי לא יוכל לכהן כשר. השופט יוסף אלרון נשאר בדעת מיעוט והחליט שעל רה"מ לפנות ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה שיכריע בסוגיית הקלון. בפסק הדין נכתב כי "שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה למנות שר, אין משמעו שיקול דעת בלתי מוגבל - וגם החלטות הנוגעות למינוי שרים אינן חסינות מביקורת שיפוטית וכפופות לכללי המשפט המנהלי".
>> לקריאת תמצית החלטת בג"ץ בעניין דרעי, לחצו כאן
>> לקריאת ההחלטה המלאה של בג"ץ בעניין מינוי דרעי לשר, לחצו כאן
פסילת דרעי בבג"ץ: סיקור N12
- דעת המיעוט: זה השופט היחיד שלא פסל את דרעי
- בנו של אריה דרעי ברמז עבה: "על כסאו לא ישב זר"
- מה יכול לעשות נתניהו? והמועמדים להחליף את דרעי במשרדים
- פרשנות | הקומבינה של דרעי נכשלה
- נתניהו הגיע לביתו של השר דרעי אחרי פרסום ההחלטה: כשאח שלי במצוקה - אני בא אליו
בעקבות הפסילה: מועצת חכמי התורה התכנסה בביתו של אריה דרעי כדי לדון מה לעשות בהמשך. גם ראש הממשלה נתניהו הגיע לביתו של דרעי. השאלה המרכזית היא מי יאייש את המשרדים של ש"ס שנותרים כעת ריקים (הבריאות והפנים) במשרד הבריאות השם הבולט הוא מנכ"ל המשרד משה בר סימן-טוב - ואריאל אטיאס, איש אמון קרוב של דרעי שניהל עבורו את המו"מ.
"דרעי מנוע מלכהן כשר"
רוב השופטים קבעו שמינוי דרעי לוקה בחוסר סבירות קיצוני, בין היתר בשל צבר הרשעותיו הפליליות ובשל המצג שהציג דרעי בפני בית משפט השלום שגזר את דינו בעבירות אלה, שלפיו הוא פורש מהחיים הפוליטיים. השופט אלרון היה בדעת יחיד וחשב שעל ראש הממשלה לפנות ליו"ר ועדת הבחירות כדי שיקבע אם יש בעבירות שבהן הורשע דרעי קלון. חלק משופטי ההרכב סברו כי לנוכח המצג האמור, שהשפיע על תוצאותיו של ההליך הפלילי בעניין עבירות המס, דרעי מנוע מלכהן כשר בהתאם לכללים ולעקרונות של הגינות ויושר.
הנשיאה חיות, שאל הסבריה הצטרפו המשנה לנשיאה פוגלמן והשופטים עמית, ברון, וילנר, גרוסקופף וכבוב, עמדה על כך שבית המשפט יתערב בהחלטה למנות שר בממשלה או להעבירו מתפקידו רק במקרים חריגים ומצומצמים, אך נסיבות עניינו של דרעי הן חריגות ביותר - "ואין מנוס מן הקביעה שאי-העברתו של דרעי מתפקידו חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות".
עוד נקבע כי השיקולים הפוליטיים שעמדו לנגד עיניו של ראש הממשלה בהחלטתו למנות את דרעי לשר, נושאים משקל משמעותי, בפרט בהינתן שיקול הדעת הרחב של ראש הממשלה בתחום זה, העובדה כי דרעי ורשימתו זכו לאמון הבוחר בבחירות האחרונות - והעובדה שהממשלה זכתה לאמון הכנסת. "ואולם, שיקול דעת רחב אין משמעו שיקול דעת בלתי מוגבל, ובהתאם לפסיקה רבת השנים בהקשר זה, גם החלטות הנוגעות למינוי שרים – בדומה לכל החלטה מנהלית אחרת – אינן חסינות מביקורת שיפוטית וכפופות לכללי המשפט המנהלי", קבעו השופטים.
חיות: "מינוי דרעי עומד בסתירה חמורה לעקרונות שראוי שינחו את רה"מ במינוי שרים"
נשיאת העליון אסתר חיות קבעה בהחלטתה: "לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטה למנות שר בממשלה או להעבירו מתפקידו, והביקורת השיפוטית בהקשר זה שמורה למקרים חריגים ומצומצמים בלבד. כלל מחמיר זה עולה מפסקי הדין של בית משפט זה מאז הלכת דרעי-פנחסי. בכולם מצא בית המשפט כי אין מקום להתערב בעניין מינויים כאמור בנסיבות שנדונו".
