אל המהלכים המתוכננים של הקואליציה המסתמנת ביחס למערכת המשפט, הצטרפה בימים האחרונים ההצעה לחוק ה"יועמ"שים", חוק שיהפוך את היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה למשרות אמון. מדובר בהצעה שכבר עלתה כמה פעמים בעבר, בין היתר במהלך כהונתה של איילת שקד כשרת המשפטים, והיא עשויה לשנות לחלוטין את תפקיד היועץ המשפטי במשרדים.
בין השאר, ההצעה עוררה ביקורת חריפה מצד בכירים במערכת המשפט, בטענה שהיועצים המשפטיים כבר לא ישמשו כ"שומרי סף". מכאן נעזרנו בד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת, ובעו"ד עומר מקייס, מנכ"ל התנועה לטוהר המידות, כדי לעשות סדר במשמעות ההצעה, וכיצד היא תשנה את תפקיד היועץ המשפטי.
"יועץ משפטי אמור להיות עורך דינו של השר", טוען ד"ר בקשי שתומך בהצעה. "היועמ"ש הוא מי שמסייע לשר לקדם את מדיניותו, מייעץ בפניו על גבולות הדין ועל החלופות במסגרת הדין, לרבות האפשרות ליזום שינוי של הדין באמצעות חקיקה".
עם זאת, עוה"ד עומר מקייס סבור אחרת. "מדובר בעוד הצעה מסוכנת של הממשלה החדשה. תפקידם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה הוא לעזור לשרים לממש את המדיניות שלהם, בגבולות החוק. במובן הזה הם משמשים כשומרי סף בתוך המשרד, ומייעצים לשר בתחום המשפטי, אבל גם צריך לשים גבולות כשמדיניות המשרד היא בניגוד לחוק".
"התפיסה שהתפתחה לפיה היועץ המשפטי משמש כסוג של שופט (במסגרת הביטוי הבלתי ברור "שומר סף") היא שגויה", טען מנגד ד"ר בקשי. "היועץ המשפטי אינו שופט שאמור לשמש גורם מפקח על השר. כמובן שחשוב מאוד שיהיה פיקוח שיפוטי על השרים אבל לשם כך קיים בית משפט".
"תפקידו של היועץ המשפטי, כמו של כל עורך דין, הוא לפעול במסגרת הדין לקידום מדיניות השר שהוא הלקוח שלו", ממשיך ד"ר בקשי. "על היועמ"ש לחפש דרכים יצירתיות במסגרת הדין לקידום מדיניותו של השר ולסייע לגבש גם טיעון תומך בפני בית המשפט במידת הצורך, גם אם עורך הדין המייצג מגיע מהפרקליטות. לשם כך נדרשים יחסי אמון גבוהים בין השר לבין היועץ המשפטי הראשי של המשרד".
עו"ד מקייס מאשים שההצעה תייצר פתח לשחיתות. "ההצעה להפוך את היועצים המשפטיים למשרת אמון, בעצם נועדה לבטל את תפקידם כשומרי סף, ולהפוך אותם לגורמים כנועים שתלויים בשר וכך לגרום להם להכשיר עבורם כל מדיניות שירצה לקדם", הוא מפרט. "זה פתח מסוכן לשחיתות בתוך המשרד - מינויים לא תקינים, מכרזים תפורים, ומציאות שבה 'הקשרים קודמים לכישורים' וגם לקידום מדיניות לא חוקית בידי שרים, ללא הגבלות לכוח".
לעומת עוה"ד מקייס, ד"ר בקשי סבור שהחוק יפתור בעיות שקיימות כיום ולא מאפשרות לשר לממש את מדיניותו. "צריך לזכור שכיום יש ביקורת שיפוטית על סבירות שיקול הדעת של השרים. מדובר בעילה בעייתית בעיניי שמתאפיינת בגבולות בלתי ברורים והרבה מאוד משקל לעמדותיו האישיות של המשפטן. מדובר בעילה שהופכת כל החלטה עניינית ל'שאלה משפטית' וגורמת למשפטיזציה אגרסיבית בישראל".
"המשפטיזציה האגרסיבית הקיימת בישראל הופכת, לצערי, את עורך הדין לשחקן מפתח לשם מימוש המדיניות של השר", הוסיף ד"ר בקשי. "לכן, כשם ששרים לא יכולים להגשים את מדיניותם ללא מנכ"ל כשיר במשרת אמון, כך גם הם לא יכולים לממש את מדיניותם ללא יועץ משפטי כשיר שיתמנה בידם במשרת אמון ויסייע לשרים לקדם את מדיניותם".
"צריך לזכור שבכל מדינות המערב הבולטות, היועץ המשפטי לממשלה, הן כיועץ המשפטי הראשי והן כתובע כללי, זו משרה פוליטית לחלוטין", מוסיף בקשי. "מדובר בשר (או 'מזכיר' אמריקני) כמו כל שר אחר. בישראל היועץ המשפטי לממשלה משמש כסוג של בית משפט כלפי הממשלה ושריה, וגם זה לדעתי דורש תיקון. אולם נדרש כי לכל הפחות, היועץ המשפטי של השר יהיה עורך דין מקצועי במשרת אמון שיסייע לשר לקדם את מדיניותו במסגרת הדין וגם יבטיח שערכאות השיפוט שידונו בהחלטות השר יקבלו עמדה משפטית מנומקת גם מטעמו של השר".
"אין המדובר בהחלפת כל עורכי הדין בלשכה המשפטית", מדגיש בקשי. "בניגוד למקובל בארה"ב, אלו יישארו בתפקידם גם בעת התחלפות הממשלה. אבל לכל הפחות היועץ המשפטי הראשי צריך לכהן במשרת אמון מקצועית כלפי השר בדיוק כמו מנכ"ל המשרד. כמובן שנדרש גם פיקוח שיפוטי על שרים שיחרגו מהדין. בין אם במזיד ובין אם בשוגג. אבל לשם כך קיים בית משפט".
עו"ד מקייס סבור שלא רק ההצעה עצמה היא מסוכנת, אלא במיוחד השילוב שלה עם יתר יוזמות הממשלה. "חשוב להבין אותה בהקשר הרחב", הוא מסכם. "יחד עם הדיבורים על פסקת ההתגברות, וביטול עילת הסבירות, מדובר במהלך מתוכנן ורחב לביטול כל הגבלה על כוחה של הממשלה, שתהפוך לרשות היחידה. המהלך הרחב הזה הוא מהלך מסוכן, שמסכן את יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית".