התמונות מליל הבחירות הדרמטי ב-1977, המהפך, אולי מקפלות בתוכן את הסיפור כולו. "דוד לוי תפס מקום בשורה הראשונה ליד שמחה ארליך מנהיג הליברלים ובסמוך לאהוד אולמרט", נאמר בשידור. "בתוך ההמולה הגיע גם עזר ויצמן ודוד לוי חבר הכנסת מבית שאן נאלץ להיפרד מכסאו ולצאת מהתמונה". בעקבות סרט תיעודי חדש חזרנו אל סיפורו של אחד הפוליטיקאים החשובים והמעניינים בהיסטוריה של מדינת ישראל: פועל הבניין הפשוט שהגיע לתפקיד שר החוץ וסגן ראש הממשלה.
מי שחי כאן בשנות ה-80 וה-90 זוכר בעיקר את הבדיחות, החיקויים הלעגניים וגם הגזעניים. לאורך השנים קצת נשכחה העובדה שלוי היה באמת אחד הפוליטיקאים המשמעותיים ביותר בתולדות מדינת ישראל. "אני הרי הייתי בפיהם כמו קוף, שזה עתה ירדתי מעצים", אמר בעבר בכאב.
בהקרנת הבכורה של סרט תיעודי חדש שישודר ב"הוט 8" אמרה בתו אורלי לוי אבקסיס: "אני חושבת שאבא הוא פספוס. כל הכישורים, כל היכולות, כל הניסיון - ואתה רואה את הקומון סנס שלו, אבל זה היה בתקופה שהגזענות הרימה ראש. יש אנשים שחולים עדיין במחלה הזו".
לקריאת כל כתבות מגזין N12 לחצו כאן
"דוד לוי הוא ההחמצה הכי גדולה של הפוליטיקה הישראלית, בטח של הליכוד", קובע פרופ' סמי שלום שטרית, חוקר, מרצה ומשורר. העיתונאי ניסים משעל מוסיף: "הוא היה יכול להיות ראש ממשלה טוב, אבל לא נתנו... לא עלה על דל מחשבתם".
הכניסה ל"רשימה השחורה" - והחיבור לבגין
לוי עלה מרבאט בגיל 19 היישר למעברה בבית שאן. בתחילה, כמו רוב תושבי העיירה, עבד במפעלים ובשדות של הקיבוצים בסביבה. אחרי שארגן שביתה בדרישה למים נקיים לעובדים, הוכנס לרשימה שחורה: "בכל מקום שאליו הופניתי לא הייתה עבודה בשבילי, אז חיפשתי פרנסתי במקום אחר", הוא מספר כעת בסרט חדש.
הוא הלך לעבוד בבניין בתל אביב, ובעבודה ובנסיעות לבית שאן הוא החל להבין את הפערים העצומים בחברה: "אמרתי שצריך להיאבק, צריך להילחם". לוי מתחיל להוביל מאבקי עובדים בבית שאן ומושך את תשומת ליבו של מנחם בגין, מנהיג מפלגת חירות. עד סוף שנות ה-60 הייתה זו מפלגה קטנה של זקני מחתרות האצ"ל והלח"י, ורוב בני עדות המזרח הצביעו למפא"י. בגין זיהה את הפוטנציאל של הצעיר מבית שאן, שנבחר לכנסת ב-1969.
"כשבאו להתקין את הטלפון הראשון בבית שאן זה בבית שלי כחבר כנסת, לאחר מכן שירות לציבור - כל מי שצריך משהו בא לטלפון של דוד", הוא נזכר. בכתבה ששודרה אז סיפרו: "הטלפון מבשר על הצלחותיו של דוד לוי, האיש שצבר כוח מפתיע במשך זמן כה קצר והפך למנהיג העדה".
והוא נזכר: "התחלתי לנסוע לאופקים, לשדרות, לקריית שמונה, לחצור, לדימונה. עשיתי חריש עמוק מאוד במקומות האלה שהמציאות שם הייתה דומה לזו שבבית שאן". סמי שלום שטרית מסביר: "דוד לוי בעצם בונה את הליכוד כתנועה המונית. הוא הולך לעיירות ולשכונות ואומר לאנשים 'בואו, הדלת פתוחה". ללוי, הוא אומר, היה תפקיד קריטי בחיבור של תנועת יוצאי האצל והלחי למאסות של העולם מארצות ערב וצפון אפריקה. תפקיד קריטי בהפיכת הליכוד למפלגה שאנחנו מכירים כיום, זו ששני שלישים ממצביעיה הם בני עדות המזרח.