ואולם, חיות הדגישה שהפעם שונים הם פני הדברים: "מדובר באדם שהורשע בעבר בעבירות חמורות ביותר שבוצעו בעת שכיהן בתפקידים ציבוריים. הוא ריצה בגינן עונש מאסר בפועל וחזר לחיים הפוליטיים. אך הוא שב לסורו וביצע עבירות מס בעודו מכהן כחבר כנסת. בגין עבירות אלה הוא הורשע אך לאחרונה בפסק דין חלוט, ובגזר הדין צוין – על רקע הצהרותיו שלו – כי לא יעסוק עוד בכספי ציבור. בנסיבות אלה, דבק במינויו של דרעי לשר בממשלה ה-37 פגם של חוסר סבירות קיצוני משום שהוא עומד בסתירה חמורה לעקרונות היסוד אשר מן הראוי כי ינחו את ראש הממשלה במינוי שרים".
השופט וילנר קבע כי "מכלול הנסיבות מלמד אפוא על דפוס חוזר מצד דרעי, של זלזול ופגיעה בשלטון החוק וביצוע עבירות פליליות שקורבנן הוא הציבור בישראל. דפוס זה עומד בסתירה לציפייה מאישי ציבור, ואף לחובה המוטלת עליהם, לשמור על עיקרון טוהר המידות, ולשמש, כאמור לעיל, דוגמא ומופת לעם, ולהיות נאמנים וראויים לאמון שאזרחי המדינה העניקו להם".
השופט פוגלמן: "דרעי לא הביע חרטה"
המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן כתב בהחלטתו: "ראש הממשלה בחר למנות לתפקידי שר את מי שהורשע 3 פעמים בעבירות פליליות: כל אותן שנים דרעי לא הביע חרטה על העבירות שביצע - ויצר מצג שווא של פרישה מהחיים הפוליטיים שעליו נשען בית משפט השלום כשגזר את עונשו. בנסיבות אלו, מינויו של מי שבאופן שיטתי במהלך כהונה במשרה ציבורית פוגע בשלטון החוק ולא מציית לחוקי המדינה חורג בצורה ניכרת ממתחם הסבירות - ואינו חוקי".
השופט עמית נימק: "אכן, כ-400 אלף איש בחרו ברשימת ש"ס בבחירות לכנסת ה-25 אך 'דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואין הוא יכול להחליפו'. אכן, דווקא עובדת היותו של אדם נבחר ציבור מחייבת אותו ברמת התנהגות קפדנית יותר, אתית יותר, מעובד ציבור 'רגיל'".
עמית הסביר כי "לאחר ההרשעה החדשה בעבירות מס, דומה כי הוסרו הספקות לעניין אי סבירות מינויו לשר הפנים ושר הבריאות, ובהמשך, לשר האוצר, הממונה על רשות המיסים והכנסות המדינה ממיסים. ההרשעה הנוספת של דרעי היא השלב הנוסף בסולם, אשר מעביר אותנו מ"גבול מתחם הסבירות" אל מחוץ למתחם. כבר אין מדובר אך ברבב שדבק בשר, אלא בהצטברות".
עמית הוסיף: "קשה להתעלם מכך שדרעי, ככל הנראה מתוך רצון לחזק ולבצר את מעמדו של הסדר הטיעון, יצר מצג בפני בית משפט השלום, הן בדבריו והן בשתיקתו, לנוכח טיעוני התובע שהפליג בדבריו על כך ש'אמירתו הציבורית של הנאשם ופרישתו מחייו הפוליטיים משקפים כי פיו וליבו שווים'. דרעי שמע את הדברים ולא מיחה ולא ביקש לתקן, ורק כעת הוא מבקש להבהיר את אותה 'אי הבנה' שנפלה לשיטתו בעת הצגת הדברים בפני בית המשפט. הכרזתו של דרעי לתקשורת ולציבור יום לאחר מתן גזר הדין, אך תורמת לנופך הכללי של חוסר תום הלב שנלווה למהלך בבית משפט השלום".
השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה: "ניסוח הדברים הוא בעל חשיבות רבה: נציג הפרקליטות דיבר על פרישה מהחיים הפוליטיים ולא על הפסקה זמנית או קצרה מכהונה כחבר כנסת או כשר. אם כן, הגם שכאמור הדבר לא היווה תנאי פורמלי שנקבע בהסדר הטיעון, התביעה ראתה בנסיבה זו, בזמן אמת, גורם בעל משקל במסגרת השיקולים הרלוונטיים לקביעת עונשו של דרעי".
"חשובים יותר, ולמעשה קריטיים לענייננו, הם דבריו של דרעי עצמו בבית משפט השלום", המשיכה ברק-ארז, "שבאותה עת היה עדיין במעמד של נאשם המקווה לאישורו של הסדר הטיעון. דרעי לא הסתייג מדבריו של נציג הפרקליטות או מדרך ניסוחם, וממילא אף לא מצא להבהיר כי אין מדובר בפרישה מהחיים הפוליטיים. למעשה, דרעי אף הוסיף על הדברים בהצהרתו שלו.