ההחלטה שניתנה היום (שבת) בעצרת הכללית של האו"ם ולפיה בית הדין בהאג יבחן את "הכיבוש הישראלי המתמשך" עלולה להיות בעייתית מאוד עבור ישראל. חוות הדין של בית הדין לא מחייבת אבל היא יכולה לתת רוח גבית לארגוני חרם ולהשליך על היחסים בין ישראל למדינות אחרות.
בעקבות ההחלטה, בית הדין בהאג יגבש חוות דעת בנוגע למשמעויות החוקיות של "הכיבוש הישראלי המתמשך וההפרה המתמשכת של הזכות להגדרה עצמית של העם הפלסטיני". כלומר, ההחלטה מתמקדת בעיקר בהימשכות של המצב הנוכחי בשטחים, ובכך שבפועל כבר לא מדובר במצב "זמני".
לא מדובר בבית הדין הפלילי בהאג שאנחנו מכירים מהקשרים אחרים, אלא בבית הדין הבינלאומי לצדק. כלומר, המשמעויות הפרקטיות הן לא מעצר של בכירים ישראלים לצורכי חקירה, וגם חוות הדעת של בית הדין היא לא פסק דין מחייב.
עם זאת, יכולות להיות משמעויות אדירות לחוות הדעת הזאת. ראשית, מדובר בקביעת נרטיב בזירה הבינלאומית, דבר שעלול לשרת ארגונים המתנגדים לישראל, כמו ה-BDS. שנית, חוות הדעת נהנית מיוקרה בינלאומית, ומדינות וארגונים רבים פועלים על פיה.
כלומר, אף שחוות הדעת אינה מחייבת, אם ייקבע שישראל היא כובשת בלתי-חוקית, מדינות וארגונים שונים יוכלו להשתמש בקביעה הזאת, והדבר עלול להשפיע על היחסים עם ישראל.
העצרת הכללית של האו"ם אישרה היום ברוב של 87 מדינות את ההצעה לבקש מבית הדין הבינלאומי בהאג להמליץ על נקיטת צעדים נגד ישראל. שגריר ישראל באו"ם גלעד ארדן תקף: "שום בית דין או גוף בינלאומי לא יכול לקבוע שישראל כובשת בארצה". דוברו של אבו מאזן בירך: "הגיע הזמן שישראל תישא באחריות על פשעיה כלפי עמנו".