"ניצחון כפול - הוא משלנו, הוא כמונו"
"הייתה לו תרומה משמעותית מאוד למהפך. אני לא בטוח שבלי דוד לוי זה היה קורה", טוען רובי אלמליח, מיוצרי הסרט. ומרב בטיטו העיתונאית נזכרת: "נולדתי וגדלתי בבית שאן. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי בית-שאני בטלוויזיה, הוא היה המופע הראשון שבו יכולתי איכשהו לראות את הבבואה שלי משתקפת, שלי ושל המשפחה שלי. ב-1977 אני בת 7 בכיתה א', בית שאן בטירוף, הניצחון הוא ניצחון כפול - יש פה גם את מנחם בגין וגם את דוד לוי מבית שאן - הוא משלנו, הוא כמונו".
בממשלות הליכוד לוי מתבלט כשר יעיל ועצמאי. הוא נתן תנופה כשר השיכון לפרויקט שיקום השכונות, בניית 300 אלף דירות. הוא עוזר לבגין להעביר במרכז הליכוד את הסכם השלום עם מצרים למרות התנגדות לא פשוטה. מאוחר יותר בשנות ה-80 הקול שלו יהיה המכריע בעד הנסיגה מלבנון. לוי מכהן כסגן ראש הממשלה ב-1983 כשבגין אומר "איני יכול עוד" ומתפטר. מרכז הליכוד התכנס לבחור את היורש.
"הייתי כתב צעיר לענייני מפלגות, הלכתי לסקר את זה. האולם והמסדרונות היו מלאים לקראת ההצבעה", נזכר משעל - שבספרו מקדיש פרק לימים שבהם דוד לוי רץ לראשונה לתפקיד ראש הממשלה. "אני מבחין בצורה ברורה שיש רוב מזרחי שאמור להצביע מי יהיה ראש הממשלה הבא ומי יהיה מנהיג הליכוד, ואני רואה גם הרבה מרוקאים ודוד לוי הוא מרוקאי צעיר בן 46". משעל אמר אז בשידור ליצחק שמיר: "הרושם הוא שמתחולל כאן איזשהו מהפך שלפיו אנשי עדות המזרח גוברים על דור ההמשך האשכנזי", ושמיר השיב לו: "לגמרי לא, הם תמיד התקבלו בכבוד, בחיבה ובאהבה בתנועה הזו".
"הפנימו את הדימוי של המזרחי הנחות"
לוי היה שר מוערך, בוודאי כריזמטי יותר מיצחק שמיר, אבל הוא נלחם בממסד. "הם היו גזענים, לא היו מסוגלים לראות מזרחי, לא כל שכן מרוקאי, מוביל אותם", אומר שלום שטרית. ולוי מסביר: "אמרו 'לא ניתן לפרענק הזה להשתלט על תנועתנו', נאמרו הדברים הללו".
משעל משחזר: "הלכתי לכמה ראשי סניפים מרוקאים שהיו שם, שאלתי אותם 'יכולתם להכריע, יכולתם להצביע בעד האיש שלכם, מהמוצא שלכם, מנהיג' - הם שתקו. הם לא הגיבו. רק יותר מאוחר לימים הבנתי בעצם שהם לא הצביעו לו בגלל שהוא מהמוצא שלהם. המרוקאים והמזרחים של אותו מרכז לא ראו בדוד לוי מישהו ראוי". ובטיטו מחדדת: "הליכודניקים שצמחו בשנים שאני גדלתי קיבלו את התחושה שמרוקאי פשוט לא יכול לעשות את זה". לפי שלום שטרית, "מזרחים הפנימו במשך עשרות שנים את הדימוי של המזרחי הנחות, הלא מסוגל, הלא משכיל, לא מדבר אנגלית לצורך העניין ולא ראוי עדיין להנהיג".
חלק גדול מחברי המרכז היו מזרחים, לוי הרגיש שיש לו סיכוי טוב - רק שבאותה תקופה החל ז'אנר חדש בישראל, בדיחות דוד לוי. אמיר בן דוד, שיצר את הסרט יחד עם רובי אלמליח, נזכר: "בדיחות דוד לוי התחילו כשדוד לוי חרג מהתפקיד שייעדו לו בחברה הישראלית. אתה מזרחי, אתה מבין בשיקום שכונות, זה מעולה. מהרגע שהוא הרים את הראש ואמר 'אני רוצה להיות ראש ממשלה' - הופה, אתה בדיחה זה לא היה דבר קטן, אלו היו שנים שכל הארץ סיפרה בדיחות דוד לוי, יצאו חוברות עם בדיחות דוד לוי, ב'העולם הזה' פרסמו דפים - היו מאות מאות בדיחות".
