11 שופטים יכריעו היום (רביעי) ב-16:00 בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר, ובתיקון לחוק יסוד: הממשלה - המכונה "חוק דרעי". בש"ס ממתינים בדריכות לקראת ההכרעה והשמיעו בימים האחרונים איומים לגבי השלכות ההחלטה - החל מאמירה שבג"ץ יירה לעצמו בראש - ועד לאפשרות של פירוק הממשלה. לקראת ההחלטה, כדאי לשים לב לא רק לשורה התחתונה אלא גם לנימוקים, באיזה מסלול יבחרו השופטים? דבר שיכול להשפיע על האפשרויות של דרעי.
פסק הדין הוא המבחן הראשון ביחסים בין שופטי בית המשפט העליון לממשלה הנכנסת - והוא יכול להוביל להתנגשות חסרת תקדים. מדובר בהכרעה המשמעותית הראשונה שבג"ץ צריך לקבל ביחס לממשלה הנכנסת, כשברקע - יוזמות הממשלה לשינוי דרסטי בסמכויות בית המשפט.
החלק הראשון של העתירה מתייחס ל"חוק דרעי". לפני התיקון, חוק יסוד: הממשלה קבע כי מי שהורשע ונידון לעונש מאסר לא יוכל לכהן כשר למשך 7 שנים, אלא אם יו"ר ועדת הבחירות מרכזית קבע כי אין קלון במעשיו. במסגרת התיקון לחוק היסוד, הניסוח צומצם למאסר על תנאי בלבד, כך שהוא לא יחול על דרעי.
בעתירה נטען שמדובר בתיקון פרסונלי לחוק יסוד ושהוא לא צריך להשפיע על דרעי - אלא רק מעכשיו והלאה. זהו תרחיש אפשרי, אך התערבות בג"ץ בתיקון לחוק יסוד היא מהלך חריג, ולכן הסיכויים לכך נמוכים יותר.
אם יבחר בג"ץ במסלול הזה, הכדור יעבור ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית שיידרש להכריע בשאלת הקלון של דרעי. מצד אחד, דרעי עוד יוכל לתלות תקווה בהחלטת יו"ר הוועדה. מצד שני, אם יו"ר הוועדה יקבע כי יש קלון, דרעי יהיה בבעיה משמעותית הרבה יותר.
תרחיש נוסף, בעל סיכויים יותר גבוהים, הוא התערבות בעצם המינוי של דרעי לשר. בעתירה נטען כי המינוי נגוע בחוסר סבירות קיצוני וכי דרעי אינו כשיר לכהן כשר בשל הרשעותיו החוזרות. אם בג"ץ יפסול את המינוי בנימוק של חוסר סבירות, הממשלה צפויה למנות אותו שוב לשר לאחר ביטול עילת הסבירות, בהתאם לרפורמה של שר המשפטים יריב לוין.
ככל הנראה יוגשו עתירות גם נגד ביטול עילת הסבירות, אלא שהתערבות של בית המשפט במקרה הזה מעלה שאלות משפטיות קשות - והדבר עלול להוביל להתנגשות חסרת תקדים בין הרשויות. במצב כזה ייתכן שבג"ץ ייעזר בכלים דומים מלבד עילת הסבירות, שלא יבוטלו - וכך לבטל שוב את המינוי.
טענה נוספת שצריך לשים לב אליה, משום שהשופטים הביעו בה עניין רב במהלך הדיון - היא טענת העותרים כי בית המשפט הוטעה לחשוב במסגרת הסדר הטיעון בעניינו, שדרעי לא מתכוון לשוב לחיים הפוליטיים.
הרומן של דרעי ובג"ץ
זו אינה הפעם הראשונה ששופטי בג"ץ נדרשים לדון בעתירות נגד מינויו של דרעי לשר. עוד כשהוגש כתב האישום הראשון נגדו בגין שוחד, שופטי בג"ץ קבעו שהחלטת רה"מ לשעבר יצחק רבין ז"ל שלא לפטר אותו לוקה בחוסר סבירות - ודרעי נאלץ לסיים את תפקידו.
בהמשך - לאחר שדרעי ריצה מאסר, תקופת הקלון הסתיימה והוא חזר לחיים הפוליטיים - הוגשו עתירות נוספות. בג"ץ דחה את העתירות הללו. עם זאת, יש הסבורים כי הפעם המצב השתנה והרשעתו האחרונה של דרעי צריכה להטות את הכף.