ובטיטו מזכירה: "אני זוכרת את החיקויים של טוביה צפיר, הם שרפו לי את הנשמה. כל בדיחה הייתה על המרוקאיות שלו. אחר כך היו החרצופים - הם הרגו אותו, לקחת דמות ולהתחיל ולסיים אותה במילה אחת - מופלטה. זה מה שהדמות שלו אמרה. אמרתי 'רגע, אם האנשים החכמים מהטלוויזיה, זה כל מה שהם רואים כשהם מסתכלים על דוד לוי, אולי הם צודקים?".
"לאן יכול בן אדם להגיע בתאווה לתפקיד?"
נושא השליטה באנגלית היה אחד המוטיבים החוזרים, גם כשלוי היה שר החוץ עשור אחרי כן. "בעולם בניגוד לישראל קיבלו את זה כדבר טבעי שנציגה של מדינת ישראל, שר החוץ, הוא דוד לוי ואולי האנגלית שלו לא רהוטה", מזכיר משעל. "זה לא הפריע להם, השפה לא היוותה מכשול". אך זה לא הפריע לעמיתיו לממשלה להגיד שלוי מביא איתו רמה "ערבית או אפריקנית", ממש במילים אלה, ולמסגר אותו באופן שלילי - מה שהגיע לשיא בפרשת "הקלטת הלוהטת".
נתניהו, שהתמודד על ראשות הליכוד ב-1993, אמר אז בשידור: "התקשר אלמוני, איים על אשתי שאם לא אפרוש מהמרוץ לראשות הליכוד יפורסם עליי אותו חומר" - בהתייחסות למידע על רומן שניהל שלכאורה תועד. "זה לא כל תנועת הליכוד, זה אדם אחד מוקף בחבורה של פושעים שפועלים בשיטה של עולם תחתון, של מאפיה", אמר נתניהו, ולוי מגיב לכך בסרט: "לאן יכול בן אדם להגיע בתאווה לתפקיד? יש קווים שאסור לעבור אותם".
במערכת היחסים עם נתניהו, לוי תויג תמיד כזה שרק הכבוד חשוב לו. "הם אומרים שהוא נעלב, אני קוראת אצל הפרשנים וזה תמיד 'הוא נעלב'", מטיחה בטיטו. "אף פעם לא היה פרשן שאמר 'רגע הבטיחו לו, לא קיימו - והוא קם והלך'. כולם תמיד דיברו על זה שהוא נעלב".
בהפגנה בכיכר ציון לפני רצח רבין ירד דוד לוי מהמרפסת ועזב את המקום, כאשר זיהה את הקריאות והכרזות. "אני מקווה שתהיה התבונה לשים קץ להשתוללות ולחוליגניות הזו", אמר אז. "יהיה העניין אשר יהיה, יישאו אנשים צלבי קרס ומדי SS ויקראו 'בוגדים' ויסיתו - אני סולד מן הדרך הזאת, אני מוקיע את הגישה הזאת". אבל אף אחד לא אמר על לוי שהוא הראשון שזיהה, להיפך. אחד השרים המוערכים בממשלה הוצג פעם אחר פעם כטיפש לחלוטין.
"כאילו אנחנו עדיין באותה נקודה"
בסרט ״דוד מלך ישראל השניה״ רואים משאל רחוב מתחילת שנות ה-90, שבו שואלים על ההחלטה של לוי לרוץ לראשות הממשלה. "הוא לא מתאים להיות ראש ממשלה, ואם הוא ייבחר להיות ראש ממשלה זו בושה למדינה שלנו", הצהיר אחד, ואחר עקץ: "הוא עדיין בחיתולים שלו". לפי היוצר רובי אלמליח, "אני חושב שזה אולי הרגע הכי עצוב בסרט, שאתה רואה אנשים מזרחים ואתה רואה את ההפנמה שלהם".
בהקרנת הבכורה של הסרט פגשנו גם את יהודה אלמליח, אביו של רובי הבמאי - בן למשפחת עולים ממרוקו שהגיעה לשדרות, ליכודניק שרוף כל חייו. "אני לא חשבתי שהוא כזה איש חשוב ומוכשר, אני חשבתי שהוא יותר בדיחה", הוא מודה. בדור שלי הדחקנו ואמרנו שאין גזענות והכול בסדר, וזה לא נכון. אבל הכול השתנה אז גם הליכוד השתנה". ובנו רובי משיב: "אני לא מסכים איתו דווקא, כי אני חושב שהמצב לא השתנה בליכוד".
הסרט, אומר רובי הבמאי, היה דיאלוג עם אבא שלי. "אני זוכר שבאחד הוויכוחים ביום שישי שאלתי אותו מי הולך להחליף את ביבי לדעתך בליכוד, נתן לי רק שמות של אשכנזים - ארדן, ברקת, כ"ץ, לוין - לא היה אף מזרחי. עצוב כמה לא למדנו, כמה לא השתנינו. אתה רואה שאין לך שום הבדל, אנחנו כאילו נמצאים בדיוק באותה נקודה". לפי בטיטו, "כשאתה מגדל אנשים בתודעה שהם לא מספיק טובים, הם גדלים בתודעה שגם הם לא יצליחו להגיע אף פעם - הם יכולים להיות הסגנים, יו"ר הכנסת, שרת התחבורה, אבל לא ראש ממשלה, הם לא יעמדו בראש החץ, הם לא יגיעו לשם".
מפתה לצייר את דוד לוי כסוג של משה רבנו שראה את הארץ המובטחת אך מעולם לא נכנס אליה. אבל מי כן נכנס לארץ המובטחת? לא רק שלליכוד עדיין לא היה מנהיג מזרחי, אלא שבצילום הקבוצתי של ראשי המפלגה באחת ממערכות הבחירות האחרונות היו רק גברים אשכנזים. למעשה גם היום בקבינט המדיני-ביטחוני יש לליכוד 8 שרים, שרק שניים מהם מזרחים.
"עדיין לא בשלים להמליך עליהם מלך מזרחי"
אם את דוד לוי תיארו תמיד כמי שנעלב או מסתגר בביתו, אז גם שלושה עשורים אחרי פוליטיקאי מזרחי בכיר אחר שלא קיבל את התפקיד שרצה מתבצר בבית - אלא שהפעם מדובר בדודי אמסלם. אחרי שגם הוא כמו לוי זוכה לקריאות "דוד מלך ישראל", הוא תוקף: "אותי לא משפילים, לא ישפילו אותנו הספרדים, בני עדות המזרח - אף אחד לא ישפיל, גם לא ראש ממשלה מטעם הליכוד".
בסרט מלווים את לוי לטקס פרס ישראל ב-2018, סוג של נחמה מאוחרת לאיש שלא זכה להכרה מהממסד בזמן אמיתי. יובל שטייניץ מתועד כשהוא אומר לו: "כל עם ישראל שמח בפרס שלך, לא רק ה... לא רק אשתי ומשפחתה המרוקאית אלא גם האבא האשכנזי שלי אמר 'זה פרס ראוי'". ויצחק בוז'י הרצוג, לימים הנשיא, אמר: "אבא כתב ביומנו 'דוד לוי צריך להיות ראש ממשלת ישראל, בליכוד לא ייתנו לו'".
בטוויסט היסטורי של ההיסטוריה דווקא מי שקרא ללוי "בכיר בליכוד מוקף בחבורת פושעים" הוא היום המלך של ישראל השנייה. המיליונר האשכנזי בן האצולה מרחביה כרת עם המזרחים את ברית המקופחים. "אותו דבר עשו לנו, לישראל השנייה", הצהיר אחד מתומכיו. "אותן אליטות שנלחמות בו, נלחמות בנו".
"דוד הוא לא מלך ישראל השנייה", טוענת בטיטו, "אם הוא היה מלך אז אזרחי ישראל השנייה היו בוחרים בו לראשות הממשלה. הם לא בחרו בו מעולם. אני ציפיתי וחשבתי שיהיו עוד הרבה דוד לוי אחרי שהוא 'הגיע כמעט', הייתי משוכנעת שיהיו המון, שהם יגדלו בכל מקום כמו ירוחם ודימונה וקריית שמונה ויש, אבל הם אף פעם לא הגיעו למעלה. 74 שנים זה מספיק זמן לעשות את העלייה הזו והם לא הגיעו".
ומשעל מסכים: "אנחנו בשנת 2023, אתה רואה באופק מועמד מזרחי שיכול לכבוש את ראשות הליכוד וראשות הממשלה? לא. וזו הבעיה מפני שהמזרחים עדיין לא בשלים להמליך עליהם מלך מזרחי ואני לא רואה את זה בשנים הקרובות". ולשלום שטרית יש המלצה כואבת לצעיר מזרחי שרוצה להיות ממשלה: "שיעבור לדנמרק".
תחקיר: יעל יפה